כן
ע"פ הגדרת השריפה - מתן אלקטרונים לחומר(בדר"כ יסוד, כמו חמצן) בעל "אלקטרו-שליליות" גבוהה יותר. אש"ל הינה מדד לכמות ה"רצון" של חומר לקבל אליו אלקטרונים. ככל שלחומר אש"ל גבוהה יותר, כך תהיה לו נטיה לקבל אליו אלקטרונים(או, במילים אחרות "לחמצן" את החומר האחר), וככל שהאש"ל נמוכה יותר, כך תהיה לו נטיה לתת אלקטרונים("לחזר", או בשם לא רשמי - "להתחמצן"). במקרה של שני חומרים בתהליך חימצון-חיזור, העברת האלקטרונים, בצורה כללית, תהיה מהחומר בעל האש"ל הנמוכה יותר, לזה בעל האש"ל הגבוהה יותר. כמובן שזה על קצה המזלג, וממש לא מדויק לפרטים, אבל זה חשוב להמשך ההסבר: ( הערה: המספרים הנתונים הינם שרירותיים, וניתנו ליסודות ע"י חישובים מסוימים שעזה מדען מסוים מתישהו. אני לא ממש זוכר איך מתי ולמה, אבל אלו המספרים, בכלליות) ליסוד חמצן רמת אלקטרו-שליליות 3.5 (אני ממש לא זוכר מהי יחידת המידה של אש"ל). לחנקן 3.0 , למימן 2.1 וכו'. היסוד היחיד שלו אש"ל גבוהה יותר משל חמצן הינו פלואור (יסוד מספר 7). במקרה של תהליך חימצון-חיזור של חמצן ופלואור, החמצן יתן אלקטרונים לפלואור, ולכן הוא בעצם יחזור ע"י הפלואור. או, במילים אחרות - ישרף.