שאלה למחשבה

Nihau

New member
גם לא נכון - הסבר בפנים

כי בדרך כלל אתה מקבל נק"ן גבוהה יותר + חפצים קסומים טובים יותר+ הזדמנויות רבות יותר למיני קווסטים נוספים בעתיד שיביאו עוד נק"ן ועוד חפצים קסומים ייחודיים וכו וכו וכו כלומר עדיף לא להרוג אווזה שמטילה ביצי זהב
 
אפרופו צפרדעית

אסף (אתם לא מכירים אז זה לא אאוטינג) אמר שלרגל צפרדע יש טעם של עוף, ושהפולקע של הצפרדע מסוג בולפרוג הוא גם כמעט בגודל של פולקע עוף קטן.
 
הם בטח ידעו

והתכוונו להכין ממרטין (שמו המקורי של מולי. לשושו קראו בכלל "סמירה", ואוגי לא היה בספר) ובני משפחתו צלי-קדירה ברוטב עשיר. זאת כמובן לאחר שיפטמו אותם טוב טוב, כי אווזים שחיו בטבע ועוד עפו כל הדרך מלפלנד יהיו נוקשים וסיביים.
 

DDN

New member
ואם אני לא טועה

אקה הייתה מפקד ולא מפקדת. כמו שטענתי בראשית דרכי בפורום, אני עדיין סבור ששושו הוא גיבור טראגי, והוא דמות שאי אפשר לקטלג לנטיות (איך חוזרים יפה לנושא הדיון, הא?) הוא אמנם רוצה לאכול את הגיבורים, אבל למה? כי הוא רעב! זכותו לאכול. וזו שרשרת המזון. והופכים אותו לרע בגלל זה.. . .
 
היא הייתה מפקדת

עקה מקבנקייסה, זה היה שמה בתרגום העברי שקראתי (קבנקייסה זה איזה מקום בשבדיה - הספר נכתב כדי ללמד גיאוגרפיה, ויש ציור של הסופרת ושל נילס על האווז שלו על השטר של 20 כתרים שבדיים) - היא תוארה כאווזה אפורה ומגעילה. בכלל, הספר מלא תיאורים מחרידים של התעללות באנשים וחיות, והאח הקטן של החברה ההיא של נילס שנוסעת גם צפונה בכלל מת בדרך תוך יסורי מחלה קשים. ספר נורא, לא לילדים בכלל.
 
לדעתי

מבחינת אופי ותפיסות עולם מבוכים ודרקונים דומה למציאות הרבה יותר ממשחק מחשב בגלל העובדה שבמבוכים ודרקונים הדמות יכולה לדבר ולפעול כרצונה בניגוד למשחק מחשב שבו היא מוגבלת הרבה יותר לכן לפי דעתי נטיות סתם מגבילות את המשחק ומוסיפות חוקים מיותרים
 

JuffoWup

New member
../images/Emo45.gif

יותר קשה ליצור תבנית כשיש לפניך אופציות של עולם מלא ולא רק בחירות מרובות בסגנון מבחן אמריקאי.
 
תלוי איפה

אישית, אני לא אוהב את מנגנון הנטיות של מו"ד, מפני שהוא בדיוק מה שתיארת - אילוץ מלאכותי ותחליף פאתטי לאישיות ומניעים. אבל במשחקים מסויימים, נטיות יכולות להיות משמעותיות - קח למשל את העולם הטלנובלי-משהו של רומח הדרקון. עולם המשחק כולו מבוסס על המאבק של הטוב ברע, כשההבדלים בין השניים מובחנים מאוד. בלי הציר טוב-רע, אנחנו מושכים את השטיח מתחת לאבירי סולמאניה, מתחת למשחקי הגלימות של הקוסמים, ומתחת לכל המיתולוגיה והאפיקה של העולם. נכון שעולמות משחק שכוללים נטיות נוטים (משחק מילים) לא פעם לכיוון השמאלץ, הפאתוס וההכללות השטחיות, אבל עבור מי שמתעקש להשתמש דווקא בהם, הנטיות הן אביזר עלילתי די חשוב.
 

ננסק

New member
כמובן, ואפילו מאוד

בואו נגיד את זה בפשטות: שיטת הנטיות של מו"ד לא מנסה אפילו להיות דומה לעולם האמיתי. היא נוצרה בשביל עולמות כמו בשר הטבעות, שם אין ספק שאראגורן טוב, שכל האלפים נחמדים ושכל האורקים רעים. במציאות, וגם בכל משחק שמנסה להיות באווירה מציאותית, אין מקום ל-"נטיות" כמו במו"ד. שחקנים רבים מתעלמים מהן לגמרי, כי זה לא מתאים למשחק שלהם. אישית אני די מחבב נטיות, כשאני משחק מו"ד, כי נחמד לי עם הפשטות המוראלית שהם מכניסים למשחק - לא תמיד אני רוצה עמימות מוסרית כבדה ומושקעת, לפעמים זה כיף לשחק את הטוב מול הרע, בפשטות הדבילית הזאת. לגבי סדר ותוהו, ספציפית, לדעתי הן נטיות מעניינות הרבה יותר מאשר טוב ורע ושווה להתייחס אליהן במידה כלשהי. וגם ברוך הבא לפורום!
 

NacroMittler

New member
לפי דעתי

השימוש בנטיות במו"ד צריך לבוא ממקום של קוי עזר כללים, ולא כתורה ודרך חיים חקוקה בסלע. סיאל ראש מסדר הספר הוא אדם טוב בבסיסו. איש ישר אשר מרבה לעזור לאלו הזקוקים לו, אבלאם משפחתו תיכנס למשבר כלכלי הוא בהחלט עשוי למעוד ולמעול מעט מכספי המסדר. זה לא עושה אותו אדם רע או מושחת. דוריאן, מכשף רשע וחם מזג אשר גורש ממסדר הספר בשל מעשיו הזדוניים, עלול בהחלט לחוס על חייו של בנו הפעוט של סיאל (אשר גירש אותו מהמסדר). הוא יהרוג את סיאל ויאנוס את אישתו, אבל מראה עיניו הבוכות של בנו ירכך את ליבו והוא ישאיר אותו על סף דלתו של מנזר מרוחק או קרוב משפחה.
 
למעשה

בגרסאות המוקדמות, וכמו כן בגרסת הקופסאות שרובנו מכירים, היו שלוש נטיות שהועתקו ישר ממורקוק - תוהו, נייטרליות וסדר. בגלל שהנוטים לתוהו תמיד היו החבר'ה הרעים והנוטים לסדר היו החבר'ה הטובים (והנייטרלים אלו שעזרו לחבר'ה מהסדר אבל גם גנבו דברים), התקבעה התפיסה שהובעה בתרגום הראשון לעברית - תוהו הפך ל"רשע" וסדר הפך ל"צדק". הדבר יצר תופעות משעשעות בכמה מהקופסאות שבאו אחרי האדומה, עם תיאורים כמו "הג'ינים הם רשעים וטובי לב" או "למרות שההידרקסים צדיקים בהתנהגותם, רובם רעים". כאשר הוסיפו את הציר טוב-רע לציר סדר-תוהו, יצא מין סודוקו דבילי שנועד לתאר את האישיות של הדמות. מנחים רבים אוהבים גם לדחוף כל מיני קונפליקטים עקומים בין חצי אחד של הנטייה לחצי השני, ולכנות זאת "משחק אופי". אבל נטייה, אם כבר משתמשים במנגנון המעצבן הזה, איננה תחליף-אופי, היא נטייה. מה זאת אומרת? הנטייה מראה לכיוון איזו ראיית עולם *נוטה* הדמות, ובעולם פנטסטי כל כך כמו עולם המשחק של מו"ד, היא גם מייצגת את ה*נטייה* לכיוון אחד הכוחות הקוסמיים ששולטים ביקום - מי שרושם לעצמו בנטייה "סדר טוב" לא סתם מתחיל להיות בחור נחמד, אלא אשכרה בוחר לשרת את כוחות הטוב שקיימים בעולם הפנטזייה, והרשע באמת לוחם למען הסיטרא-אחרא, ואיננו סתם בן זונה ומניאק. ולסיום, כמה דברים שכתבתי לפני די הרבה זמן על הנטיות כפילוסופיויות
 

edenedeneden

New member
לדעתי..

אין טוב ורע.. יש טוב ומסובך נפשית שמוציא את זה על העולם
 
למעלה