מה בעצם שאלת -
מה עושים במקרה שיודעים שהנישואין אסורים, אבל מרגישים כלואים בידי ההתאהבות, או - כיצד אוכל לדעת שערבים ויהודים אסורים להינשא? אם לא נבין את השאלה, ואם היא משתנה במשך השרשור, איך נוכל לענות עליה? לשאלה הראשונה (מה עושים?), אני מציעה תשובה כזו: שתתיעץ עם כל אחד ממכריה ומכרותיה. כולם כאחד ישכנעו אותה לסגת מרצונה. שתתכנן בדמיונה את חייה לצד הערבי (לא עפ"י ההבטחות שהוא מבטיח, אלא עפ"י המציאות שעיניה רואות). האם היא רוצה לחיות בכפר ערבי, ולתפקד כאחת הנשים הערביות? האם היא רוצה משפחה רחבה של ערבים, שמבזים אותה על ימין ועל שמאל? האם היא מכירה את המנטליות של הגבר הערבי בכל גיל וגיל (ברור שהיא לא מתכוונת לנישואין למשך שנה אחת, אלא למשך כל החיים), וזו המנטליות שהיתה רוצה אצל בעלה לעתיד בעוד כמה שנים? האם היא מעוניינת בילדים ערביים הלומדים בבתי ספר ערביים ונוהגים עפ"י דת האיסלם (הערבים אינם חילוניים גמורים! רובם מסורתיים ודתיים)? אם היא לא מכירה את הפרטים הנ"ל, שתחשוב בהיגיון - מדוע אין כלל מקרים של גברים יהודיים הנשואים לנשים ערביות (אולי מקרה בודד ונדיר, בוודאי שלא תופעה)? מה יכולה להיות הסיבה לכך שהתופעה היא חד צדדית?! כמה נשים יהודיות היא מכירה, שנשואות לערבי באושר? אני שמעתי על הרבה נישואין של יהודיות לערביים, ולא שמעתי על מקרה אחד של נישואין מאושרים, מוצלחים או אפילו סבירים! אם מעבדים היטב את כל המחשבות הללו, אמנם סובלים מתחושות ההתאהבות זמן מה לאחר הפרידה (מקווה שלא מאוחר מידי!!!), אבל מאד קל להיפטר מהן בהקדם. לשאלה השנייה (כיצד אוכל לדעת שאסור? מי אמר שאסור?) התשובה פשוטה: 1. הדבר ידוע שנישואי תערובת אסורים בעם היהודי. כולם יודעים זאת - יהודים חילוניים, דתיים, ואפילו גויים. זה מן המפורסמות. 2. מדובר בעבירה חמורה ביותר. מי שאסר את כל 365 מצוות ה"לא תעשה", אסר גם את האיסור הזה. ראיה פשוטה לכך - שום רבנות לא תיתן לכך היתר. ראיה מורכבת יותר (מקור כתוב) תלויה בידע התורני שלך במקורות ההלכה היהודיים.