שאלה לי
- פותח הנושא אתי.ו
- פורסם בתאריך
דפנה של טל
New member
אני בעבודה, ולא להאמין - מרוצה!
טל בן 5.5 חודשים. חזרתי לעבוד בתחילת השנה, כלומר לפני 3 שבועות. מאוד אהבתי להיות עם טל בבית וממש נחרדתי מהעובדה שאצטרך לחזור לעבודה. לבסוף הייתי צריכה לעשות החלטה, וההכרעה נפלה על חזרה לעבודה - בעיקר בגלל שאני יושבת על משרה מצויינת ובמצב הנוכחי אסור לאבד מקום עבודה כזה. להפתעתי העצומה אני ממש נהנית לבוא לעבודה, אני מרגישה שקיבלתי חלק מהאני הקודם שלי בחזרה. לטל יש מטפלת מקסימה ואני לגמרי רגועה בנוגע לטיפול בו. ואיזה כיף לחזור מהעבודה ולהתקבל בחיוכים וצווחות שמחה! כשאני באה הביתה אני כ"כ "רעבה" אליו שיש לי טונות סבלנות לשחק איתו, לשיר לו וכו´. אני כ"כ מרוצה מהמצב הנוכחי, שכאשר אחותי שאלה אותי אם אתפטר מהעבודה כאשר אזכה בלוטו (והרי ברור שאזכה) - היססתי ולא הצלחתי לתת תשובה! נ.ב. הכי קשה זה השאיבות...
טל בן 5.5 חודשים. חזרתי לעבוד בתחילת השנה, כלומר לפני 3 שבועות. מאוד אהבתי להיות עם טל בבית וממש נחרדתי מהעובדה שאצטרך לחזור לעבודה. לבסוף הייתי צריכה לעשות החלטה, וההכרעה נפלה על חזרה לעבודה - בעיקר בגלל שאני יושבת על משרה מצויינת ובמצב הנוכחי אסור לאבד מקום עבודה כזה. להפתעתי העצומה אני ממש נהנית לבוא לעבודה, אני מרגישה שקיבלתי חלק מהאני הקודם שלי בחזרה. לטל יש מטפלת מקסימה ואני לגמרי רגועה בנוגע לטיפול בו. ואיזה כיף לחזור מהעבודה ולהתקבל בחיוכים וצווחות שמחה! כשאני באה הביתה אני כ"כ "רעבה" אליו שיש לי טונות סבלנות לשחק איתו, לשיר לו וכו´. אני כ"כ מרוצה מהמצב הנוכחי, שכאשר אחותי שאלה אותי אם אתפטר מהעבודה כאשר אזכה בלוטו (והרי ברור שאזכה) - היססתי ולא הצלחתי לתת תשובה! נ.ב. הכי קשה זה השאיבות...
חזרה לעבודה
אז ככה תתפלאו אך אני חזרתי לעבודה לאחר חודש ימים, וזה לא כי רציתי הייתי חייבת, יש לי עסק פרטי וזה היה בלתי אפשרי להעדר יותר מחודש. אך כיום אני מאוד מרוצה מכך, אני מספיקה גם להיות בעבודה וגם להיות מספיק זמן בבית. יש לי מזל שהמשפחה עוזרת לי, אמא שלי שומרת עליו 3 פעמים בשבוע, אני פעם אחת בשבוע ובעלי ואחותי פעם אחת בשבוע. אך הבונוס הוא שאני כל צהריים בבית. כלומר גיא יונק מלא ומקבל חלב שאוב פעם אחת ביום. כשאין ברירה אז מתרגלים לינוק בשעות קבועות ( אם חריגות כמובן) ואם ישנה בעיה אז אני מגיעה הביתה (אני ניידת עם רכב ומקום העבודה מרוחק מביתנו כ- 10 דקות נסיעה). ישנם ימים שבהם אני מגיעה להנקת צהריים וחוזרת חזרה לעבודה, ומגיעה להנקת אחר הצהריים, אך תמיד יש במקפיא מספיק מנות במידה וגיא רעב קודם. הכלל הוא וכולם יודעים שבמידה וגיא רעב מתקשרים אלי ובמידה ואני יכולה להגיע תוך 5 דקות אז לא נותנים לו חלוב שאוב. אך שוב אני מאוד נהנית מעצם העבודה שאני עובדת ושיש לי מספיק זמן לבלות עם גיא. אני לא יודעת כיצד הייתי נוהגת אם לא הייתי חייבת לחזור לעבודה לאחר חודש ימים. אני מעריכה שכאשר גיא יהיה בן שנה אכניס אותו למשפחתון כי להערכתי בגיל כזה הוא כבר צריכים גירויים נוספים שאי אפשר לספק תמיד בבית. אך עד אז הוא בבית אתנו המשפחה המורחבת. החלטה קשה אך שהיה לך בהצלחה. אני רוצה לברך על האתר עד עכשיו הייתי פסיבית, היום החלטתי לתרום את סיפורי.
אז ככה תתפלאו אך אני חזרתי לעבודה לאחר חודש ימים, וזה לא כי רציתי הייתי חייבת, יש לי עסק פרטי וזה היה בלתי אפשרי להעדר יותר מחודש. אך כיום אני מאוד מרוצה מכך, אני מספיקה גם להיות בעבודה וגם להיות מספיק זמן בבית. יש לי מזל שהמשפחה עוזרת לי, אמא שלי שומרת עליו 3 פעמים בשבוע, אני פעם אחת בשבוע ובעלי ואחותי פעם אחת בשבוע. אך הבונוס הוא שאני כל צהריים בבית. כלומר גיא יונק מלא ומקבל חלב שאוב פעם אחת ביום. כשאין ברירה אז מתרגלים לינוק בשעות קבועות ( אם חריגות כמובן) ואם ישנה בעיה אז אני מגיעה הביתה (אני ניידת עם רכב ומקום העבודה מרוחק מביתנו כ- 10 דקות נסיעה). ישנם ימים שבהם אני מגיעה להנקת צהריים וחוזרת חזרה לעבודה, ומגיעה להנקת אחר הצהריים, אך תמיד יש במקפיא מספיק מנות במידה וגיא רעב קודם. הכלל הוא וכולם יודעים שבמידה וגיא רעב מתקשרים אלי ובמידה ואני יכולה להגיע תוך 5 דקות אז לא נותנים לו חלוב שאוב. אך שוב אני מאוד נהנית מעצם העבודה שאני עובדת ושיש לי מספיק זמן לבלות עם גיא. אני לא יודעת כיצד הייתי נוהגת אם לא הייתי חייבת לחזור לעבודה לאחר חודש ימים. אני מעריכה שכאשר גיא יהיה בן שנה אכניס אותו למשפחתון כי להערכתי בגיל כזה הוא כבר צריכים גירויים נוספים שאי אפשר לספק תמיד בבית. אך עד אז הוא בבית אתנו המשפחה המורחבת. החלטה קשה אך שהיה לך בהצלחה. אני רוצה לברך על האתר עד עכשיו הייתי פסיבית, היום החלטתי לתרום את סיפורי.
אמא של עידו
New member
אנחנו היינו בבית עד 7 חודשים אבל...
קודם כל עד גיל חצי שנה לא הייתי מוכנה לחשוב אפילו על לא להיות איתו בבית כי הוא היה נראה לי כל כך קטן וכל כך זקוק רק לי ולא לשום דבר אחר. בגיל חצי שנה התחלתי להרגיש שכבר קצת קשה לי ואולי הוא זקוק לחברה ואני לאוויר אחד אז התבשלתי עם זה עוד שבוע-שבועיים ואז הכנסתי אותו בקיבוץ בו אני משכירה דירה לבית התינוקות והייתי איתו בלי לעבוד עד שהוא נקלט. בגלל שהוא יונק מלא עד היום (9 וחצי חודשים9 וסרבן מוצקים ובקבוק גדול ובגלל שאני לא יכולה לדמיין אפילו לא לראות אותו עד 4 אז לא עבדתי וחיכיתי בסבלנות עד שלא מזמן קיבלתי עבודה בחצי משרה בקיבוץ עצמו ככה שאני הולכת אליו 2-3 פעמים עד ארבע - פעם-פעמיים להניק ועוד פעם למה שנקרא אצלנו "שעת אהבה" שזה שעה שאני לוקחת אותו לטיול, משחקת איתו שם או כל דבר אחר. אם לא הייתה לי את האפשרות להנות כך מכל העולמות וזה היה או לחזור לעבוד משרה מלאה ולא לראות את עידו עד 4 או להישאר איתו בבית אז בלי צל של ספק הייתי נשארת איתו עד היום בבית...
קודם כל עד גיל חצי שנה לא הייתי מוכנה לחשוב אפילו על לא להיות איתו בבית כי הוא היה נראה לי כל כך קטן וכל כך זקוק רק לי ולא לשום דבר אחר. בגיל חצי שנה התחלתי להרגיש שכבר קצת קשה לי ואולי הוא זקוק לחברה ואני לאוויר אחד אז התבשלתי עם זה עוד שבוע-שבועיים ואז הכנסתי אותו בקיבוץ בו אני משכירה דירה לבית התינוקות והייתי איתו בלי לעבוד עד שהוא נקלט. בגלל שהוא יונק מלא עד היום (9 וחצי חודשים9 וסרבן מוצקים ובקבוק גדול ובגלל שאני לא יכולה לדמיין אפילו לא לראות אותו עד 4 אז לא עבדתי וחיכיתי בסבלנות עד שלא מזמן קיבלתי עבודה בחצי משרה בקיבוץ עצמו ככה שאני הולכת אליו 2-3 פעמים עד ארבע - פעם-פעמיים להניק ועוד פעם למה שנקרא אצלנו "שעת אהבה" שזה שעה שאני לוקחת אותו לטיול, משחקת איתו שם או כל דבר אחר. אם לא הייתה לי את האפשרות להנות כך מכל העולמות וזה היה או לחזור לעבוד משרה מלאה ולא לראות את עידו עד 4 או להישאר איתו בבית אז בלי צל של ספק הייתי נשארת איתו עד היום בבית...
האמת היא שאני דוגמא ממש גרועה כי
חזרתי לעבודה משיקולים כלכליים קצרי תווך (אי אפשר להתקים במדינה הזאת עם משכורת אחת של מורה ו-3 ילדים) וארוכי תווך (לא יכולה להתפטר כי לא אמצא עבודה אח´´כ ולא יכולה להבריז למנהל כי בהזדמנות הראשונה יתנקלו לי ויורידו שעות
) חזרתי אחרי חצי שנה. זה היה ממש לא טוב למשה, אבל זה היה כבר מזמן (לפני 5 חוד´, היום הוא בן 11 חוד´), וגם לי זה (עד עכשיו) לא טוב כי יש לי המון המון דברים עם הילדים חוץ מזה שיש לי תינוק "יונק אובססיבי" ואני די מתמוטטת מהכל ביחד. אבל אני זוכרת שכשהבכור נולד יצאתי לעבודה אחרי 3 חוד´ והרגשתי שהנה סוף סוף אני נושמת! YEAAA!!! ככה שזה לא שונה רק מאמא לאמא אלא מסתבר גם מלידה ללידה. יש יל אגב כמה שכנות שעזבו את העבודה דווקא אחרי לידת הילד השני או שלישי, ולא אחרי הילד הראשון. סטטיסטית, נראה לי שהרוב כן צריכות "לנשום קצת"- לעבוד או ללמוד או משהו. אגב אני עוד אף פעם לא עבדתי יותר מ2/3 משרה מאז שיש לי ילדים, אבל זה אפשרי לי כי אני במערכת החינוך, ואני מכירה המון בנות שחיפשו בחצי משרה ונאלצו לצאת למשרה מלאה כי לא מצאו. מה אני אגיד לכם, כנראה שאי אפשר לרקוד על 2 החתונות וגם להשאיר את העוגה שלמה!!!
חזרתי לעבודה משיקולים כלכליים קצרי תווך (אי אפשר להתקים במדינה הזאת עם משכורת אחת של מורה ו-3 ילדים) וארוכי תווך (לא יכולה להתפטר כי לא אמצא עבודה אח´´כ ולא יכולה להבריז למנהל כי בהזדמנות הראשונה יתנקלו לי ויורידו שעות
אני קצת מקנאה במתלבטות...
על שיש להן את האופציה להשאר בבית... לכאורה, אני - אם חד-הורית, מפרנסת יחידה כמובן, ובנוסף חונכתי לערכים של עבודה וקריירה - אז מה אני עושה בבית לעזאזל
עזבתי את העבודה שלי קצת לפני שנודע לי שאני בהריון. כך שאת ההריון העברתי כמובטלת מין המניין, ולאחר הלידה הייתי 5 חודשים בבית וחיפשתי עבודה בטירוף. מצאתי את עבודת החלומות שלי, רומי הופקדה במעון הקרוב, ואחרי חודשיים פוטרתי ואני שוב מחוסרת עבודה. "קריירה" נראה לי עכשיו כמו חלום רחוק
ואני מחפשת עבודה במה-שלא-יהיה, רק לא לשבת בבית ולקבל את הקצבה המגוחכת של ביטוח לאומי. בחודשיים שעבדתי, הסתדרתי לא רע עם השאיבות. זה לא היה שיקול, למרות שכן חששתי מזה. נ.ב. - מישהי יודעת על עבודה לגרפיקאית מוכשרת בקו הרכבת תל-אביב-חיפה?
על שיש להן את האופציה להשאר בבית... לכאורה, אני - אם חד-הורית, מפרנסת יחידה כמובן, ובנוסף חונכתי לערכים של עבודה וקריירה - אז מה אני עושה בבית לעזאזל
אני חזרתי לעבודה אחרי חצי שנה
הייתי מתה להשאר עוד בבית אבל אם לא הייתי חוזרת לא היה לי לאן לחזור. גם ככה למרות שאני אמורה לעבוד 9 שעות, בפועל אני עובדת פחות. וכבר עושים לי עם זה בעיות . אם לא המצב הכלכלי (שנינו בהייטק) לא הייתי חוזרת לפחות עד גיל שנה. עמרי גם סרבן בקבוק, אבל הוא מסתדר עם אוכל מוצק עד שאני חוזרת מהעבודה כך שגם השאיבות נחסכו ממני.
הייתי מתה להשאר עוד בבית אבל אם לא הייתי חוזרת לא היה לי לאן לחזור. גם ככה למרות שאני אמורה לעבוד 9 שעות, בפועל אני עובדת פחות. וכבר עושים לי עם זה בעיות . אם לא המצב הכלכלי (שנינו בהייטק) לא הייתי חוזרת לפחות עד גיל שנה. עמרי גם סרבן בקבוק, אבל הוא מסתדר עם אוכל מוצק עד שאני חוזרת מהעבודה כך שגם השאיבות נחסכו ממני.
אני בבית כבר שבעה וחצי חודשים../images/Emo105.gif
שמחתי לראות את השאלה בפורום. אני מבקרת בו מדי פעם אבל לא כל כך פעילה. עם הבן הגדול אורי הייתי עשרה חודשים כי זה מה שנתנו לי לפי החוק במקום העבודה. הפעם לקחתי שנה . השיקולים הם גם כלכליים, למזלי בעלי מפרנס אותנו יופי גם בלי המשכורת שלי שגם ככה היא לא מי יודע מה,אבל אני נשארת במקום העבודה הנוכחי כי הוא ידידותי לאמהות (באופן יחסי ). בכל מקרה מאז שאני אמא אני עובדת במשרה חלקית כך שאני לא בלחץ בבוקר ואחה"צ. התנמתי גם לראות שיש עוד סרבני מוצקים כמו ענת אבל זה לא ככ שייך אז אני לא אמשיך.
שמחתי לראות את השאלה בפורום. אני מבקרת בו מדי פעם אבל לא כל כך פעילה. עם הבן הגדול אורי הייתי עשרה חודשים כי זה מה שנתנו לי לפי החוק במקום העבודה. הפעם לקחתי שנה . השיקולים הם גם כלכליים, למזלי בעלי מפרנס אותנו יופי גם בלי המשכורת שלי שגם ככה היא לא מי יודע מה,אבל אני נשארת במקום העבודה הנוכחי כי הוא ידידותי לאמהות (באופן יחסי ). בכל מקרה מאז שאני אמא אני עובדת במשרה חלקית כך שאני לא בלחץ בבוקר ואחה"צ. התנמתי גם לראות שיש עוד סרבני מוצקים כמו ענת אבל זה לא ככ שייך אז אני לא אמשיך.
מיכלי של תומר
New member
אני בבית רוב הזמן
מקוה שלא נזכרתי לענות מאוחר מדי אבל זה נראה נושא חשוב. תומר בן שבעה חודשים וחצי. אני התפטרתי מעבודה ממש מעולה לפני הלידה כי היה ברור לי שאני רוצה להיות איתו לפחות חצי שנה ולא יכלו לחכות לי כ"כ הרבה. אני מאוד מרוצה מההחלטה ולמרות שהשחיקה יותר מוגברת לא הייתי משנה אותה. מה שכן - לפני חודש וחצי לקחנו מטפלת במשרה מאוד חלקית כדי שאוכל להתפנות קצת לעניינים אישיים (התעמלות, סידורים וכו´) וגם כדי שחזרה לעבודה תהיה יותר הדרגתית וחלקה בהמשך כי כך תומר רגיל למטפלת. דוקא קיבלתי הצעת עבודה די מפתה לחצי משרה בלי שבכלל חיפשתי (אני מוכרת בתחום שלי) אבל זה נראה לי עדיין מוקדם להתחייב אפילו לכמות שעות כזאת. אני מאמינה שאם אפשר כדאי להיות בסביבה במשך השנה הראשונה כמה שיותר ואם לא אז עדיפה מטפלת על מעון כי אין תחליף לטיפול האישי בגיל בזה אפילו אצל ילד חברותי. אני שואפת לחזור תוך מספר חודשים למשרת פרילאנסרית לא אינטנסיבית מדי. אישית הייתי נשארת בבית יותר אבל נראה לי שחשוב לא לצאת לגמרי ממעגל העבודה.
מקוה שלא נזכרתי לענות מאוחר מדי אבל זה נראה נושא חשוב. תומר בן שבעה חודשים וחצי. אני התפטרתי מעבודה ממש מעולה לפני הלידה כי היה ברור לי שאני רוצה להיות איתו לפחות חצי שנה ולא יכלו לחכות לי כ"כ הרבה. אני מאוד מרוצה מההחלטה ולמרות שהשחיקה יותר מוגברת לא הייתי משנה אותה. מה שכן - לפני חודש וחצי לקחנו מטפלת במשרה מאוד חלקית כדי שאוכל להתפנות קצת לעניינים אישיים (התעמלות, סידורים וכו´) וגם כדי שחזרה לעבודה תהיה יותר הדרגתית וחלקה בהמשך כי כך תומר רגיל למטפלת. דוקא קיבלתי הצעת עבודה די מפתה לחצי משרה בלי שבכלל חיפשתי (אני מוכרת בתחום שלי) אבל זה נראה לי עדיין מוקדם להתחייב אפילו לכמות שעות כזאת. אני מאמינה שאם אפשר כדאי להיות בסביבה במשך השנה הראשונה כמה שיותר ואם לא אז עדיפה מטפלת על מעון כי אין תחליף לטיפול האישי בגיל בזה אפילו אצל ילד חברותי. אני שואפת לחזור תוך מספר חודשים למשרת פרילאנסרית לא אינטנסיבית מדי. אישית הייתי נשארת בבית יותר אבל נראה לי שחשוב לא לצאת לגמרי ממעגל העבודה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.