שאלה למבינים

[מאסטרו הורה]

זה לא בדיוק אותו הגיון

כי לאזרחי אתונה ממש לא היתה נטיה לחולל מהומות. הטענה שלהם היתה מכוונת רק להתנהגות בשעת קרב: מי שאין לו רכוש, עשוי לערוק לנוכח פני אויב ביתר קלות היות וממילא אין לו מה להפסיד. מעבר לכך, האינטרס של מדינות למלא את בטניהם של אזרחיהן לא צריך נימוקים מפולפלים, לא?

 

[טשאפק]

יש הבדל בין מילוי הבטן לבין בעלות

על רכוש. גם לפני שעלה אותו מנהיג סינגפורי לשלטון היו לאנשים דירות בהן גרו בשכירות, והם לא בהכרח רעבו ללחם. הוא השקיע רבות מתקציב המדינה כדי לאפשר למה שיותר אנשים להיות בעלי דירות משל עצמם. פחות משזו מלחמה בעוני, כגורם לחוסר יציבות, זו מלחמה למען "בּירגוּן" האוכלוסייה, משום שבעלות על רכוש מעודדת יציבות. לגבי האתונאים, אין לי מושג. הם לא התכוונו לאכפתיות אזרחית בכלל? (כולל נכונות לשרת את המדינה בצורה מסורה יותר בתפקידים אזרחיים?).

 

[מאסטרו הורה]

לגבי האתונאים

ראשית כל, היתה להם בעיה מאוד אובייקטיבית: ציוד הלחימה נרכש ע"י האזרח ועל חשבונו, כך שלאזרח עני פשוט לא היה את הציוד ההכרחי ללוחמה. הם לא טענו שעניים סובלים מחוסר אכפתיות אזרחי - אלא פשוט "מועדים" לברוח משדה קרב. בשלב מאוחר יותר, לקראת עלייתה של אתונה כמעצמה החזקה ביוון, הופנו העניים לשירות בצי (שלא דרש ציוד לחימה יקר) וזה גם אחד הגורמים לעליית כוחו של המעמד הנמוך ולהקצנת הדמוקרטיה. הדבקות במשימה שגילה הצי האתונאי במהלך המלחמות הפרסיות והפלפונסיות, מצביעה דווקא על מחויבות עמוקה שחשו בני המעמד הנמוך לאתונה ולמשטר הדמוקרטי. המסקנה שלי מכל הסיפור היא שמידת האיכפתיות של אזרחי אתונה כלפי המדינה היתה פורפורציונית לזכויות שהיו להם.