מקווה שהתשובות שלי יעזרו לך,
1. ראשית, לא אגדיר 'חרידים' כי אני מעדיפה להימנע מהגדרות כוללניות, אלא אומר עובדי השם, מעדיפים ללבוש שחור לבן כי הם בנים של מלך וראוי שילבשו לבוש מחוייט, לכן גם משתדלות הבנות שהן בנות מלך ללבוש חולצות מכופתרות וכו'. אני משערת שיש עוד טענות בנושא ואם זה מאוד חשוב לך אשמח לברר. 2. כל הנושא של שכר ועונש הוא מורחב מאוד ויש המון חומר בנושא שמאוד מאוד מעניין. אני אכתוב על נושא אחד שאני מתענינת בו; יש שכר ועונש גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. השם נותן ניסיונות על האדם ע"מ לעורר אותו אליו ולקרב אותו להשם יתברך, זה בדיוק כמו ילד שרץ לכביש והיה עלול להידרס ואבא שלו יתן לו מכה ע"מ לעורר אותו שיבין את חומרת המעשה שעשה ויכל למות ובכך מבין הילד את טעותו ולא יחזור על כך. הקב"ה נותן מכות קטנות- כל מיני ייסורים קטנים והאדם לא רואה שהם מאת השם יתברך עד שהקב"ה נותן מכה אחת גדולה ואז אולי זוכה האדם להבין שיש מישהו למעלה שמנהל הכל ואין זה הוא עצמו שיכול להחליט מה יקרה בעתיד עם חייו, לכן יש לזכור שאין דבר כזה רע בעולם, הקב"ה אוהב אותנו ואפילו המכות שהוא נותן לנו זה רק כי הוא רוצה לשמוע את הקול שלנו שנתעורר אליו. ואדם שמתעורר ועדיין עובר ייסורים הקב"ה מזכך את הנשמה שלו ומכפר לו את עוונותיו מהעבר ע"מ שיוכל לעבוד את הקב"ה בטהרה ללא עוונות, לכן צריך לדעת לקבל הניסיונות באהבה כי זה לטובתינו ודווקא מהניסיונות מתעלים יותר ומתקרבים אליו. והקב"ה נאמן לשלם שכר בעולם הבא לאדם שהתעורר אליו בעולם הזה ועשה רצונו למרות כל הקושי, החומר, הגשמיות ותאוות העולם הזה. עכשיו נשאלת השאלה, ישנה אמרה "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"- אנו נתקלים באנשים יראי שמים ועובדי השם אמיתיים שמקבלים המון ייסורים ושואלים אנו מדוע ולעומתם רואים אנו אנשים שלא מקיימים תורה ומצוות ולמרות זאת יש להם כביכול "חיים טובים" בעולם הזה-מדוע? תחילה נאמר, שגם אם נאסוף את כל הרגעים הטובים שהיו לנו בעולם הזה ונכפיל אותם פי 60 לא נגיע לרגע אחד טוב שיש בעולם הבא. אז טוב בעולם הזה הוא לא באמת טוב... והתשובה לשאלה היא, שישנם אנשים שכ"כ רחוקים מהקב"ה וייתכן שגם לא יתעוררו להקב"ה אז הם מקבלים את שכרם בעולם הזה וכבר למדנו ששכר העולם הזה הוא רק חומר ולא באמת שכר שהנשמה של האדם רוצה, ואילו אדם המקבל ייסורים בעולם הזה שכרו ניתן לו בעולם הבא- וכמה גדול יהיה שכרו! צריך האדם לזכור שהעולם הזה הוא רגעי, הוא חולף וכאשר האדם נפטר מן העולם הוא לא לוקח איתו כלום, לא אוטו ולא בית ולא תואר אלא לוקח איתו את החסדים שעשה ואת עבודת השם שלו ועפ"י זה מקבל שכרו. ואני אומרת שכמה טובים חיי האדם בעולם הזה שפועל האדם על דרכי התורה הקדושה ומספק מזון אמיתי ואושר אמיתי לנשמה שלו ולא חי האדם עפ"י התאוות שלו והדחפים, אלא יודע להגביל ולשלוט בעצמו וע"י כך הנשמה נהיית עדינה כ"כ ורוצה רק לחיות בתוך האמת והרוח. כנאמר:"טעמו וראו כי טוב השם"