הרעיון התחיל ברוח ספורטיבית:
לבחון את יכולות הכלי בהתחשב במגבלות הרוכב. שיהיה ברור - אני לא אומר שכל מה שעושה "חגב" אמיתי - טהור, עושה R1150GS, ולא כל שכן - כשאני רוכב עליו... ברור לי שיש משמעות רצינית למשקל, לגודל וכיוצ"ב נתוני הכלי, כמו גם לנסיונו, מקצועיותו ותעוזתו של הרוכב. אבל התיאוריה שלי, הבנויה על חוסר נסיון מוחלט בתחום (כשמה - כן היא - תיאורטית) שרוכב מנוסה יכול לעשות עם דו"ש כבד כל מה שיכול לעשות אופנוע שטח טהור, אלא שהוא יעשה את זה אחרת, ובעיקר, הרבה יותר לאט. מאחר ש"ההנאה שבאיטיות" היא נר לרגלי, הייתי שמח לגלות את הגבול, להתחכח בו, לגלות מה אני יכול לעשות ומה לא (מי יודע, אולי זה מה שיעביר אותי את הגבול...). לכן, אם בנחל חלילים יש מעבר צר ושיפועי "שגבה קורבנות אחדים", ברור לי שאני לא רוצה להגיע לשם עם מנוע בוקסר, שרוחבו הוא אדיר. אני אעבור לדרך חלופית (שהבנתי שיש שם). לכן, אם המגבלה העיקרית של מעלה בת שלמה היא אורכו ופחות גובה המדרגות (ששם מרווח גחון עלול להגביל), הייתי מנסה אותו. ושוב, אם נגיע ונראה שזה לא בשבילי, זה מספיק, נטייל בסביבה ואדע שראיתי מגבלה, ראיתי איך חגב מדלג אותה ולמדתי קצת יותר על הגבול... אבל לפני הכל, עוד עומד העשוש ביננו. אנחנו (מועדון ב.מ.וו.) יורדים לשם בשבת הקרובה, לנסות. נגיע למעלה עשוש ונחליט - ממשיכים או סבים על עקבותינו ועוקפים. אני מציע שאחרי שנחזור (ובהתחשב במצב בו נחזור), נשוחח, נקבע, נפגש, נטייל ונביא את הבהמה למגבלותיה. נתכנן כך שאפילו אם הבאנו אותה למגבלותיה, יש דרכים אחרות להמשך סיבוב שטח, בו נוכל להתרשם הדדית, על משפחות האופנועים השונות ויכולותיהם בשטח. אז מה אתם אומרים? יש מצב?