שאלה מעניינת.

[עמית פורת המחודש]

שאלה מעניינת.

אנחנו אנשי הלחימה שמתאמנים שנים יודעים טוב מאוד כי ברוב המיקרים לא נצליח ליישם את הטכניקה עליהה אנחנו מתאמנים שנים, מבצעים סימולציות שונות ודבקים בהן. אז למה בעצם אנחנו ממשיכים? מה זה תורם לנו? לא מתסכל ללמוד שנים משהו שאתה מאמין בו ולבסוף ברגע האמת לתת בעיטה ולברוח או נגיחה לפנים? מה אתם אומרים חברים?

 

[יובל נחמקין]

הרבה יותר ממעניינת. שאלה מעצבת.

אלו ביננו המתיימרים ללמד א"ל אפקטיבית לתנאי רחוב אבל עדיין רוצים לגעת גם באומנות שבלחימה (חומר מסורתי, נשק אקזוטי ובקיצור: נתח מהפנטזיה) - מתחבטים בה כל הזמן. השאלה היא שאלה של סדר עדיפויות ומינון: מה אני מלמד קודם ולמה אני מקדיש את החלק הארי של זמן ההוראה שלי... גיא ואני בחרנו במודע (נכון לעכשיו) במינון של שני שלשיש ושליש לטובת התכליתיות מול המסורתי... כל מורה וההחלטות שלו המעצבות את בית ספרו.

 

[אלישיר]

../images/Emo45.gif

בעזהי"ת ואם יורשה לי להוסיף משהו משלי בסמיכות: גם כשמתרגלים נניח מאה וחמישים סוגי אפליקציות שונות, ברור שבזמן אמת יבואו לידי ביטוי מעט מזעיר מהן. ואם כן, שאלה מתקיימת לא רק על הגנה עצמית אפקטיבית מול פנטזיה אלא גם על מכלול הקוריקולום של תרגילי ההגנה העצמית האפקטיביים, שגם הוא ברובו ישאר יותר בתחום התיאוריה. אבל זה לא מדויק. אפילו אם בוצעה רק טכניקה אחת, עצם היכולת לבצע מאתיים אחרות באה בצורה חריפה לידי ביטוי, הן באישיות הלוחם וביכולתו להפעיל את הטכניקה ההיא, והן בניואנסים זעירים בתוך הטכניקה ההיא בעצמה.

 

[יובל נחמקין]

ומסכים ומוסיף ../images/Emo13.gif

בא"ל הפיליפיניות למשל (ואני יודע שבעוד שיטות) מכוונים לריבוי טכניקות על בסיס מעט עקרונות: אם אתה מבין עקרונות מספר, של ביו-מכאניקה, טווחים, זויות הגנה וכיוב' ייקל עליך לחבר שלל טכניקות מבלי שתאלץ לשנן אותן בע"פ... שהרי מימילא רובן תתפוגגנה מזכרונך בזמן אמת

... א ב ל : ריבוי טכניקות (ושוב: על בסיס עקרונות אב) והיכולת לבצע מעברים זורמים וחלקים בינהן, תיצורנא מצב בו אם א' לא ילך - יהיה קל יחסית לעבור לתכנית ב' או ג' או ח' ...

 

[עמית פורת המחודש]

שמע הפנטזיות שלנו יכולות להרוג

אותנו לפעמים. וכל פעם מעצם עבודתי אני נדהם לגלות את זה מחדש... שבזמן תרגיל הפתעה זה או אחר אני מגיב הכי פרמיטיבי שיש, הכי לא יה שיש והכי מלוכלך.

 

[יובל נחמקין]

איי היר יו. דילמה. אין תשובה אחת.

 

[MidNight Flame]

המממ...

הפתעה? בעיטה (הדיפה / ביצים), רצף אגרופים (ואפשר בשילוב לוו-קיק), סוגר טווח לכיוון מרפקים וחותם בכמה בירכיות לאיזור האשך והפרצוף. אגרסיבי כן, יעיל כן, פרמיטיבי? לא ממש. אני לא ממש מבין אותך, איזה טכניקה היית מעוניין למשל ליישם שאתה מרגיש שאתה לא מצליח ליישם במצב הפתעה?

 

[גוטמן האפור]

סליחה עם הזניות אבל הסיפור עם הדרך

אם הייתי מעוניין ללמוד להגן על עצמי נטו וגרידא, וזו היתה הסיבה היחידה שבגללה הייתי לומד הגנה עצמית, אני מניח שאימונים אינטנסיביים עם גז פלפל ותחזוקה מינימלית היו מכסים חלק גדול מאוד מהגנה עצמית. אנחנו מתאמנים כי זה כיף לנו. נקודה. למה זה כיף לנו? זו שאלה אחרת ומעולה, שאולי ארחיב את דעתי עליה אחר כך. אבל אני חושב שכאמור - זו הדרך, לא המטרה שבגללה אנחנו נשארים.

 

[Zeev Foux]

איתקה / קונסטנדינוס קוואפיס

איתקה קונסטנדינוס קוואפיס כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת , מְלֵאָה בְּדַעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל. לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג. לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ. שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד. כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס בְּחֶדְוָה , בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם. בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב, פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה , וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים. עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם לִלְמֹד , לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים. וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה. אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ. אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר. אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת. וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה - לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה. וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן, תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה. [1911] =================== נלקח מ"הגדה השמאלית" זאב

 

[יובל נחמקין]

מאוד יפה. ../images/Emo51.gif זאב.

 

[רן גוגיטסו]

../images/Emo12.gifוואו../images/Emo70.gif איזו השקעה../images/Emo45.gif

ממש יפיפה ומאוד רלוונטי

 

[Zeev Foux]

שום השקעה - קופי פייסט פשוט

 

[חובבן]

תודה

 

[בייבי יי]

פשוט מדהים../images/Emo45.gif

 

[יוסיא]

וואו , נוגע ומדהים, תודה ../images/Emo70.gif../images/Emo82.gif

 

[ש מים]

אחת שתיים שלוש נסיון...

עמית, אני חושב שפשוט צריך לחשוב אחרת: למידה של המון טכניקות ומצבים שונים לא אמורה לגרום לך לדעת ליישם את כולן בעת עימות אמיתי. היא יותר אמורה להקנות לך את הגמישות המחשבתית להתמודד עם מצבים שונים/מפתיעים/בלתי צפויים. לדעת איפה להיות, מתי לעשות, מה לעשות ואיך לעשות. לפי הסדר הזה. זה הסוד הגדול.

 

[איתןגלזר]

השנים מקנות בגרות

נדבכי הידע, הנוספים עם השנים, מקנים לך לעיתים הבנה ראליסטית יותר לגבי מצב אפשרי מול תוקף. ופעמים, התרגול רב השנים, פשוט מאפשר לך את ההבנה שצריך לקחת את הרגליים, ולטוס כמה שיותר מהר ממקום האירוע, בלי לקחת בו חלק בכלל.

 

[א1ט1]

אנ'לא איש לחימה שמתאמן הרבה שנים

אבל לפי ההסבר שאני קיבלתי- הטכניקה לא תמיד מיועדת די שתבצע אותה מדויק כמו שהיא נלמדת, שאם כן-למה לנו בעשרות ומאות טכניקות נגד אותו אגרוף? למה לא יספיק לנו שתיים נגד אגרוף כזה ושתיים נגד אחר? הטכניקה נועדה לתת לנו כלים מסוימים. ז"א שברגע שיתנו לי אגרוף אתרגל לזוז הצידה עם הגנה,או כל תנועה אחרת. גם אם לא אכניס את ההתקפה חזרה במדויק כמו שלמדתי.

 

[amir_aikido]

להיפך - אנו לומדים עקרונות

עמית התרשמותי שונה משלך: לקרוא על אדם שלמד כשנה, וכחצי שנה אח"כ עדיין זכר מספיק מהידע שצבר כדי להשליט סדר בכאוס (אהבתי את ההגדרה של יובל לקרב) ועוד במספר דרכים שונות, דווקא מראה בעיני על הערך המוסף של האימון. בניגוד לנדמה לפעמים, אמנות לחימה בצורת הלימוד המודרנית שלה איננה מורכבת מטכניקות אלא מסטים של עקרונות ורעיונות שנותנים למתאמן מגוון של כלים להתמודדות מול מצבים קשים. מורים טובים מלמדים כך ישירות, ומדגישים את העדיפות היישום הנכון של העקרונות גם על פני ההצלחה בביצוע יחיד מסויים (כך מלמד מורי לפחות, וקראתי שגם מורים אחרים). תלמידים טובים ומוכשרים (להבהרה - אני לא בינהם) יוכלו ללמוד את העקרונות גם ממורים שאינם מלמדים אותם במפורש. לפיכך, אין חשיבות לטכניקה, אלא כאמצעי ללמוד העקרון. וזה לא חשוב האם חנקת, בעטת, נגחת או שבצעת בריח "מתוחכם", בתנאי שנהגת בהתאם לעקרונות שלמדת. לפחות בדרך בה אני למדתי, התנועה, המיקום והחמיקה מתקיפת היריב חשובים יותר מהטכניקה הספיציפית. לנוע כך שאתה תוכל לפגוע ביריב והוא לא יפגע בך, זהו העקרון הראשי. ובאשר לדברים שהלימוד המתמשך תורם לנו. דווקא כתלמיד ותיק מחד, ובעל קשיים רבים בתהליך הלימוד מאידך, יש לי הרבה תשובות:

אני נהנה.

אני פעיל גופנית

שיפרתי את הקואורדינציה האישית שלי בסדרי-גודל.

למדתי ועודני לומד להתמודד מול עימותים מבלי לחשוש.

למדתי ועודני לומד להיות מודע יותר למצבי-עימות.

העשרתי ועודני מעשיר את מגוון הכלים שלי להתמודדות בעימות, פיזית ואחרת. אמיר

 

[דוד כפרי]

../images/Emo45.gif