הסכין היא מכפיל כח עצום
וגם מאסטר יכול להיפגע אנושות, אפילו עומד מולו ערס בגובה מטר ושישים, משתעל מרוב סיגריות או משהק מעודף וודקה (סליחה על הסטראוטיפים, באמת). ועוד לא דיברנו על סכינאי מאומן... סכין תמיד חותכת בשר והיא כ"כ אפקטיבית עד שגם המחזיק בה יכול בקלות להיפצע. ברוב השיטות יש טכניקות ליד ריקה מול סכין - האם הן מתורגלות נגד תנועות חיתוך/שיסוף (ראליות) ולא רק תנועות דקירה שבלוניות? האם הן נלמדות בקונטקסט הנכון (כצעד אחרון, מתוך יאוש, כשאין שום אפשרות אחרת)? לעניות דעתי, מורה שמלמד טכניקות כאלה (שבד"כ מסתיימות בפריקת הסכין) לוקח על עצמו אחריות כבדה ביותר - אולי אחד התלמידים, רק אחד, יחשוב ברצינות שהוא מסוגל ויתפתה לנסות זאת - במצב אמת ח"ח או סתם תירגול עם כלי "חי"? חכמים, הזהרו בדבריכם... אז מה הפתרון? (הזכויות, מבחינתי, שמורות לגיא ויובל - Arnis CSSD) - פשוט מאוד. לומדים קודם להילחם בסכין ואז מקבלים פרספקטיבה ראלית - טווח, כיוונים, ביומכאניקה, תיזמון; אבל בעיקר - תובנה: אין כמעט סיכוי לעמוד מול סכין אלא אם כן יש נשק בידך ואתה מיומן ונחוש להשתמש בו (Arnis CSSD, כנ"ל). גם אז, סביר שתיפצע אבל אולי - רק אולי - לא באופן קטלני, ותצליח להשבית את היד האוחזת בסכין ואת הרגל המאפשרת מרדף לפני שהמצב הופך לבלתי הפיך מבחינתך. שתהיה לכולנו שנה שקטה יוסי