עוד בפולניה
ידענו לשעשע את עצמנו ע"י ירידה עצמית בלתי מותנת. (ולא, לא ירידה עצמית נחמדה. זה בלתי אפשרי אלא אם כן את סינית קטנה בלי עצמות.) ברור שנראה משהו שלא ימצא חן בעינינו ברמה הפיזית, רק נראה את הדברים הטובים בו ואיזה אחלה בן-אדם הוא, ונתעלם מכל הטריקים הקטנים והשריטות הקטנות, ונעשה ממנו מן בודהה קטן, רק בשביל לבכות לעצמנו, על עצמנו: "את רואה, מג'נטה, את רדודה ושיטחית!, את רוצה מערכת זוגית טובה ובריאה, אז למה את לא הולכת עליו? הוא חכם ורגיש, כמו שאת אוהבת. למה את לא מסוגלת להיות איתו? למה כ"כ חשובלך מראה חיצוני?"... פולניות או לא להיות!!!!!!