שאלה / נושא לדיון

ה

ההוא ארמאה

Guest
למרות שזה נדיר...

אני מכיר עוד הרבה צ'אלמערים משכילים מפונביז' ומ"מתמידים", אבל "צ'אלמער כויפער" עוד לא מצאתי.
 
ה

ההוא ארמאה

Guest
שמע דבר יפה.

כצ'אלמער, אני מבין מעט במשפחולוגיה (גנאולוגיה בלעז).
אני מכיר משפחה גדולה בשם מרגלית (נהגה: מרגוליס), שמוצאה ממשפחה תימנית שהצטרפה לקהילה האשכנזית בימי הישוב הישן.
היית מאמין, צ'אלמער תימני, אה
.
 

ריידנער

New member
זה דוקא הגיוני

קיצוניות מובילה לקיצוניות.

כשאדם חי במסגרת קיצונית הסיכוי שהוא ייתן לה בעיטה, קיצונית בעוצמתה, גדול בהרבה מאשר מי שחי על מרבד חיים נוח ובינוני.
 
ה

ההוא ארמאה

Guest
אני לא צריך רייד,

אני "מרגיש" אמיתי עוד מנעורי
.
ברוך הבא לקהילתינו הקדושה.

אתה צודק, בדרך כלל זה דומה לקפיץ, כמה שיותר לוחצים אותו, ככה הוא יקפוץ יותר רחוק ויותר מהר כאשר ישתחרר מההדק.

נ.ב. אל תפחד לכתוב כאן, מי מכיר אותך.
 

ריידנער

New member
בורכים הנמצאים

אני פחות חושש כמו שאין לי זמן ופנאי ובעיקר תנאים, הנדרשים כדי לכתוב כאן בניחותא.

לבקר מדי פעם זה גם משהו.

כיף לפגוש אנשים משכילים כמוך.
 
אז כמו שכתבת, החברה החרדית מושתת על שניהם -

בין היתר...
רק שלעניות דעתי, כשמדברים על השורש ח.ר.ד. יש לפצל בין 'חרדיות' כמושג, לבין ה'חברה החרדית' המוכרת והידועה... החרדיות בבסיסה היא דרך חיים תובענית ולא מתפשרת, השואפת תמיד להתאים את עצמה להלכה הכתובה/למשנה הסדורה, כהגדרתך, מה שמוליד גם מאפייני חבתיים קהילתיים מכח 'הכתובים', כדרך חיים. כך שזה משולב לגמרי. תפישה זו במקורה, אינה שוללת הערכה להישגים אחרים בחיים, של ידע, אומנות, כישרון או תחביב, אלא, רק שמה את הערכים ה'קדושים' כנעלים יותר. ממש כמו סדר עדיפויות.
לעניין 'החברה החרדית' בת ימינו, אני מעדיפה שלא להרחיב, מטעמים השמורים עמי
 
דעתי

ברור שהחברה החרדית מושתתת על הדת, והמאפין העיקרי בדת הוא שטיפת מוח.
אם נוציא את המאפין של הדת, נראה בעיקר חברה קיצונית מאד.
וקיצוניות + שטיפת מוח= לא מומלץ בכלל
 
למעלה