ישנו הבדל בין שיטות יפניות וסיניות
והוא שבשיטות יפניות ישנו מדרג ברור ודרך ברורה לבדוק את דרגתו (ומכאן לקבל מושג לגבי רמתו) של אמן לחימה. ישנה שיטת החגורות (עם מבחן בין כל דרגה). בשיטות סיניות, לעומת זאת, לפי הבנתי קיימות מסורתית שתי שיטות. שיטה ראשונה היא ההכרה של המורה. כיוון שדרך הלימודים היא יותר בכיוון של כניסה למשפחת המורה, הרי הכרת המורה היא קריטריון לרמת האמן. דרך שניה היא ה Challenge. בארצינו, ראה ערך "צבר", כבוד והערכה הן מילים שרוב האנשים צריכים לבדוק במילון מה הן. כל אחד (משיטה סינית) יכול למנות עצמו למאסטר, לנתק קשרים עם המורה שלו (אם היו לו כאלה) ומעכשיו לך תוכיח ... לראייה, יצא לי פעם לדבר עם אחד הקראטיסים בעלי הדרגה הגבוהות בארץ, וכאשר בתמימות שאלתי אותו לדרגתו הוא הוסיף "ניתנה ע"י מורה ולא ע"י עצמי". כששאלתי מה הכוונה שלו בזה הוא צחק על תמימותי ... וזה בשיטות יפניות "פורמליות". לכן, אין שום מניעה למנות אותך ברשימה. הרי אתה הולך במעגל, לא ? התקבלת ! שלא יצא מכאן שאני לא מעריך את השמות ברשימה. כתלמיד של המרכז הופניתי יותר מפעם אחת לשאול שאלות את זאב וגם את אבי (בדברים שלא נוגעים ספציפית בשיטה, כמובן). בנוסף לכך, אם נסתכל על היסטוריית ההודעות שלך אני לא חושב שיש לך מה להבייש ברמת האישיות שלך, שזו אחת מהתוצאות של הליכה בדרך אמנות הלחימה (אפילו אם זו דורשת שתלך במעגל). לסיכום, מדוע בשיטות הסיניות לא ניתן להגיע להודעות כמו של אמיר-אייקידו, אשר בכל פעם שמבקשים "אני צריך אייקדיו בתל אביב" ממליץ על כל שיטות האייקידו ?!?