נכון שגם נאמנות משחקת כאן תפקיד חשוב, אך אילו זה היה רק זה הוא באמת היה חוזר הביתה לדעתי. הוא כל הזמן נאבק בדילמה הזאת, אך עובדה היא שסטאניס מנצח כל פעם מחדש.
הוא מרגיש חובה עמוקה לסטאניס. למה הוא מרגיש חובה עמוקה לסטאניס יותר מאשר לאשתו? לא יודעת, אבל זה הופך אותו לדמות מעניינת
אני מניחה שהוא חש שהנמאמנות לסטאניס משחקת גם לטובת הנמאמנות לאשתו ובניו כי כך במקום להיות אשתו ובניו של מבריח שיכול להאסר/לההרג כל יום הם אשתו ובניו של ימין המלך, הסיכון נשאר זהה אבל הגמול גדל.
שאם הוא ישרוד את המלחמה, זה מה שהוא באמת יעשה. אין לו שאיפות לחיות חיי חצר. אפילו לא בתור הימין. כרגע הוא מרגיש שהוא חייב לסטאניס. ובצדק. בנוסף, אני חושבת שהוא באמת אוהב את המלך שלו, מה שאי אפשר להגיד על הרבה אנשים... לעזוב עכשיו ולחזור אל אשתו באמצע המלחמה תהיה נטישה ובגידה של אדם שהוא מעריך ונאמן לו. דאבוס הוא איש הגון מדי בשביל מעשה כזה. אבל לא חושבת שהוא מסכן את חייו למען סטאניס מתוך שאפתנות. זו נאמנות והערכה. לדעתי, הדבר שהוא כן רוצה זה עתיד לבנים שלו. הוא מאוד גאה בבנו הקטן שהפך לנושא הכלים של סטאניס. והוא היה רוצה לראות אותו מצליח בחצר. דאבוס עצמו? תנו לו חלקת אדמה נידחת ואת מריה שלו ועשיתם אותו לאדם מאושר
ליתר דיוק ארכיטייפים של דמויות והדמות של האדם הפשוט שעלה לגדולה בלי שביקש ועכשיו נאבק ע"מ לבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר, מתבטא בדאבוס בצורה נפלאה. יש לו בעקבות זאת נקודת מבט מאוד שונה על הדברים משל שאר הדמויות. הוא לא פשוט עם והוא לא אציל. הוא משהו שבין לבין.