שאלה לשמאל

ברור לי שהבאת דוגמא ממקרים שאת מכירה

ורק רציתי להבהיר שאני מכירה גם מקרים הפוכים, זה הכל


מעבר לזה - מסכימה עם כל שאר הדברים שכתבת.
 
מסתמכת על השרשור ההוא


סליחה, למה לא להשוות?

אי הסכמה פוליטית עם השקפת עולם של קבוצה מסויימת, משמעה אפלייה בתעסוקה שלא על בסיס עינייני?

מי שקורה לאי העסקת עוזרת בית ערביה לא יכול לבוא בטענות אם מחר לא יעסיקו מתנחלת באותה עבודה. אם גדעון לוי (למשל
) לא יעסיק עוזרת בית מתנחלת, זו אפלייה גזענית בדיוק כמו מי שלא יעסיק עוזרת בית ערביה.
 
למה לא להשוות?? כתבתי אינספור פעמים

שאבחר להעסיק מישהי אחרת על פני עוזרת ערביה שאיני מכירה מכיוון שאני חוששת, לצערי הרב מאד.
לא כי אני לא מסכימה עם השקפת עולמה הפוליטית,
לא כי היא תגנוב לי תכשיטים,
ולא כי אני שונאת אותה בגלל הקרניים שלה.

ולא קראתי לא להעסיק עוזרת בית ערביה. רק על עצמי דיברתי. לא יפה לעוות ככה.

מספיק לי לראות בפייסבוק בימים האחרונים התבטאויות מזעזעות של ח ל ק מערביי ישראל שמביעות צער על המספר הנמוך של החיילים שנהרגו (!!), או לקרוא על כך שמח"ט גולני הדרוזי מקבל איומים על חייו, בשביל לפחד להפנות לערביה נחמדה וחביבה (באמת, לא בציניות) את הגב מבלי לדעת מי היא ומה היא ומי הם אחיה/ילדיה שגודלו על ברכי שנאה (לא ממנה! מביה"ס).
 
וכמה התבטאויות מחרידות של כהניסטים קראת?

ואגב, השרשור ההוא יצא מתוך נקודת הנחה של היכרות רבת שנים עם העוזרת, אבל זה לא עזר לה....
 
קראתי גם של קיצוניים אחרים. מה הקשר?

וההיכרות רבת השנים היתה שלך, לא של חברתך.
נראה לי הנקודה הובררה
 
נכון, היא הייתה שלי, ואם את לא

תעסיקי מתנחלת עם המלצות אמינות בגלל שאח שלה הוא מנערי הגבעות של "תג מחיר", אז הייתי מבינה אי העסקת עוזרת ערביה שאני מכירה שנים וממליצה עליה.

אחרת- לא מבינה (או בעצם מבינה וזה עצוב לי, כי זו בדיוק הדרך לחזק קיצוניים, אבל כבר דיברנו על זה באמת עד בלי די
)
 
השוואה מגוחכת.

נערי תג מחיר מפנים את שנאתם ופעולות הנקמה שלהם כנגד ערבים. לו אני מעסיקה אשה שאחיה הוא אחד מהנערים האלה, כיהודיה ישראלית אין לי חשש שבמקרה של התלהטות השטח אחיה ישתמש בקשרים שלה עם משפחות יהודיות לצורך ביצוע תג מחיר בי / במשפחתי, כי כאמור, הפעילות שלהם נגד ערבים, ולכן אני לא כלולה במטרות היעד שלהם, כך ש*אני* לא בסכנה.

נערי החמאס מפנים את פעילותיהם כנגד משפחות יהודיות ישראליות. לו אני מעסיקה עובדת שאחיה הוא מנערי החמאס (אין לי אפשרות לדעת אם כן או לא), במקרה של התלהטות הרוחות, אני יכולה לחשוש שאחיה יכול לנצל את קרבתה למשפחות ישראליות יהודיות (המשפחה שלי, במקרה התיאורטי הזה), ולהכריח אותה / להשתמש בה, אפילו כנגד רצונה, לעשות פעולת איבה כלפי, שכן אני חלק מאוכלוסיית היעד של שנאתו.

ההשוואה צריכה להיות - כמו שמשפחה ערביה לא תעסיק מתנחל/ת, כך משפחה יהודית לא אעסיק ערביה.

מעבר לזה - נאמר כבר הכל.
 
את מזכירה לי את האמרה מימי הנאצים


(בלי לצטט, רק את נימת הדברים) שבתחילה רדפו רק קומוניסטים, אבל אמרתי לעצמי שאני לא קומוניסט, אז מה 'כפת לי, אח"כ רדפו רק הומואים, אבל אמרתי לעצמי שאני לא הומו, וכשרדפו יהודים, אמרתי לעצמי שאני לא יהודי... ובסוף הגיעו אלי


אם אחות של "נער תג מחיר" (איזה ביטוי מכובס) תראה עיתון "הארץ" על שולחני, היא יכולה להסיק מכך שאני שמאלנית, וביתי ירוסס בהתאם....

נו, מה זה שונה? אם אני מכירה את אותה אחות, אעסיק אותה כי אני לא פוסלת אותה בגלל אחיה, כמו שלא אפסול עוזרת ערביה שאני מכירה שנים.
 
ההקשרים שלי זה שמי ששונא "רק ערבים", ישנא בסוף גם אותך

שנאה זה רע. נקודה.
"תג מחיר" שונאים רק ערבים? מחר זה גם יהיה שמאלנים (בעצם, זה כבר היום, כבר ריססו את ביתה של פעילה ב"שלום עכשיו"), מחרתיים זה יהיה חילונים...

תת לגיטימציה לשנאה זה משהו שיפגע בסופו של דבר בכל מי שנותן לה לגיטימציה, ואם את לא מבינה את זה, אז באמת קטונתי (ואגב, בדיוק מאותה סיבה, אני בעד טיפול ביד קשה ככל שניתן בחברי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל).
 
ממה ששמעתי

הפתרון של חלקם הוא ש"נבוא בטוב". שנשקם להם את חורבות עזה, שנבנה להם בתי ספר טובים, שנפתח להם את המצור הימי, ושניתן להם להתקיים כאומה חופשית ללא כיבוש. הם מאמינים שאם רק יהיו להם תנאי מחיה נורמליים, השנאה תתפוגג.

ברור שהמציאות מוכיחה אחרת, כי הרי העברנו בטון ששימש למנהרות, פתחנו מחסומים ששמשו לעוד העברה של כלי נשק, מגיעים אליהם מליונים על גבי מליונים ממדינות העולם, מהאו"ם, מהאיחוד האירופי, שלא לדבר על קטאר וכו', וכל הכסף הזה הולך להתחמשות, ושקל מזה לא מגיע לעם הנורמלי שרק רוצה לחיות את חייו בשקט.

כל עוד חמאס בשלטון העם אומלל. כל עוד הם לא יקימו שלטון הוגן שטובת העם לנגד עיניו ולא קנאות דתית או אג'נדה מבוססת שנאה - המצב אבוד. וזה לא רק מקומית בעזה. זאת תופעה כלל עולמית מבהילה בהיקפיה, כך שלא בטוח שפתרון כזה קיים. זה כמו לבקש מאל קאעידה להתחיל לתכנן גינות פרחים אקולוגיות.

מה שאני מניחה שברור לכולם שאינו הפתרון זה הידברות. הם לא מוכנים. אז גם אם נדבר עם 100 אמהות פלסטיניות כל יום ונצא לטיולים ביחד, המציאות בשטח לא תשתנה. עצוב.

הייתי מביאה כאן קטע מעניין שקראתי, אבל היות ונמאס לי להיות שק החבטות הפורומי, אני נמנעת.
 
בדיוק ככה

ומפאת כבודו של הפורום אני לא אגיד מה בדיוק אני
חושבת על ההפגנות ההזויות והמטורללות של השמאל
בימים אלו.
 
זה יכול לבוא לשני הכיוונים...

השמאל מחפש פיתרון למצב ע"י שיחות ולא ע"י לחימה. אפשר לטעון שהמצב היה נמנע אם ישראל היתה נותנת צ'אנס למשא ומתן (מה שלא היה המון זמן) והיתה מוכנה לשבת לשיחות גם עם מי שלא מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית.
חוץ מזה, אפשר גם לטעון שלימין אין פתרונות. מה הפתרון של הימין? להפגיז את כולם? אין ערבים אין מלחמות?
והשמאל לא מוחה שבמשך 14 שנים יש הפגזות על דרום המדינה כי בד"כ אין צורך בזה. אנחנו חווים את זה פה כולנו.
 
למעלה