כמה דברים
ראשית כל, הספר Iron Heroes של מונטה קוק הוא בדיוק בשבילך. הוא מציע כלים ליצירת מערכה המתמקדת באתגרים פיזיים ומהלכים טקטיים משמעותיים יותר מבדרך כלל (וגם קטלניים מהרגיל, שיטת הנק"פ משתנה גם היא בהתאם), ומחסל את הקסם כמעט לגמרי. ההבדל בין אשף למכשף: אשף (Wizards) מתמחה בתיאוריה של הקסם. הוא לומד מגוון רחב של לחשים דרך ספרי הלחשים שלו, ומסוגל בכל בוקר לשנן מספר מסויים מתוכם (בהתאם לדרגתו). הוא יכול להחליף את הלחשים האלו בכל בוקר, לפי אלו שזמינים לו בספר הלחשים. מכשף (Sorcerer) הוא אדם שהקסם זורם בדמו. אולי אין לו מושג מה זה בכלל, אבל הוא יודע לעשות את זה. הוא מכיר מספר מצומצם מאוד של לחשים, ממש בודדים, אבל בניגוד לאשף, הוא לא צריך לשנן אותם. הוא מוגבל למספר הלחשים שהוא מסוגל *להטיל* בכל יום, אבל בכל רגע ורגע הוא יכול לבחור איזה לחש זה יהיה מבין הלחשים שהוא מכיר. כמה המלצות למצב הנוכחי: מכשף ואשף יוצאים מהתחום. שחקן שרוצה לשחק אותם פשוט לא יכול - עוד רגע נמצא לו פתרון. כדאי לשקול להוציא גם את הכוהן והדרואיד. בהיעדר מכשפים ואשפים, הם מטילי הלחשים החזקים ביותר, והשאלה היא האם מטילים שכאלו מתאימים להשקפת העולם של המערכה שלך. אביר-קודש וסייר שומרים על הלחשים שלהם, כי בכל מקרה מדובר בכמות קטנה יחסית של לחשים, ואת רובם אפשר להסביר גם לא כ-"לחש", אלא כיכולת טבעית קסומה שהדמות מפתחת מתוך מסירות לתחום הפעולה שלה. (כמו היכולות של הנזיר. בעולם על-טבעי, מי שמקדיש עצמו מספיק למטרה מסוימת יקבל יכולות על-טבעית פשוט מעצם המסירות). טרובדור הוא מקרה מעניין. אני הייתי ממליץ לשמור עליו, אבל לחסל לו את הלחשים כמו שהם עכשיו. במקום זאת, הפוך כמה מהם ליכולות דמויות לחש שמוגבלות לשימושים ליום - לא יותר משתיים לדרג, ורק כאלו שאפשר להסביר באותו האופן כמו לחשי אביר-קודש וסייר (הקסמת איש, למשל) - וכדי לחפות על היעדר הלחשים האחרים הייתי מחזק קצת את יכולות המוזיקה הטרובדורית, ואולי גם מאפשר לו שליטה בקצת יותר כלי נשק ושריון. אולי אפילו להגביר את תוסף ההתקפה הבסיסי. צריך לשחק עם זה קצת. הנזיר, הנוכל, הלוחם והברברי סבבה. שים לב שבמדריך השלם ללוחמה יש שני מקצועות בסיס לוחמניים חדשים ששווה לבחון - עז הלהב הוא מעין רובין הוד\פיראט\ווסלי מהנסיכה הקסומה שכזה, שמתמחה בתנועה מהירה ומגניבה תוך אחלה התקפות והימנעות מפגיעה. הסמוראי מעניין בגלל השימוש בשני כלי נשק ויכולות איום מרשימות, ולמרות כל הקטע האורינטאלי, אפשר בקלות להוריד את הפלאף הזה ולשים פלאף אחר. במדריך השלם להרפתקן מופיע הגשש, מעין שילוב בין ברברי לנוכל, והנינג'ה, שאומנם יש לו כמה יכולות על טבעיות, והן עוצמתיות יחסית, אבל נינג'ות אמורות להיות נדירות בכל מקרה. הייתי ממליץ שלא לאפשר לשחקנים לבחור במקצוע הזה, בגלל האופי של המערכה, אבל בהחלט אפשר להשתמש בנינג'ות כאויבים מאיימים ומבהילים במיוחד. יצויין שאני תרגמתי את המדריך השלם ללוחמה לעברית, וערכתי את המדריך להרפתקן. אופציה לתת לנזירים להתמחות בקסם - למה דווקא נזירים? בכל מקרה, סבבה, זה הכי פשוט בעולם. נזיר שרוצה להתמחות בקסם פשוט לוקח דרגות כאשף או מכשף. הידד לריבוי מקצועות! ההגבלה היחידה היא שכדי לקחת דרגות במקצוע מטיל לחשי מאגיה הדמות חייבת שיהיו לה כמה דרגות כנזיר. כמה? זה תלוי רק בך. האם כבר בתחילת המערכה זה לגיטימי? אז 3 דרגות. האם הדמויות צריכות להיות ותיקות כבר? 7 דרגות נזיר. האם רק המומחים הגדולים באמת יכולים להיכנס לתחום הקסם? 13 דרגות כנזיר. כמובן שהדרגה הראשונה כמכשף (עדיף לתת להם מכשף ולא אשף, יותר מתאים) היא די מצ'וקמקת, אבל בעולם ללא קסם, גם קליע קסם של דרג 1 או שריון מאגי הם אחלה לחשים. שים לב כמובן שלא תוכל לתת חפצי קסם כמו שנהוג במו"ד, אם כי כנראה שהפתרון די פשוט. מאחר והאויבים של הדמויות כנראה לא יהיו קסומים רוב הזמן, אין סיבה להשיג חפצי קסם שעוזרים בהתגוננות מפני קסמים, אז אלו כבר לא רלוונטיים. חפצים אחרים, כמו חרבות 4+ לוהטות יורקות ברקים ומפצפצות, יוצאים מהמשוואה לגמרי. אבל כדי שבכל זאת הדמויות יוכלו להשיג לעצמן חפצים מגניבים עם ההתקדמות בדרגות, הייתי מציע להוסיף עוד דרגה של איכות חפצים, מעבר ל-"מלאכת מחשבת" שיש כרגע (ומוסיפה 1+ להתקפה). אולי אלו חפצים מעידנים קודמים, שנעשו במלאכת כפיים מדהימה, או שהאמנים הדגולים ביותר של ימינו הצליחו לעשות כאלו. בכל מקרה, חפצים שכאלו זוכים לתיאור "יצירת מופת", והם מעניקים 2+ להתקפה ו-1+ לנזק, או 2+ אם זה שריון. או 3+, אם זהו תוסף אחר, כדוגמת כלי עבודה. שים לב שבעקבות היעדר שריונות קסומים רבי עוצמה, בעולם שכזה הדרג"ש יהיה יחסית נמוך לכל אורך הדרך, עד דרגה 20. דמויות חכמות ישקיעו את הכשרונות שלהם בחמיקה, ניידות, וכן הלאה כשרונות שעוזרים לנוע בשדה הקרב ולזכות בתוספי חמיקה לדרג"ש. גם מומחיות קרבית הוא, כמובן, כשרון שכדאי מאוד לבחון.
