ארבעה מתוך חמישה
נשארתי בבית. עם נועם יצאתי לעבודה כשהוא בן שלושה חודשים. האמת - הוא הסתדר עם זה טוב מאוד. לי זה היה מאוד קשה. השיקולים : האם אני לא אשתגע? האם נעמוד בזה מבחינה כלכלית? מה טוב לילד? מה בעלי חושב? בעלי בהתחלה התנגד לזה מאוד. הוא מבית בו האם עובדת עד היום כמו משוגעת, ואחיותיו מחשיבות את העבודה כקודש הקודשים. אבל ברבות הימים, הוא רואה את ילדינו והגיע גם הוא למסקנה, שלמעשה, בהתחשב במבנה האישויות שלי, זה טוב שנשארתי בבית. אם כי לאחרונה הוא התחיל לטעון שהוא חושב שאני תוסכלת מזה, וכדאי שאמצא עבודה מחוץ לבית. אני לא מרגישה כך, אבל אם הוא אומר, אני מנסה לפחות לבדוק את עצמי.