שאלה לכ-ו-ל-ם
כן, עוד אחת מהשאלות המעצבנות האלה... מה הכי מפריע לכם איפה שאתם נמצאים? מה גורם לכם לרצות לקחת רובה ולהרוג מישהו? בעיקר דברים קטנים ולאו דווקא אילושהם כשלים מערכתיים. ואני מניח שכדאי שאני אתחיל...? אז נתחיל בברלין? הלחם... או מה שהם קוראים לו לחם. הם גאים בלחם שלהם. בלחם הכהה. כל גרמני שתדברו איתו יגיד שהדבר היחיד שיחסר לו בארצות אחרות זה הלחם הגרמני. הבעיה היחידה היא שאני עדיין זוכר את המפגש הראשון שלי עם הלחם כאן שהתחיל בהתלהבות חסרת גבולות למראה הגרעינים השונים שכיסו אותו, ואז לקחתי סכין וחתכתי. זה היה כמו לחתוך גומי, ואחר כך כשהתחלתי ללעוס זה היה כמו ללעוס דרך ספוג. גבינה בלי טעם. Mullets (איך אומרים את זה בעברית?) ושנות ה-80 בכלל. אם לא הייתי נולד בהן כבר מזמן הייתי אומר ששום דבר טוב לא יצא משם. דייויד הלסהוף. נשים זקנות שמרביצות לך במקום להגיד סליחה כשהן רוצות לעבור. מוכרים שלא רוצים לעבוד וגורמים לך להרגיש אשמה אם תחליט/י לשאול אותם משהו. החיבור הלא טבעי בין אופניים לאנשים. לא, אופניים לא הומצאו בשביל מינוס 25 מעלות. בסטוקהולם? אוי אוי... שלאגר. att tjatta (סורי, מילה בשוודית שאי אפשר לתרגם לשום שפה אחרת) אחידות לנסוע ברכבת התחתית ביום שישי אחר הצהריים ולשמוע את בקבוקי האלכוהול מתנדנדים לנסוע ברכת התחתית ביום ראשון בבוקר ולהריח את הקיא מיום שבת לנסוע ברכבת, רכבת תחתית או אוטובוס ביום שני בבוקר ולשמוע את השיחות של כולם שמסבירים כמה הם שתו אריקסון אחידות שירי שתיה זה שאי אפשר להתחמק משיחה על מחירים וכמה הכל יקר, למרות שהכל די זול ונגיש ופולין? כנסיה. אנשים שלא מקבלים את העובדה שאוכל לא מתחיל ונגמר בפיירוגי. נשים זקנות שאומרות לי שאני בכלל לא נראה יהודי ושאני אפסיק לשקר להן. טוב... פולין היא מקרה קשה. אבל למען האמת, אני חושב ששם אני די מקבל את הדברים הקטנים...
כן, עוד אחת מהשאלות המעצבנות האלה... מה הכי מפריע לכם איפה שאתם נמצאים? מה גורם לכם לרצות לקחת רובה ולהרוג מישהו? בעיקר דברים קטנים ולאו דווקא אילושהם כשלים מערכתיים. ואני מניח שכדאי שאני אתחיל...? אז נתחיל בברלין? הלחם... או מה שהם קוראים לו לחם. הם גאים בלחם שלהם. בלחם הכהה. כל גרמני שתדברו איתו יגיד שהדבר היחיד שיחסר לו בארצות אחרות זה הלחם הגרמני. הבעיה היחידה היא שאני עדיין זוכר את המפגש הראשון שלי עם הלחם כאן שהתחיל בהתלהבות חסרת גבולות למראה הגרעינים השונים שכיסו אותו, ואז לקחתי סכין וחתכתי. זה היה כמו לחתוך גומי, ואחר כך כשהתחלתי ללעוס זה היה כמו ללעוס דרך ספוג. גבינה בלי טעם. Mullets (איך אומרים את זה בעברית?) ושנות ה-80 בכלל. אם לא הייתי נולד בהן כבר מזמן הייתי אומר ששום דבר טוב לא יצא משם. דייויד הלסהוף. נשים זקנות שמרביצות לך במקום להגיד סליחה כשהן רוצות לעבור. מוכרים שלא רוצים לעבוד וגורמים לך להרגיש אשמה אם תחליט/י לשאול אותם משהו. החיבור הלא טבעי בין אופניים לאנשים. לא, אופניים לא הומצאו בשביל מינוס 25 מעלות. בסטוקהולם? אוי אוי... שלאגר. att tjatta (סורי, מילה בשוודית שאי אפשר לתרגם לשום שפה אחרת) אחידות לנסוע ברכבת התחתית ביום שישי אחר הצהריים ולשמוע את בקבוקי האלכוהול מתנדנדים לנסוע ברכת התחתית ביום ראשון בבוקר ולהריח את הקיא מיום שבת לנסוע ברכבת, רכבת תחתית או אוטובוס ביום שני בבוקר ולשמוע את השיחות של כולם שמסבירים כמה הם שתו אריקסון אחידות שירי שתיה זה שאי אפשר להתחמק משיחה על מחירים וכמה הכל יקר, למרות שהכל די זול ונגיש ופולין? כנסיה. אנשים שלא מקבלים את העובדה שאוכל לא מתחיל ונגמר בפיירוגי. נשים זקנות שאומרות לי שאני בכלל לא נראה יהודי ושאני אפסיק לשקר להן. טוב... פולין היא מקרה קשה. אבל למען האמת, אני חושב ששם אני די מקבל את הדברים הקטנים...