פייפר מארו
New member
שאלה סקרנית
הי, מן הסתם זו לא השאלה הראשונה שתקבלו בעקבות המאמר היום בעיתון. אז קודם כל, ברכות על החשיפה. אני מסתובבת בפורום שלכם כבר כמה זמן. חשוב לי להדגיש שאני תומכת בהחלטה שלכן/ם (במגרת "חייה ותן לחיות" - ממש לא מטריד אותי למי יש ואין ילדים ולמה), ואני חושבת שמדובר בפורום של אנשים חושבים - כנראה אחד הפורומים האינטיליגנטיים יותר בתפוז. ובדיוק לכן היה משהו שהטריד אותי בכתבה - יצא איכשהו, ואני לא יודעת אם זה בכוונה או לא, שהצגתן/ם את עצמכן/ם בתור האנשים היחידים שמקדישים מחשבה לעניין ה"ילדים, כן או לא". מישהי (ואין לי את הכתבה לידי אז אני לא זוכרת מי, סליחה) אמרה שכל החברים שלה שאותם היא שאלה למה הם עושים ילדים, ענו באופן גורף "האמת שאף פעם לא חשבתי על זה". אנשים בפורום הזה נעלבים מאד, ולפעמים בצדק, כשמטילים ספק בהחלטות שלהם, בכישורי החשיבה שלהם, ובאינסטינקטים שלהם. היה חשוב לי להעיר כאן, בתור אחת שאין לה ילדים אבל כן רוצה בעתיד, שלא לכולנו זה בא בלי מחשבה. לא כולנו מכונות אוטומטיות של דמוגרפיה, לא לכולנו זה היה ברור מילדות שנהיה אמהות עם בית קטן וחמוד וחצי משרה. גם התפיסה של "אמא זה מישהי שיש לה בית קטן וחמוד וחצי משרה וכל היום היא טובעת בחיתולים" היא סטריאוטיפית ומעליבה, והתפלאתי שהיא הופיעה בכתבה, מפיהם של אנשים שכל כך נעלבים מסטריאוטיפים. ההחלטה כן לעשות ילדים הגיעה אצלי אחרי הרבה מאד מחשבה. המניעים לא חשובים, כי אני לא מנסה לשכנע אף אחד, ובכל מקרה הם אישיים מדי. ובכל זאת, הייתי רוצה להביא לתשומת לבכם/ן שלפעמים גם ההחלטה ההפוכה דורשת מחשבה, מחקר, תשומת לב, ומענה אישי על שאלות קשות. ולכן, כשמתראיינים, חשוב גם לבדוק שלא העלבתם את הצד השני, שהוא, כמותכם, אינטיליגנטי וחושב אבל מגיע למסקנות אחרות. אני לא טרול, ולא באתי לשכנע אתכם לעשות דבר (בטח שלא ילדים). רק להסב את תשומת לבכם לנושא. תודה
הי, מן הסתם זו לא השאלה הראשונה שתקבלו בעקבות המאמר היום בעיתון. אז קודם כל, ברכות על החשיפה. אני מסתובבת בפורום שלכם כבר כמה זמן. חשוב לי להדגיש שאני תומכת בהחלטה שלכן/ם (במגרת "חייה ותן לחיות" - ממש לא מטריד אותי למי יש ואין ילדים ולמה), ואני חושבת שמדובר בפורום של אנשים חושבים - כנראה אחד הפורומים האינטיליגנטיים יותר בתפוז. ובדיוק לכן היה משהו שהטריד אותי בכתבה - יצא איכשהו, ואני לא יודעת אם זה בכוונה או לא, שהצגתן/ם את עצמכן/ם בתור האנשים היחידים שמקדישים מחשבה לעניין ה"ילדים, כן או לא". מישהי (ואין לי את הכתבה לידי אז אני לא זוכרת מי, סליחה) אמרה שכל החברים שלה שאותם היא שאלה למה הם עושים ילדים, ענו באופן גורף "האמת שאף פעם לא חשבתי על זה". אנשים בפורום הזה נעלבים מאד, ולפעמים בצדק, כשמטילים ספק בהחלטות שלהם, בכישורי החשיבה שלהם, ובאינסטינקטים שלהם. היה חשוב לי להעיר כאן, בתור אחת שאין לה ילדים אבל כן רוצה בעתיד, שלא לכולנו זה בא בלי מחשבה. לא כולנו מכונות אוטומטיות של דמוגרפיה, לא לכולנו זה היה ברור מילדות שנהיה אמהות עם בית קטן וחמוד וחצי משרה. גם התפיסה של "אמא זה מישהי שיש לה בית קטן וחמוד וחצי משרה וכל היום היא טובעת בחיתולים" היא סטריאוטיפית ומעליבה, והתפלאתי שהיא הופיעה בכתבה, מפיהם של אנשים שכל כך נעלבים מסטריאוטיפים. ההחלטה כן לעשות ילדים הגיעה אצלי אחרי הרבה מאד מחשבה. המניעים לא חשובים, כי אני לא מנסה לשכנע אף אחד, ובכל מקרה הם אישיים מדי. ובכל זאת, הייתי רוצה להביא לתשומת לבכם/ן שלפעמים גם ההחלטה ההפוכה דורשת מחשבה, מחקר, תשומת לב, ומענה אישי על שאלות קשות. ולכן, כשמתראיינים, חשוב גם לבדוק שלא העלבתם את הצד השני, שהוא, כמותכם, אינטיליגנטי וחושב אבל מגיע למסקנות אחרות. אני לא טרול, ולא באתי לשכנע אתכם לעשות דבר (בטח שלא ילדים). רק להסב את תשומת לבכם לנושא. תודה