לא מעניין אותך שסוביניון שעומד
במקרר אפילו שבוע , יותר טעים מקולה שעומדת יום? כן מעניין אותי איפה כי איפה של ישראל זה רק בבית אריאלה. כי בית אריאלה כי הוא המוסד היחיד שיש בו כבר קהל שבא בשעריו, ומורים נפלאים שמלמדים בו, ורק הבנה לאפשרויות אין. בודהה אומר: יש בנמצא לידה, הזדקנות, ומוות. עדייו יש צער, אבל, כאב יאוש ומצוקה, את הכחדתם של אלה אני מלמד כעת ועכשיו. מה לא הסברתי? אם היקום נצחי או לא. מדוע לא הסברתי? משום שאין בהם תועלת, אין הם מביאים להפסקת הסבל, להבנות העמוקה, לכן לא סיפרתי לך עליהם. את האיכות של המספר המקצועי שאת שואלת עליו, אני לא יכול לקבוע, אני כן יכול ליצור בעזרת מערכת שתתבסס על לימוד מוסדר, כלים שאיתם הלומד יוכל לגשת ולהתחיל לעבוד בעולם הסיפור. אני מצפה ממספר אשר יגמור טירונות בית אריאלה, שאוכל להעניק לו רובה ללכת איתו, ולדעת שלא יהרוג את עצמו. ולא יכוון כחיילי נפוליאון את הרובה, לפצפץ אפו של הספינקס. והספינקס השומר על פתח הפירמידה אומר: צלע אחת לפירמידה: המספר שיכיר לפחות את סיפורי מקראות כיתה ז', שבהן יש בלדות סקוטיות בתרגום של אלתרמן (מקווה שאני עדיין זוכר שהוא המתרגם,) ספורי קלווינו, או הנרי, צ'כוב, ... שירים, אגדות עם.. ספורי בדוים, מדרשים, ארץ ישראל. שידע את הבדל ,את המאחד, את מאפייני כל סוג סיפור, ממה ,למה מה של הסיפור, לדעתי התאמנות של הכנסת הוצאת מאפייני ז'אנר, למידת וראיית מקצבים, לימוד של תירגול על הסיפורים כסיפורים הוא בסיס אחד לבניית הפירמידה שיוכל להפוך כל אחד מהם לסיפור מסופר בע"פ. צלע שניה של הפירמידה. במסגרת הזמן שיהיה שם.יראה יחווה ויתאמן בצורות שונות של עשיית הסיפורים, (וכאן כוחו הגדול של המוסד, בית אריאלה) ממספר המקצועי חייב להיות לפחות ברמה אחת של תנועות גוף וידיים, מעל רמה של תלמיד כיתה ז', המשחק את תפקיד המצה, בהצגה של פסח במתנ"ס חילוני, לפחות ברמה של כושר גופני טוב. להיות מסוגל לשבת,לעמוד, לזוז נכון. צלע שלישית של פירמידה. חובה להחזיר פיתוח של קול , כי כלי של מספר הוא הקול שלו. אין מספר שהקול שלו לא יצליח להיענות למחשבה שלו.. שלוש צלעות לפירמידה, העמדתי, פתח לפירמידה, בית אריאלה יפתח? יש אומרים שבחלל הפירמידה נוצרים כוחות קסומים, יש אומרים קללה נופלת על המעיזים לחדור. ואתם אנשים מה אתם אומרים? אני חייב קצת להינתק, לעבוד קצת בשבועיים קרובים עם חברים על סיפורים, אז מראש סליחה על השתתפות קצת דלילה. עיניים שלי, מבטיח כל יום, זמן לכתוב לפי האפשר. בברכה