סוגים שונים של חשיבה
בשביל הציפור לרדת ולתפוס תולעת זה לא מצריך חשיבה מרובה אלא מיקוד טוטאלי. שהוא ההיפך מחשיבה מרובה, למרות שיש סוגי חשיבה שונים - יש חשיבה ממוקדת ויש חשיבה מפוזרת, יש חשיבה פראקטית וממוקדת שקשורה להשגת מטרה מיידית ויש חשיבה מפוזרת וכפייתית שרק מרחיקה מהמטרה, ואם את האינסטינקט הנשרי המופלא שמאפשר לציפור טרף להתביית על מטרתה מגובה רב ניתן להקביל לחשיבה כלשהי (גם אם אין זו בדיוק ``חשיבה``), הרי שלבטח זו החשיבה מהסוג הראשון. אין זו חשיבה מהסוג השני,שהוא בדיוק סוג החשיבה שגורם לסבל, וכמובן שלסוג זה של חשיבה התכוונתי כשכתבתי שממנו ציפורים לא סובלות (הן לא חושבות מחשבות מסוג של ``מה משמעות החיים?`` או ``במה אוכל לעבוד כדי להתפרנס בלי לסבול יותר מדי`` ו``מה יהיה איתי בעתיד``?, וכו`). באשר לסבל הקשור בתחושות (שלא נובעות מחשיבה), מה שאתה מתכוון אליו כשאתה כותב ``גם בעלי חיים מרגישים``, אני מסכים איתך, לא שציפורים לא מרגישות כי יש להן מוח קטן, אלא שהן לא חושבות. בנוגע למתי אני יותר נהנה, כשאני רץ או הולך - אישית אני יותר נהנה כשאני רץ (עד השלב בו כוחותיי מתחילים לאזול), אולי כי ככל שממצים פוטנציאל גבוה יותר, כך ההנאה מרובה יותר. ע``פ זאת, הציפור ``נהנית``(במובן הפיזי, הלא-מודע, של המלה), כי כל חייה הם מיצוי של הפוטנציאל שלה: לעוף, לדאות, לקנן, לזהות טרף ולעוט עליו, וכד`... אין לה כל מיני פוטנציאלים שלא מתיישבים זה עם זה וצריך לבחור ביניהם, למשל... ואז אולי להחמיץ משהו. אבל, אולי תענה גם אתה על השאלה שהצבת?
בשביל הציפור לרדת ולתפוס תולעת זה לא מצריך חשיבה מרובה אלא מיקוד טוטאלי. שהוא ההיפך מחשיבה מרובה, למרות שיש סוגי חשיבה שונים - יש חשיבה ממוקדת ויש חשיבה מפוזרת, יש חשיבה פראקטית וממוקדת שקשורה להשגת מטרה מיידית ויש חשיבה מפוזרת וכפייתית שרק מרחיקה מהמטרה, ואם את האינסטינקט הנשרי המופלא שמאפשר לציפור טרף להתביית על מטרתה מגובה רב ניתן להקביל לחשיבה כלשהי (גם אם אין זו בדיוק ``חשיבה``), הרי שלבטח זו החשיבה מהסוג הראשון. אין זו חשיבה מהסוג השני,שהוא בדיוק סוג החשיבה שגורם לסבל, וכמובן שלסוג זה של חשיבה התכוונתי כשכתבתי שממנו ציפורים לא סובלות (הן לא חושבות מחשבות מסוג של ``מה משמעות החיים?`` או ``במה אוכל לעבוד כדי להתפרנס בלי לסבול יותר מדי`` ו``מה יהיה איתי בעתיד``?, וכו`). באשר לסבל הקשור בתחושות (שלא נובעות מחשיבה), מה שאתה מתכוון אליו כשאתה כותב ``גם בעלי חיים מרגישים``, אני מסכים איתך, לא שציפורים לא מרגישות כי יש להן מוח קטן, אלא שהן לא חושבות. בנוגע למתי אני יותר נהנה, כשאני רץ או הולך - אישית אני יותר נהנה כשאני רץ (עד השלב בו כוחותיי מתחילים לאזול), אולי כי ככל שממצים פוטנציאל גבוה יותר, כך ההנאה מרובה יותר. ע``פ זאת, הציפור ``נהנית``(במובן הפיזי, הלא-מודע, של המלה), כי כל חייה הם מיצוי של הפוטנציאל שלה: לעוף, לדאות, לקנן, לזהות טרף ולעוט עליו, וכד`... אין לה כל מיני פוטנציאלים שלא מתיישבים זה עם זה וצריך לבחור ביניהם, למשל... ואז אולי להחמיץ משהו. אבל, אולי תענה גם אתה על השאלה שהצבת?