שאלה למומחי התחביר

[Nissan Altschuler]

למה תמוה?

למה תמוה, לעברית פשוט אין מבנה כזה... מעניין אם מבנה כזה קיים בערבית...(אם מישהו יודע) בקשר לעניין האחר, אני דווקא חשבתי ש-mir הוא "לי" בעוד ש-mich הוא "אותי". כך משפטים כמו mir gibt es ein rottes Hemd/mir gibt es kein rottes Hemd או mir ist ein rottes Hemd/mir ist kein rottes Hemd משמעותם -יש/אין לי חולצה אדומה.

 

[diday]

mir וmich

תלוי בהטיה ובמבנה המשפט. mir הוא מושא עקיף של "אני" וככזה יכול להיות: לי, שלי, אלי, תוכי, וכד'. mich הוא המושא הישיר. ההקבלה בין מושא ישיר ועקיף בעברית וגרמנית אינה אפשרית תמיד. הבן שאין אפשרות לעשות תרגום אוטומטי של מילה במילה. גם אם mir הוא לעתים "לי" עדיין לא יהיה כך תמיד. המשפט האחרון שכתבת (mir ist ein rottes Hemd) אינו משפט שלם. הוא בנוי בלשון עבר וחסר בו הפועל. בהשמה לעברית יהיה "לי חולצה אדומה + פועל בזמן עבר (נעלמה, נקרעה וכד'). אנחנו סוטים כאן מהנושא. הייתי שמח לקבל עזרה לשאלתי המקורית. בכללי התחביר/דקדוק גרמני נוכל לדון בפורום "גרמנית ותרבות גרמניה".

 

[diday]

das rottes hemd ist mir

אם תכתוב את המשפט כך פרושו יהיה החולצה האדומה (היא) שלי.

 

[Nissan Altschuler]

../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

אכן שמתי לב שארעה כאן סטייה מהנושא, וכרגע הוא נפתח בפורום הרלוונטי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=996&msgid=52480685 רק אגיב לטענות שהועלו בהודעה הקודמת: mir ו-mich אכן לא בהכרח חופפים בהתאמה ל"לי" ו"אותי" אבל זה רק כאשר הם מופיעים בלוויית מילות יחס המשנות את משמעותם הבסיסית או כחלק מביטויים. בשפה פעלים מסויימים דורשים מילות יחס מסויימות ומילות יחס שונות דורשות mir או mich אבל כאשר מלים אלו מופיעות לבד, בלי מילת יחס, משמעותם חופפת ל"לי" בעברית (לא במובן של "אל...") ול"אותי". כמובן שהמשפט mir ist ein rottes Hemd "יש לי חולצה אדומה" אינו שלם, כך גם המשפט mir ist kalt "קר לי" במובן הזה יש דמיון מסויים לעברית.

 

[uriozmor]

גרמנית אני לא יודע

לפחות לא מספיק כדי לענות, אבל מבחינה עקרונית הבדל בין לשונות בהיערכות תחבירית אינו מפתיע, גם אם מדובר באותו מבנה מסר או משמעות. בעברית יש משפטים שאין בהם פועל או פועל עזר כלל (האבן כבדה, האנשים בבית, חם לי, כדאי לכם להשתמט ועוד), ובשפות אירופיות (בחלקן לפחות) אי אפשר לבנות משפט מקביל ללא פועל, ולכן נדרש מבנה תחבירי אחר. התחביר הוא הרי חוקיות של הצטרפויות, וכל שפה מממשת את הרעיונות שהיא צריכה בדרכים תחביריות שונות. עד כמה שאני יודע אין תחביר אוניברסלי, גם אם יש חוקים תחביריים שכל השפות או רובן מצייתות להם. מה שמשותף הוא בדרך כלל הפונקציות שהתחביר נועד למלא (למשל קיום, ציווי, ספק, תנאי ועוד), ולא המימוש התחבירי שלהן.

 

[diday]

בשפות אירופאיות חיב לבוא פועל

כפי שציינת ולכן משתמשים בפועל עזר גם במשפט פשוט כמו "האבן כבדה". פועל זה מוגדר כפועל עזר וכשמו כן הוא לעזר בלבד. התחביר של המשפט עדיין יהיה זהה בעברית ובשפות האירופאיות. לא ברור לי מדוע בשימוש בפועל העזר have הדבר שונה.

 

[uriozmor]

אין לזה ממש סיבה

במקרה של המשפטים שנשואם שמני השפות האירופיות מציבות מבנה עם פועל עזר כנגד המשפטים השמניים העבריים. לעומת זאת במקרה של "יש ל-" נמצא בשפות האירופיות מבנים עם have. כאמור, אין סיבה להניח מראש זהות תחבירית בין שפות. כל שפה משתמשת במבנים אחרים כדי להביע רעיונות. לפעמים ההבדל ביניהן קל מאוד ולפעמים לא.