שאלה -מטפלת בהריון

[אמאשלרננה]

שאלה -מטפלת בהריון

היום חברה שלי התקשרה אלי בהיסטריה וסיפרה לי דילמה, מעניין אותי עוד דעות כי התשובה שנתת לה לא מצאה חן בעיניה בכלל.... מדובר במטפלת שטיפלה בביתה הגדולה עד גיל שנה וחצי, שנה שעברה טיפלה בילד אחר והתחילה לפני שבוע לטפל בילד השני, חברה שלי חוזרת לעבד ב1.9. אתמול היא סיפרה לה שהיא בהריון בחודש שלישי. חברה שלי כועסת ומרגישה מרומה ותוהה אם לחפש מטפלת חדשה (צריכה ללדת בפברואר). היא אומרת שהיו ביניהן יחסים "חבריים" והיא הייתה צריכה להודיע לה לפני שהתחילה בכלל לטפל בתינוק ומה היא תעשה כשהיא תלד (היא רצתה גם להכניס אוץו בגיל שנה וצי ומעלה למסגרת והוא יהיה בפברואר בן שנה וקצת). אני טוענת שזה כמו בכל עבודה, היא לא מחוייבת להודיע, שאם היא תלך למטפלת אחרת, המטפלת תשאר בלי עבודה ואם מדברים על יחסים "חבריים" -זו לא התנהגות לעזוב אותה באותה מידה. אמרתי לה שתתנה איתה לגבי מחליפה בזמן "אני מרגישה לא טוב כי אני בהריון" (היא מסוגלת, זה חיסרון ידוע אצלה" ומציאת מחליפה מתאימה באחריותה. מה דעתכן, חברה שלי טוענת שקודם טובת הילד, אני חושבת שאפשר גם להתפשר ושלום הילד יהיה תקין.

 

[פ ט ל2]

האמת שגם אותי זה היה מרגיז בדיוק כמו את חברה

שלך. נכון שמבחינה חוקית ההגיון שלי אומר שזה בדיוק כמו כל עבודה וזכותה להודיע עפ"י החוק. אבל!!! מבחינה מוסרית זה ממש אבל מש לא כמו כל עבודה...ולא רק בשל העובדה שיש פה תינוק... לטפל בתינוק בזמן הריון זה ממש אבל ממש לא קל, בעיקר בחודשים המתקדמים.. איך בדיוק היא תשכב לידו על הריצפה כדי לשחק אותו? איך תרים אותו כשיבכה? נכון שזה לא בלתי אפשרי...ואימהות עושות את זה אבל יש הבדל כשזה הילד שלך, או לא שלך... כשזה שלך את מתאמצת ומגייסת כוחות...לא בטוח שבשביל ילד שאני הייתי מטפלת בו הייתי מתאמצת (ואולי אף חוששת מהרמות וכד'...) מה יהיה אם ח"ח ההריון שלה יסתבך והיא תזדקק לשמירת הריון (מהיום למחר) מה תעשה חברתך? את מי היא תמצא בהתראה כזו קצרה? ומה מבחינת תשלום? וכן...זה ילד והוא נקשר ומתרגל והיא אפשר להחליף לו את הדמויות המטפלות מליון פעם. ולגבי ההתנייה שהצעת: לא בטוח שה יעמוד במבחן המציאות...אולי היא תמצא מחליפה, ואולי לא ואולי תמצא מישהי לא מתאימה ואולי תתתרץ תרוצים למה מי שמצאה בעצם לא יכולה לבוא וכד'... זה לא פעוטון שיש מספר דמויות מטפלות ואם מישהי עוזבת לא סוף העולם, זה אחד על אחד זה יותר מורכב. אני אישית לא הייתי בכלל מתחילה איתה (או מחליפה אותה מהר) יש ריח לא טוב לעניין הזה והרבה אי ודאות בעיני...בגלל שמדובר בכזו סוג עבודה כן הייתי מצפה שתודיע לי מיד, שתפעיל את החוש המוסרי שלה והיא לא עשתה את זה... אני אישית לא הייתי מכניסה את הראש שלי לזה.

 

[פ ט ל2]

היא=אי ../images/Emo163.gif

 

[י י ל י]

../images/Emo3.gif אני המומה מהתשובה שלך

בדיוק כמו כל עבודה אחרת. אסור למעביד להפלות על רקע הריון וזה בדיוק מה שאת עושה כאן. על כל עבודה אני יכולה להגיד שחשוב שיהיה מישהו קבוע לפחות לשנה, כי עד שלומדים את העבודה ועד שמתחילים פרויקט אז אי אפשר ללדת באמצע. יש נשים שמתפקדות בקלות בהריון, לא כולנו סמרטוטים. אם היא היתה חושבת שהיא לא יכולה לתפקד היא מן הסתם היתה מודיעה למעסיקה שלה כי ההריון הרבה יותר חשוב מהעבודה.

 

[plumplums]

../images/Emo45.gif

 

[פ ט ל2]

מצטערת, אבל במה שקשור לילדים שלי הטוב

שלהם בא על חשבון כל אחד אחר בעולם.... אין לי מושג אם את יודעת מה זה להיות בהריון בחודש 7-8 כשיש לך בבית ילד בגיל שנה או שנה וקצת.. לי יש, בין הילדים שלי יש הפרש של שנה וחודש... והיה לי הריון מצויין וממש לא הייתי סמרטוטית אבל!!! זה ממש לא היה פיקניק (וזה הילדים שלי!) אני הייתי מוותרת על שירותיה חד משמעית!!! (בדיוק כפי שהייתי עושה אם הייתה לי מטפלת לא בהריון אבל לא הייתי שבעת רצון מהתפקוד שלה)

 

[י י ל י]

אותי מעצבנת החברה שלך

דווקא היא בתור אמא אמורה להבין את המטפלת. מזל שהמטפלת לא ספרה לה אם בתמורה היא היתה מחליטה לא להעסיק אותה. חוץ מזה שטובת הילד היא מטפלת טובה , אם המטפלת היא אכן כזו זה שווה גם לתקופה של מספר חודשים, הרי ילד מתרגל לבן אדם חדש במקסימום שבוע... כך שלא תהיה שום בעיה להתרגל למטפלת חדשה.

 

[בחורה מאושרת]

ישנם ילדים שלא מתרגלים אחרי שבוע

וגילאים מסויימים חרדת הנטישה היא אדירה למשל אצלנו הייתי משאירה את הילדה שלי אצל בייביסיטר והולכת להביא את הבן מהגן, בשלב מסויים היא היתה מאד בוכה עד כדי כך שהתחלתי לקחת אותה איתי בכדי להביא את הבן שלי, והיא מכירה את הבייביסיטר והיא שיחקה איתה לפני שהלכתי, אבל כשהלכתי מאד בכתה עכשיו למשל אני ממש לא יודעת מה יהיה כשתלך לגן בהחלט אני לא הייתי משאירה אותה במסגרת שאחרי חצי שנה תשתנה וגם הבן שלי היה בגן מגיל שנה ולא אהבתי את הגן בכלל ואחת הסיבות שהשארתי אותו שם זה כדי לא לשנות לו את הגן נגיד שהבת של החברה רק 3.5 חודשים בבית, והמטפלת בחודש שלישי, כלומר עוד חצי שנה בעזרת השם צריכה ללדת, משמע שסביר שהתינוקת תהיה בת 9.5 חודשים כשהמטפלת תעזוב, בדיוק הגיל שבו מתחילה חרדת הנטישה, מבחינת המטפלת היא לגמרי צודקת שלא אמרה לפני זה, יש לה את כל הלגטימציה שבעולם, מבחינת האמא אני חושבת שאין לה מה לכעוס על המטפלת, אבל מבחינת הכי טוב לילדה אני לא חושבת שהכי טוב יהיה להחליף בשנה שתי מטפלות נראה לי שגם המטפלת השניה תהיה טובה\, שהרי כל אמא תבחר לילד שלה מטפלת טובה וגם אני כשקראתי בהתחלה את ההודעה נראה לי שהחברה לגמרי הגזימה אבל אפשר בהחלט להבין אותה

 

[בחורה מאושרת]

חושבת שאת צודקת אבל בהחלט אפשר להבין אותה

לטובת הילד שלא יחליפו לו עוד חצי שנה מטפלת המטפלת לכשעצמה לא היתה חייבת לספר יש לה זכות מלאה שלא לספר על דבר כזה אינטימי לחברה שלך יחד עם זאת אפשר גם להבין את חברה שלך אישית חושבת שלא כדאי להחליף מטפלת אחרי חצי שנה שהיא עובדת להגיד לך מה נכון לעשות או מה אני הייתי עושה אני לא יודעת

 

[אמאשלרננה]

אני אמרתי לה

שתכניס אותו קצת יותר מוקדם למסגרת אחרת. הוא יהיה בן שנה וחודשיים אאל"ט. נכון שהתכנון היה שנה וחצי אבל מכיוון שנוצר מצב, שברור שהוא לא מושלם, לדעתי זו האפשרות הכי טובה. הבעיה עם המטפלת הזו שהיא על כל קרחצן נהיית חולה וחברה שלי לחוצה מזה.

 

[POOH*]

אנחנו ויתרנו על מטפלת בגלל זה...

אנחנו חיפשנו מישהי שתהיה איתי בבית ושקלנו לקחת את מי ששומרת כרגע על הילדים ביום הלימודים היחיד שלי. וויתרנו בגלל שהיא בהריון. כרגע היא בהתחלה אבל היא צריכה ללדת גם בפברואר - כלומר היא תוכל לעזור רק לחצי שנה בהנחה והכל יהיה תקין. חוץ מזה אין לי מושג איך יעבור עליה ההריון- אולי יהיו בחילות/הקאות ושאר הרגשות רעות? ואז מה יהיה? אולי בשליש אחרון יהיה לה קשה לסחוב את הקטנה על הידיים למשל [כמו שלי קשה בהריונות]. עם כל אהבתנו אליה אנחנו החלטנו שלנו זה לא מתאים. לקטנה שלי לוקח הרבה זמן להיקשר ולקבל מישהי. חשוב לנו שמי שבאה תוכל להתחייב לפחות עד סוף השנה ולא שנצטרך באמצע השנה להחליף [ומכל מיני סיבות משפחתיות אישיות בדיוק בתחילת החורף זה בעיה נוספת בשבילנו להחליף]. בקיצור אני לגמרי מבינה את חברתך. כן חייבת לציין ששלנו הודיעה לנו בערך ברגע שהיא גילתה שהיא בהריון כי ידעה שזה עלול להשפיע על ההחלטה שלנו [ומסתבר שלא רק שלנו - גם בכמה וכמה מקומות אחרים זו הייתה סיבה שלא קיבלו אותה]. מה גם שאם היא התכוונה להכניס אותו למסגרת בסוף החורף - מה שנראה הגיוני המצב החדש מחייב אותה להכניס אותו בתחילת החורף ועונת הוירוסים - זה אכן לא לטובתו של הילד בעיני. ובתור מישהי שבעברה עבדה עם ילדים בגילאים שונים במסגרות שונות - לטפל בילדים בהריון זו בעיה. כי מה קורה כשהילד חולה? אולי היא תחשוש [בצדק מבחינתה] להריון ותעדיף לא לבוא - ואז ההורים צריכים למצוא פיתרון לכל מחלה כשאחת הסיבות להעסקת מטפלת זה שהיא שם גם כשילד חולה. ויש עוד מגוון סיבות - אני באופן אישי בחרתי להפסיק לעבוד כמטפלת במהלך ההריון שלי ממגוון סיבות כאלה ואחרות כי הרגשתי שזה פוגע בעבודה שלי. ואני בטח מסכימה עם חברה שלך שטובת הילדי קודמת להכל מבחינתה. POOH

 

[נערה בלי עגיל פנינה]

מסכימה איתך

 

[מקרוני מכובס]

התלבטות קשה

מצד אחד, כאשה וכאמא, לא הייתי רוצה להפלות אשה אחרת בגלל ההריון. מצד שני, ההריון באמת באמת פוגע בעבודה שלה. קודם כל בגלל החלפת הדמות המטפלת תוך חצי שנה. אני דרשתי מכל מטפלת התחייבות לפחות לשנה. ברור גם שאם היא לא רוצה להכניס לגן עדיין, זה גם בעייתי מבחינתה. וההריון עצמו הוא קשה. לי יש הריונות קלים, ובכל זאת היה לי מאוד קשה לטפל בגדולה שלי בהריון. נרדמתי לה כמה פעמים על השטיח בתחילת ההריון, בסופו לא יכולתי להרים אותה, ובכלל היו לי פחות אנרגיות.

 

[אמאשלרננה]

שאלה

האם לדעתכן משרת מטפלת היא לא כמו כל משרה רגילה? כמובן שגם אני מתחברת לתחושות שהעליתן, על מה יהיה. מצד שני קשה לי לקבל שמטפלת ,צריכה להחליט לא לעבוד במקצוע שלה בגלל שהיא בהריון או להפסיד עבודה. מצד שלישי, היא תיכננה להיכנס להריון, כי התחתנה לא מזמן, אז למה התחייבת לעבודה. מצד רביעי, זה מרגיז אותי שאני נכנסת לשחלות של הבחורה. בקיצור, נותרתי בלי תשובה ברורה

 

[אמא עמיתית]

ומוסיפה לשאלה שלך...

ואם היא מטפלת בפעוטון,עם עוד אנשי צוות,יש שוני?

 

[ללילילל]

יש שוני

התוספת שלך עוזרת לי לחדד את התחושה שלי בנושא. אני מבינה את חוסר הנוחות מ"להפלות" בעבודה אשה בהריון. אבל בעיני, כשמישהי עובדת כמטפלת אחד-על-אחד בתינוק, היא מסכימה מראש להפוך להיות דמות משמעותית עבורו. אמנם לתקופה מוגבלת, אמנם בעירבון מוגבל, אבל בכל זאת לפרק זמן כלשהו בחייו זה יהיה אמא ואבא ואחר כך המטפלת, מבחינת האנשים החשובים שלו, שהוא סומך עליהם ומכיר אותם. זה חלק בלתי-נפרד מהתפקיד כמו שאני מבינה אותו. ובתפקיד הזה אי אפשר להתחלף... ולכן הבעיה בעיני היא לא בכך שאולי היא לא תרגיש טוב או הבטן תפריע לה לעבוד. זה באמת לא פייר, כי אי אפשר לדעת איך כל אחת תהיה בהריון וכי כל אחת עלולה להיות חולה או מושבתת פתאום מסיבה בריאותית בלי יכולת לצפות את זה מראש. הבעיה הקריטית היא שהיא תצטרך לעזוב לפני הזמן. אולי אפשר להשוות את זה לאשה שלוקחת משרה שבה מסבירים לה שהיא גויסה לצורך פרויקט קריטי אחד שאורכו כך וכך חודשים, והיא מסכימה, בידיעה שבעצם לא תוכל להשאר עד הסוף. אולי זה חוקי, אבל זה לא יפה. ממטפלת בגן הציפיה שלי אחרת. נכון שגם אתה נוצר קשר וגם שם קשה כשמישהי עוזבת אחרי שהילדים נקשרו אליה, ובעולם מושלם זה לא היה קורה. אבל בכל זאת יש שם מערך כלשהו שהוא הגורם היציב, ויכול להכיל תחלופה (לא מוגזמת, לא בתדירות גבוהה) של הדמויות שמאיישות אותו בלי לפרק את כל המסגרת ואת האמון של הילד בה. כמובן שילדים מתגברים ושורדים. הרי ילדים מאבדים דמויות משמעותיות וקבועות יותר ממטפלת ומוצאים את הדרך להתמודד. אבל בהחלט לא הייתי בוחרת בזה עבור הילד שלי.

 

[POOH*]

מסכימה עם כל מילה

אני בהחלט חושבת שזה לא אותו דבר. ומטפלת פרטית בהריון זו בעיה מכל מיני בחינות. וכן זה ממקצועות אחרים- כי על פקידה במשרד הריון פחות ישפיע על העבודה מאשר על מישהי שעובדת עם תינוק, לעומת זאת מישהי שעובדת במעבדה עם חומרים מסויימים לא תוכל להמשיך באותו תפקיד בהריון. הריון משנה ומשפיע בהחלט, כמו הורות, ובעיני, שוב, גם מנסיוני בעבר כמטפלת, זה בעייתי לטפל בתינוק אחת על אחד בהריון. POOH

 

[lilend]

יתווכחו איתך המנהלים של אותה פקידה. עוד לא

נתקלתי במעסיק שחושב שזה נוח להעסיק אישה בהריון, מכאן ועד לפטר אותה המרחק עצום. מבחינת מעסיקים, פקידת קבלה שלא מאיישת את עמדת הקבלה עושה עוול נורא לעסק שלו אבל כולנו נורא נכעס (ובצדק) אם הוא יעלה על דעתו לפטר אותה בגלל הנזק הזה, נכון?

 

[בחורה מאושרת]

כן כי אז היא לא מטפלת יחידה

ואז זה באמת כמו כל עבודה הילד לא תלוי בה בלעדית ולא קשור רק אליה ויש מי שיכול להחליף אותה, בכלל כשיש צוות שלם גם כשמתחלפת מטפלת מתרגלים אליה יותר מהר גם בגלל שיש עוד דמויות מוכרות וותיקות וגם בגלל שהילדים כבר רגילים לכמה מטפלים

 

[lilend]

בעיני התשובה חד משמעית- היא הודיעה בחודש שליש

שלישי כי על פי החוק זה מה שמותר לה לעשות! היא לא צריכה לשתף אף אחד בהריון שלה לפני שהיא בטוחה שהוא נשאר (הרבה מאוד נשים מספרות על הריונן רק אחרי חודש שלישי, בלי קשר לעבודה). לגבי האם משרת מטפלת היא לא כמו משרה רגילה- הן מקבלות שכר מאוד מאוד מאוד נמוך אבל מצד שני כל כך הרבה אנשים חושבים שזו משרה חשובה יותר ממשרות אחרות- עצוב ומחריד בעיני! פורומי הנשים ופורומי ההורות מלאים בתלונות של נשים שפיטרו אותן בגלל שהן בהריון וכולן כל כך זועמות.....עד שזה מגיע לטיפול בילד שלהן. מוסר כפול, אין הגדרה אחרת לעניין הזה. אני יכולה להבין את ההתבאסות של החברה, אבל בין זה ובין כעס על המטפלת המרחק גדול. לא במקום בעיני לכעוס על המטפלת ובוודאי שלא לעניין לפטר אישה רק בגלל שהיא בהריון. (אגב, המטפלת צדקה שהיא לא סיפרה לה מלכתחילה על ההריון, היא לא הייתה מעסיקה אותה וגם זה לא חברי כך שבעצם היא מצפה שהמטפלת תעשה את המעשה החברי, אבל היא לא הייתה עושה מעשה חברי בתגובה). שוב- מבינה את הבעסה, אבל בשום פנים לא מבינה את הכעס ובוודאי שלא את הרצון לפטר.