לרגש
רופאים פוסלים את כל התרופות הטבעוניות, כל פעם שאני מעלה את הנושא הם מתייחסים בשאט נפש. הדרך היחידה לדעתי כיום, במסגרת הכילים שנמצאים בידינו, זה אורח חיים ותרופות של הרופא, בגלל שעליהם אנחנו באמת סומכים יותר, יכול להיות שלטבעוניות יש סיכוי, אבל עד שהרופא לא יאשר, אין לנו מה לעשות, הם המומחים הכי חזקים שיש בשוק היום. לדעתי הבעייה העיקרית פה, זה אורח חיים. זה המאבק האמיתי. הכרתי מישו חולה סוכרת, לא פגשתי אותו שנתיים, וכשראיתי אותו, לא הכרתי אותו, היה לו פרצוף קשה וממורמר ועלה במשקל עם קרס, ולא רצה לדבר איתי אפילו, אחרי שנה, פגשתי אותו שוב, והפעם נראה בדיוק אך שהכרתי אותו, מאיר פנים, ואמר לי, אל תשאל מה היה, הגעתי למצב של שש כדורים ביום והרופא דרש ממני לעבור לזריקות, ואז כעסתי ויצאתי בדפיקת דלת. ונכנסתי לדייטה וספורט, מאכלים ירוקים, ואחרי ששה חודשים הורדתי את זה לכדור אחד, הייתי אצלה ואישרה לי את זה. שתקתי ולא עניתי, הורדתי ראש ואכלתי את הלב מקינאה. כן קינאה לא קינאה, לא רלוונטי, אורח חיים לפי כללים מסודרים ומאורגנים, וכלום לא יכול לשנות את העובדה הזו. ללכת לדייטנית ולקבוע סדר יום קפדן ומסודר עם אלמנטים של ספורט. על זה צריך להאבק, לא קל אבל חייבים. מצטער סתם נסחפתי. ברח לי. כל התרופות הטבעוניות בונים תקוות שוו, ונוטעים תחושה שאפשר לדחות את ההתמודדות עם הבעיה של " אורח חיים". חבל על הזמן, בינתיים אנחנו הורסים את גופנו. שיהיה לך בהצלחה, מקווה שלא נסחפתי.