למעיין היקר....
א. שרוכי הנעל נקראים 'ערקתא דמסאנה' ולא 'ערתא דמסאנה' ב. בשעת גזירה יהודי חייב למסור נפשו אפילו על הפרטים הכי קטנים, ואפילו על צורת/ צבע שרוכי הנעל. זהו ההסבר של מאמר חז"ל ג. הצבע השחור הוא ללא ספק מכובד? היכן ראינו זאת? האם יש מקור לכך לפני מאתיים שנה ואילך? המקורות דוקא מראים שמדובר על אבלות ('לובש שחורים, ונתעטף שחורים', וכן על זו הדרך) ובמקורות הקדומים לא ידוע על הגיון כזה ללבוש שחור, אא"כ האדם אבל. ד. הצבע השחור איננו אופייני למדקדקים במצוות אלא לציבור שרוצה להשתייך וחלקו משתייך לכינוי 'חרדים'. זהו לא סטריאוטיפ, מאחר והם מכנים כך את עצמם, ומתגאים בכך (סתירה בין עצם הכינוי לעובדה של גאוה, אבל אין כאן המקום לפרט) ה. הרבנים קוק- אברהם יצחק וצבי יהודה- אינם חברים שלך. הם מגדולי ישראל, כפי שכותבים חלק גדול מהרבנים. אני מתאר לעצמי שלעולם לא תגיד על החפץ חיים הקדוש 'ישראל מאיר', כך שראוי שתיזהר בלשונך. בכנס שהיה בו החפץ חיים זצ"ל, ושמע דברים הרבה פחות מזלזלים מדברים על כבוד הרב קוק- עזב במחאה את האולם, על אף החשיבות של נוכחותו בדיונים. צריך לדעת לכבד , להעריך, ולהעריץ את גדולי ישראל, גם אם תלמידיהם אינם רבותיך, ואפילו אם חס ושלום חלקם מתעטרים בכיפות סרוגות ובבגדים שאינם שחורים, ה' יצילנו מטעויות... כבודך הוא בהיותך מודה וחוזר בך מהלשון המסוכנת של כינוי שאיננו ראוי לרבותינו. מקוה שאכן תגלה את מידת הגבורה.
