שאלה מאקרו כלכלית

יודה4

New member
שאלה מאקרו כלכלית

שלום לכל המומחים,
יש לי שאלה, אולי קצת מטופשת, אבל אני אשמח אם מישהו יוכל לענות עליה בכובד ראש.
יתרות המט"ח של מדינת ישראל עומדות על כ-75 מיליארד דולר, שזה ללא ספק סכום אסטרונומי.
הכסף הזה שבנק ישראל קנה איתו את הדולרים הוא של ממשלת ישראל.
מה מונע ממשרד האוצר, שכידוע סובל ממחסור חמור של כסף, לקחת מעט מהכסף הזה ולהשתמש בו לצרכיו?
אני לא מדבר על כמויות גדולות, אלא על מספר מיליארדים בודדים ובצורה מדורגת על מנת לא ליצור זעזוע בשער החליפין, יש לעשות זאת בהדרגה ובחוכמה!
אבל אני מנסה להבין את העיקרון שלפיו איאפשר לעשות כן.
האם מדובר במאבקי כח כל שהם בין הגופים? או בבעיה חוקתית כל שהיא?
במצב הנוכחי של המשק יש לעשות כל דבר אפשרי על מנת לכסות את הבור התקציבי!
תודה רבה רבה לכל העונים!!!
 

ע מזרחי

New member
זו תהייה חריגה מהתקציב

אין שום מניעה להחזיר הלוואות למשל עם היתרת האלו, אבל זה אומר להגדיל את התקציב בסכום שמושכים.
 

ai22

New member
הפעולה חסרת משמעות תקציבית

בנק ישראל מוכר הלוואות שקליות - ובכסף קונה מאגר נכסים.
כך הוא יוצא פחות או יותר מאוזן - ומממש את תפקידו בעלות יחסית נמוכה.
הנכסים שבנק ישראל קנה הם "בטוחות" להלוואות שהוא נתן,
ו"עודף הכסף במשק" שאיים להעלות את ערך השקל, נספג.
ובמידת הצורך ניתן למכור את הבטוחות, להחזיר את ההלוואות, ובכך לשחרר עוד שקלים למשק ולהעלות את מחירו (ובכך להקטין אינפלציה למשל)

אם ניקח את הכסף שבנק ישראל רצה להשקיע בבטוחות, ונחלק אותו לממשלה, לאוצר לא יהיו בטוחות להלוואות שהוא לוקח
במצב כזה, או שמחיר ההלוואות (הריבית) שהוא לוקח יעלה, או שגופים פיננסיים יחשיבו את ההפרשים כחוב רגיל של המדינה (מתוך הנחה שהבנק לא נפרד המהדינה).
בכל מקרה - לא הרווחת כלום.

וצדקת - יש מגבלה המונעת את זה - בנק ישראל הוא גוף בלתי תלוי ולא קופת חיסכון של הממשלה.
 

paretomc

New member
נסביר את זה אחרת

נניח שהכנסות משק הבית שלך הן 10,000 ש"ח לחודש, וההוצאות כנ"ל - כלומר אתה בדיוק מאוזן.

יש לך פקדון בבנק של 100,000 ש"ח.

אם מחר בבוקר אתה מפוטר והכנסתך יורדת ל 5,000 לחודש - נוצר לך פער של 5,000 ש"ח לחודש של גירעון.

אם אתה שומר על הגירעון (לא מצמצם הוצאות, לא מגדיל הכנסות):
1. אתה בוודאי מבין שלקחת מהפקדון 5,000 ש"ח יוריד את הנכסים שלך ל 95,000 ש"ח.
2. במקום אתה יכול לקחת הלוואה של 5,000 שקל ולהיות בדיוק באותו מקום (100,000 פקדון פחות 5,000 הלוואה = 95,000).

למעשה הגירעון בתקציב המדינה הוא הכנסות פחות הוצאות.
יתרות בנק ישראל הן המקבילה לפקדון שלך.
חובות המדינה מקבילים להלוואות שלקחת.

ברור שלאורך זמן אם תמשוך מהפקדון למימון הגירעון, אחרי 20 חודשים תשאר בלי פקדון ובלי מקור לממן את הגירעון.
 

יודה4

New member
אז אין בעיה למשוך כמה מיליארדים

אם אני מבין אתכם נכון, אין בעיה למשוך כמה מיליארדים בודדים בתנאי שזה לא יהפוך לשיגרה וכך ירד ה"גב" הכלכלי של המדינה, מאחר וה"גב" הזה כל כך גדול כ- 75 מיליארד דולר!!!
 

paretomc

New member
כן ולא...

התוצר המקומי הגולמי עומד על כ 200 מיליארד דולר.
יתרות המטבע מקבילות לפיכך לכ 4 חודשי פעילות של המשק.

אם אתה במשק הבית שלך, שמרוויח לדוגמא 10,000 שקל לחודש היית מחזיק פקדון מגן של 40,000 שקל - אני חושב שהיית מסכים שזה לא סכום עתק...

הסיפור הוא כזה - המדינה מגייסת חוב (אג"ח) לטווח של מספר שנים קדימה.
עצם העובדה שהחוב הוא בפריסה לטווח ארוך, מאפשר אופק של קבלת החלטות ויציבות יחסית.
מנגד, יתרות המט"ח (ה"פקדון") הוא לטווח קצר, למימוש מיידי בעת הצורך.
אם הממשלה תקלע למצב "יווני", "איטלקי" או "ישראלי נוסח 2002-2003" כשהריבית מרקיעה שחקים ויש חשש בשווקים שהמדינה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, יתרות המט"ח יוכלו למתן את ההשפעות השליליות.
עד כדי כך, שלמעשה היתרות הללו מונעות בפועל חלק ניכר מהחששות.

אז נכון שהמדינה יכולה תיאורטית "לגנוב" מהפקדון הזה באופן חד פעמי, אבל המסר הוא מאוד שלילי והגבול של המשיכה אינו ברור.
חוץ מזה על פי חוק בנק ישראל המדינה לא רשאית לעשות שימוש ביתרות בנק ישראל.
 

יודה4

New member
תודה רבה לכל העונים

תודה רבה, מהדיון הקצר שניהלנו פה אני מבין שזה נושא מורכב ומרתק שאפשר לפתח אותו ואני מאמין שבמצבים כלשהם גם "לגעת" בסכומי העתק הללו.
תמיד אומרים שמכינים את הכלכלה למצבים קשים, ששומרים על גירעון נמוך לימים שחורים, אני לא חושב שמצבה הכלכלים של מדינת ישראל גרוע, ההפך הוא הנכון, אבל ערב האטה כלכלית אני גם לא רוצה שנגיע למצב גרוע.
מדינת ישראל הסתדרה כל השנים עם יתרות מט"ח נמוכות משמעותית מהיתרות הנוכחיות, ובטח נמוכות ביחס לתוצר, ולכן על פי הבנתי אין בעיה אמיתית לבצע מהלך שכזה. האם זה יראה טוב? לא, האם זה יהיה פשוט? כנראה שממש לא! אבל אני חושב שיש מקום לשקול זאת.
שוב תודה.
 

ai22

New member
לא הבנת את העיקר - מה המהלך יתן?

לקחת הלוואה במט"ח (שלצורך העניין נקרא לו דולר), ותמורת נתת הלוואה בשקלים.
החוק אומר שאסור לך לחלק שקלים, ללא פדיית חלק דומה מההלוואות הדולריות.
לכן בנק ישראל עצמאי - והיתרות הן לא "קופת חיסכון" של המדינה - אלא מכשיר ליצוב המטבע.
לרמות בנושאים המוניטריים של בנק ישראל שקול להלאמה של החלק היחסי - ויגרור תגובות די קשות מהגורמים שקנו את הרכוש שהולאם. תגובות לא פחות קשות מסירוב להחזיר הלוואה למשל.

מה שאומר שהקטנת יתרות המט"ח לא באמת תוכל להגדיל את תקציב המדינה, ולא תסייע להקטין גרעון.


הדרך שבה היתרות מייצבות את הכלכלה כנראה לא הובנה:
כשיש ייסוף, המחירים יורדים כי שווי המטבע עולה וקל יותר לייבא - כי הדולר זול. רווחי היבואנים עולים וגם איכות החיים והתוצר (צמיחה).
מצד שני - קשה יותר לייצא, והיצרנים המקומיים נתקלים בתחרות קשה יותר, מה שעלול לגרום לעליה באבטלה.
לכן, המדינה קונה "דולרים זולים" ומוכרת במקומם "שקלים יקרים", מה שמפחית את העליה במחיר השקל מעבר לרף שהנגיד החליט שהוא "מסוכן" (בערך 3.5 שקל לדולר).

כשיש פיחות, המחירים עולים כי הדולר מתייקר ויקר יותר לייבא. היצרנים המקומיים נהנים כי יש ביקוש מוגבר למוצרים שלהם, מה שמפחית את האבטלה,
מצד שני - כולם יכולים לקנות פחות מוצרים מיובאים - ירידה באיכות החיים, התוצר של המשק בסכנת ירידה (מיתון). הממשלה סובלת כי המיסוי ירד וקשה לה ליבא מוצרים חיוניים (כמו חיטה ותחמושת).
לכן מדינה יכולה לקנות "שקלים זולים" וכך להפחית את כמות ה"דולרים היקרים" שברשותה - גם להרוויח קצת כסף, וגם למתן את הפיחות.

פיחות מהיר נחשב מסוכן מייסוף - אבל ייסוף מהיר מדי עלול להוביל לקיפאון בצמיחה שלאחריה יבוא מיתון.
אחרי מלחמה - יש ירידה בתוצר, המדינה צריכה הרבה דולרים, ויש סכנת פיחות. זה הזמן שיתרות גבוהות הן הכי שימושיות - קונים מלאי תחמושת במקום להעלות מיסים בזמן הכי רגיש.


מתנגדים למהלך טוענים שמדובר ב"מיסוי של החלשים" שפוגע במנגנוני הכלכלה לתיקון עצמי ומעלה מחירים באופן מלאכותי.
תומכים במהלך כי מלחמה מטבעה היא "ארוע מלאכותי" וזר לכלכלה, ומשום שבמצב מלחמה, המהלך מניב רווחים בדיוק כשהמשק בשיא חולשתו, וזקוק נואשות למטבע זר.
ללא סיכון גבוה למלחמה או אסון טבע המהלך מזיק נטו - כי אז מדובר בהימור יקר שמהווה סוג של מיסוי שבולם את הצמיחה בזמני שיא, במקום להשתמש בצריכה הפרטית כמנוע צמיחה - מה שימנע את המיתון מראש.


אם המלאי כבר קיים, ויש פיחות מהיר ייתכן שיעשה בו שימוש בכל זאת (כדי להפחית את המיתון),
אבל להשתמש בו כדי ליזום ייסוף זאת התערבות משמעותית בכלכלה, ללא יתרון חד משמעי (המשקיעים זרים יחשבו שזאת "השקעה טובה" - ויקנו כל מה שהממשלה תמכור).
לכן,היום אין טעם להשתמש ביתרות, אבל אם ערך הדולר יעלה באופן קיצוני (נניח - יחזור לשיא ההיסטורי של 5 שקל), סביר שתהיה התערבות מסויימת כדי למנוע מיתון חריף (תוך גריפת רווח של שקל וחצי על כל דולר). במצב כזה גם אם המשקיעים יהמרו נגד המדינה - עדיין יהיה רווח.
 
למעלה