שאלה לי אליכם

[¶]

Stop IT!!!

חברים יקרים, אני רואה שיש פה סלט ענקי של דיסאינפורמציה בקשר למכשיר הפאלס-אוקסימטר. מטרת המכשיר הוא לחשב את אחוז הסטורציה שבדם. המספר הזה מייצג את אחוז מולקולות ה"הם" שתפוסות ע"י חמצן בדם. ה"הם" הוא החלק ממולקולת ההמוגלובין שקושר חמצן וכל מולקולה של המוגלובין מכילה ארבע קבוצות של הם (ולכן קושרת ארבע קבוצות חמצן). העיקרון הפיזיקלי שעל פיו עובד המכשיר הוא שמולקולת ההמוגלובין נצבעת בצבע בהיר יותר ככל שהיא עמוסה יותר בחמצן ולכן ניתן להעריך את כמות החמצן שקשור לדם ע"פ צבעו של הדם (וניתן לראות גם בעין שדם עורקי בהיר מדם ורידי). המכשיר מודד את הצבע של הדם באמצעות חישוב בליעה של קרני אינפרא-אדום ובעזרת נתון זה הוא מעריך את ריכוז הסטורציה בדם של החולה. למה המכשיר לא אמין תמיד, מה משמעותו של מדד הסטורציה ואיך ניתן בעזרת המכשיר להעריך מצב נשימתי של חולה, כל זאת ועוד בהודעה הבאה... אבירם

 

[Gum Anne MDA East]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[¶]

המשך... (קצת באיחור)

ובכן, הבנו כי מכשיר הפאלס אוקסימטר מעריך את אחוז הקשירה של חמצן למולקולות ה"הם" שבדם באמצעות מדידת בליעה של קרני אינפרא, אבל המשמעות של המספר הזה עוד לא הוסברה. רוב יושבי הפורום יודעים שמשתמשים בנתון הסטורציה בשביל להעריך את המצב הנששמתי של החולה (מתחת ל90 יש בעיה), אבל למעשה, ערך הסטרוציה גם הוא משמש להערכת ערכים אחרים שחשובים לנו הרבה יותר. הערכים שמדובר עליהם הם "תכולת החמצן בדם" (מסומן ב Q) והלחץ חלקי של חמצן בדם- PO2. ונתחיל דווקא בנתון השני, הלחץ החלקי של החמצן הוא הנתון שמייצג את כמות כל החמצן שאינו קשור להמוגלובין ומומס באופן חופשי בדם. למעשה נתון זה מושפע מכמות החמצן שבאויר ואת יכולתו של החמצן להגיע מהאויר החיצוני, אל נאדיות הריאה ומשם לנוזל הדם. בזמן שנושמים אוויר רגיל, בדם העורקי שלנו ריכוז החמצן החופשי הוא בסביבות 100mmHG. ירידה מהנתון הזה מסמלת את העובדה שיש לחולה איזו בעיה נשימתית או שהוא נושם אויר שמסיבה מסויימת דל בחמצן (כמו מטפסי גבהים לדוגמא). לרוב ניתן להעריך את הנתון הזה ע"פ נתון הסטורציה (שאותו קל למדוד באמצעות פאלס אוקסימטר), אך יש לזכור כי נתון הסטורציה איננו נמצא ביחס ישר אל נתון לחץ החמצן העורקי ורק מירידה של הלחץ החלקי של החמצן בעורק ל70 מ"מ כספית נוכל לראות ירידה בסטורציה (ראו כאן) ולכן גם ירידה "מינמלית" בסטורציה מ100 ל 90 מסמלת שהחולה נמצא בבעיה נשימתית. הנתון השני, "תכולת חמצן בדם", הינו נתון חשוב גם כן, נתון זה הוא למעשה סיכום של כל כמות החמצן שנמצאת בדם הן בצורה מומסת והן בצורה קשורה להמוגלובין. הנתון הוא למעשה החשוב ביותר כי הוא מייצג את כמות החמצן שמגיעה לרקמות (בהנתן זרימת דם תקינה) ולכן כל בעייה נשימתית שתתבטא ברידיה בנתון הזה תתבטא בהיפוקסיה. הנתון הזה למעשה נקבע ע"פ שני ערכים, לחץ החמצן החלקי (הזכור לנו משתי שורות לעיל) וכמות ההמוגלובין. ולכן, כאשר נבדוק חולה אנמי (מכל סיבה שהיא) כנראה שנראה שלחץ החמצן החלקי שלו גבוה וגם שהסטורציה שלו היא 100% (כי כל מולקולות ההמוגלובין נושאות חמצן) אבל למעשה מעט מאוד חמצן מוסע באמצעות הדם ולכן תכולה החמצן בדם שלו תהיה נמוכה והחולה יהיה בהיפוקסיה. בנוסף, במצבי אנמיה, הסטורציה תישאר גבוהה למרות ירידה רצינית בלחץ החמצן החלקי בדם וזה בגלל שיש פחות המוגלובין למלא ולכן קצת חמצן יכול למלא את כל הכמות ואז ניראה סטורציה גבוהה גם כשהחולה יהיה במצב נשימתי חמור ( PO2 נמוך וQ נמוך). בנוסף לכל אלה, מכשיר הסטורציה יכול לשטות בנו בעוד אופן, וזו למעשה טעות מדידה, בגלל שהמכשיר מודד את ריכוז ההם המחומצן באופן עקיף ע"י מדידת צבעו. במקרים בהם צבע הדם שונה ולא עקב קשירת חמצן המכשיר ייתן תוצאה מזוייפת. דוגמא לכך היא הרעלה CO, הגז הנ"ל נקשר למולקולות ההמוגלובין פי 400 יותר טוב מהחמצן (וגם בצורה בלתי הפיכה) ולכן אפילו כמות קטנה ממנו יכולה להתחרות בחמצן שבאויר ולגרום להיפוקסיה. בגלל שקישור הCO להמוגלובין משנה את צבעו באותו האופן שבו החמצן משנה את צבעו ימדוד מכשיר הסטורציה ערך שאיננו תואם את המציאות ולכן בהרעלת CO המכשיר ידווח על סטורציה של 100 למרות שלמעשה הסטורציה תהיה נמוכה בהרבה. מקווה שהייתי ברור. אם יש שאלות אפשר להשאיר אותן כתגובה להודעה או במסר אישי. בברכה, אבירם

 

[Nייט]

תודה רבה לכולם על התגובות

אני מכיר את המכשיר, אבל תודה בכל אופן כי למדתי כמה דברים שלא ידעתי. אפיק, לא הוא לא מאחורי העץ... רמז תחפש את הכסדה שלו... (אין לך תמונה?) נייט