שאלה לי אליכם .

[מיתר נדיר]

מה רע ללמד מישהו אנגלית בלי ללמד

קודם את הABC? אתה יודע, אומרים שאיזה 9% מהנוער בארה"ב הם אנאלפביתים, ובכל זאת, אני בטוחה שהם יודעים אנגלית... (צרה צרורה המשלים האלה). אין ממש קשר בין רוחניות וצ'י, או בין רוחניות לאומנויות לחימה. הרוחניות שניתן להפיק מאומנויות לחימה, ניתן להפיק גם מכל שיטת אימון אחרת, כגון משטר מסודר של תפילות וברכות, משטר מסודר של מדיטציה, מחקר מדעי או התמסרות למוסיקה או ציור. ההתפתחות הרוחנית נובעת לדעתי מהשילוב של יכולת לקבל הדרכה מבחוץ, ממורה בעל סמכות, תוך כדי הקשבה לקול הפנימי שלך. הדבר מחייב כמובן מורה שלא ידרוש ציות עיוור, מה שפוסל את רוב משטרי התפילה המוכרים לי. זה גם פוסל את הלימוד מספרים, שכן אתה קורא בספרים רק את מה שאתה רוצה לראות, ובעצם לא מקבל סמכות חיצונית. בכל אופן, ספציפית יותר לשאלתך: יש המון מורים שמלמדים אייקידו בלי להזכיר בכלל צ'י (ואלה שמדברים כל הזמן על צ'י הרבה פעמים מפגינים אייקידו מעפן). אתה לא צריך להאמין בצ'י כדי להתאמן באייקידו, ואתה לא צריך לזרוק כדורי צ'י על אנשים כדי שהאייקידו יקדם אותך מבחינה רוחנית. בדוק - מנסיון.

 

[brunoflexe]

כדי לבדוק את ההנחה עד הסוף

צריך לעשות את הניסוי ההפוך - לזרוק כדורי צ'י על אנשים ולבדוק איך זה משפיע על הרוחניות שלך (או שלהם). אני גם לגמרי לא בטוח שאת ה"רוחניות" שניתן להפיק מאמנות לחימה ניתן להפיק בדרך אחרת. אני לא יכול להוכיח את זה, בין השאר כי אין לי מושג מה זה רוחניות אבל הרבה אומנויות לחימה (לעומת שיטות לחימה) פותחו ע"י אנשי דת. זאב פוקס פעם טען בפורום בתשובה לשאלה שלי שאומנויות הלחימה (שוב, בניגוד לשיטות הלחימה), לא פותחו ללחימה כי תמיד ללחימה היו כלים פשוטים יותר. אז אם נקח את שתי הטענות - א"ל פותחו בידי אנשי דת (שממילא מתעסקים בדת ומדיטציה), וא"ל לא פותחו לצורך לחימה כמטרה ראשונית - הרי נגיע למסקנה שא"ל נותנות איזה שהיא תוצאה שלא ניתן להשיג בדרך אחרת - דת או מוזיקה או מדיטציה.

 

[brunoflexe]

אוקיי, יש עוד הסבר

אחרי שאתה עושה עשרים שנה "אום שנטי שנטי" אתה חייב לצאת ולהרביץ למישהוא.

 

[crane]

לא מסכים

ראשית, אני לא מסכים שאומנויות לחימה נתנות לך איזושהי רוחניות מיוחדת. כאן אני נוטה יותר להסכים עם מיתר, שהרוחניות לכאורה שמתקבלת משנים של אימון היא אותה רוחניות שתקבל משנים של עיסוק בפעילות שמאפשרת לך לבחון את גופך ונפשך במצבים קיצוניים (כאב, אי נוחות, עמידה מול בן זוג, פחד, אדרנלין וכו'). לגבי אנשי הדת- אומנויות לחימה רבות פותחו ע"י פושעים ורוצחים, האם אומנויות אלה ישפיעו על רוחניותך באופן שלילי?

 

[brunoflexe]

כתבתי שאני לא יודע מה זה רוחניות

אבל, מה שזה לא יהיה שמקבלים חייב להיות קשור לדרך שאותה מקבלים את זה. ואתה בדיוק מוכיח את הטענה שלי - אני לא יודע איך אומנות לחימה שפותחה ע"י פושעים תשפיע על הרוחניות שלי, בין השאר מכיוון שעד היום לא ראיתי את הרוחניות שלי, אבל א"ל כזאת בטוח תוציא אותי שונה מאשר אומנות לחימה שפותחה ע"י אנשי דת. תקח ערך של מוסר, שאני בטוח שיהיה קיים באופן חזק בא"ל שפותחה ע"י אנשי דת לעומת א"ל שפותחה ע"י פושעים לצורך אחר לגמרי. זה דומה קצת לדוגמא שwaveגל נתן על הפיל. אם אני ממשש חדק / רגל / בטן ולעומת זאת אני ממשש פה מלא שיניים / עור עם שריון קשקשים / כנפיים ומריח את העשן אז בלי לדעת מה אני ממשש אני עדיין מרגיש את ההבדלים.

 

[nitzano]

../images/Emo12.gif מה ../images/Emo35.gif

לדעתך רוחו של המפתח באמנות ? לדעתי הדבר תלוי באותה רוח בה מלמד המורה ובתלמיד .

 

[chataka]

בעיני מתערבבים פה כמה

דברים שונים שאולי יעזור להפריד אותם. אני חוזרת על דברים שנאמרו כבר אבל במילים אחרות: נניח שאפשר להתייחס לרוחניות, אישיות ואנרגיה. יש קשר עקיף בין שלושת הדברים אבל הם לא אותו הדבר, והקשר של שלושתם, כל אחד בנפרד- לא"ל הוא בעיניי המתבונן או המתאמן. אני לא יכולה להסביר מה זה רוחניות, אבל ההודעה שיצחק כתב על אאושיבה והרמוניה או אחדות עם היקום\כוח וכו נראית לי כמכוונת אל האזור הנכון. אולי יעזור להבחין בין היש לאין. אולי "רוחניות" היא באין. כל השאר הוא יש- ושם אפשר לדבר על התמזגות הרמונית אנרגטית קוסמית וכנהלאה מושגים.. א"ל נוגעות באנרגיה ברמה של פיתוח מיומנות, בדומה לשיטות ריפוי אנרגטיות. רופא סיני אינו עושה שום דבר רוחני כשהוא מכוונן אנרגטית פציינט. לתקשור אין שום קשר לרוחניות. כל אלו הם התעסקות טכנית, מיומנות, כלים ושיטות שעוסקות ברבדי מציאות שאינם המציאות הפיזית המוחצנת, אבל הם עדיין לגמרי בקטגוריה של "היש". לגבי פיתוח אישיות, הרבה (אם לא כל) הא"ל המסורתיות עוסקות בזה באופן ישיר. לדעתי, גם ספורט מקצועי מתעסק בזה, אבל באופן אחר ולמטרה אחרת. ברונו, לגבי ההערה שלך - אפשר להתווכח על איפה טמונה המהות של הלמידה ומה "נושא" את המסר- השיטה, המורה או התלמיד. לדעתי מה שחשוב זה השיעור עצמו, הרבה יותר מכל שאר הגורמים האלו. לגבי עניין הרוחניות, אני מסכימה שא"ל היא דרך אחת מני רבות להגיע לכלוםמקום. לגבי עניין האנרגטיות או המיומנות והשיטה- אין שום מניעה שכוהני דת נעלים מבחינה מוסרית ופושעים מפוקפקים יגיעו לאותה רמת מיומנות, ועוד יותר מזה- עיסוק במיומנות כזו ללא סייגים מוסריים אולי תביא לעוצמה גדולה יותר ומהר יותר. (אבל לא להרבה זמן). נותר מרכיב פיתוח האישיות. אולי רק כאן ההערה שלך רלוונטית אבל גם ככה יש פער עצום בין הקונטקסט בו פותחו השיטות האלו והקונטקסט בו הן נלמדות היום. במעבר הזה לא נראה לי שאפשר להעביר(בעזרת טכניקה בלבד) - לא את הקדושה של הנזירים ולא את הפשיעה של הפושעים. קח לדוגמא את המאמר שעופר פרסם כאן על הקונואיצ'י. מאמר מעניין ונחמד שמתרגם את הקונואיצ'י ואת יתרונות הטכניקות\ידע\מיומנות שלה להיום, ומסביר מדוע זה רלוונטי לנשים במציאות המודרנית. הוא לא פירט על ההיסטוריה שלהן, מי הן היו וכיצד הגיעו למעמד הזה, מה היו מטרות האימון המנטלי\פיתוח האופי שלהן,לאיזה סוג משימות הן שימשו ואיך בדיוק הן עשו את זה.למה. כי זה ממש לא רלוונטי לנשים היום. זה לא נלמד. זה לא עובר הלאה כי אין קונטקסט שתומך בזה. (סייג- אני מתייחסת לידע שליבנושא כשילוב של אגדות עם +קצת היסטוריה לא מבוססת) "סמוראי" "נינג'ה" "קונואיצ'י" ו"מאסטר- sage סיני" הם ארכיטיפים שרק חלק קטן מהסיפור שלהם מוגשם היום, והוא החלק שרלוונטי לחיים שלנו עכשיו. אני מוכנה להתערב(שקל) שבמידה ותפגוש אדם בעל שיעור קומה רוחנית גבוהה, לא בהכרח תמצא אותו אדם אדיב או נחמד או אפילו חכם,חוש הצדק שלו עשוי להצטייר בעיניך כלא-מוסרי בעליל, וכמה שתמשש לא תמצא כלום. או במילים אחרות:אין לדעת.

 

[Sensei]

Spirituality

is the discovering of the oneness in ourselves and the oneness in mankind even though we feel the separation very strongly. To accept our flaws and see the positive attributes of others. To accept our destiny after we try changing it all the time. To be able to see the love others have for us and to be able to accept that love. To be able to love others because 'they are' and not only because of what they have done. To be willing to die for what we believe in ,and to be willing to live according to our belief. To know that we will never be 'whole' if we do not let go of our self image of being perfect. To know that it is human to make mistakes and divine to forgive. To be commited,devoted to the protection of others who need our love. To be willing to die and not to kill in cold blood. To be willing to die and not to deny our belief in G-d. To be willing to live and accept ourselves and the traditions we have received from our fathers. The Practice of Martial Arts helps me be focused inorder to achieve this spirituality.​

 

[nage]

הי מיתר, חבל שאת לא כותבת יותר.

 

[amir_aikido]

../images/Emo45.gif

 

[isaacl]

../images/Emo45.gif עם הסתייגות

ואני ממליץ על ספרו של וויליאם ריד Ki, A Practical Guide for Westerners. ריד, כתלמידו של טוהי אמנם ממליץ על מודעות לקי כחלק בלתי נפרד מלימודי אייקידו, כפי שהורה טוהי. מיתר. אלה שמדברים על קי כל הזמן אכן מציגים אייקידו מעפן, אבל אלה שלא מבינים מהו קי מציגים אייקידו מעפן גם כן. אייקידו מושלם מבחינה טכנית, אייקידו יפה, אייקידו חזק, אבל זהו כל דבר אחר מלבד אייקידו. לצערי, אנשים יכולים לעשות אייקידו כל ימיהם ולא להגיע לשום השגים רוחניים לעולם. את צודקת בכל תיאורייך את ההתפתחות הרוחנית שבלימודי האייקידו ממורה דווקא. האייקידוקות הטובים ביותר היו פעמים רבות אנשים שלא ידעו להגדיר מהו קי, שלא ידעו כיצד להסביר מהו קי או שהסבירו לא נכון, כולל אוישיבה בעצמו. אייקידו צריך לעשות ולא ללמוד מספרים. את רוח האייקידו משיגים מעבודה קשה ומציות למורה טוב, בדיוק כפי שכתבת. אבל למרות הכל, אני מסכים עם הוראתו של טוהי, שמודעות לקי והוראה חכמה שלו עוזרת מאוד. יצחק

 

[Kenshinkan]

על פי התפיסה הסינית

צ'י הוא אספקט פיזי של הגוף - כמו דם, נוזלי גוף אחרים וכו'. אם אתה מחפש רוחניות יש ספרים שהייתי יכול להמליץ לך (במסרים) לפי מה שמעניין אותך ומושך אותך. בעז

 

[nitzano]

כמו גם ביטוי של תנועה ושינוי בגוף

 

[דלית - delete]

עוף ולא קשור לכלום - המוסד, טאי צ'י

המוסד, טאי צ'י וסייברספייס. ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי להבין מה רוצים ממני, או אם האשם בכלל בי או בכותב. אנא, יהודים טובים, אם יש מי בכם אשר מוכן להקדיש חצי שעה מחייו לקריאת הטקסט המקושר ולהניח את דעתי - האם המחבר כותב משהו בעל משמעות, או שסתתם ביזבזתי זמן על קריאה שניה בניסיונות שווא להבין מה רוצים ממני? מישהו? בבקשה?

The Tai-chi concept is so complex and so central to Chinese culture that mathematics had to be supported by both extensive research and field studies. Philosophical Taoism emerged as the most promising conceptual framework, Tai-chiCh’üan as the most concrete method of demonstration. In an exemplary combination of academic and martial arts politics, Tai-chiCh’üan enthusiast and mathematician Jou, Tsung Hwa (1983) makes the bridge in three sections of his book. In the introductory section, called "Roots", Hwa states that "Tai-chi can offer a comprehensive explanation for all the phenomena in the universe." Translated as "The Grand Terminus" Tai-chi principles describe practical approaches to solving problems in natural as well as human realms. He follows with an introduction to the different styles of martial arts that apply Tai-chi principles that is indicative of the way Chinese mental science dominated culture treats "truth". After establishing a general definition, along with a subjective feeling ("spirit"), Hwa devotes his philosophy chapter to the a formal definition of the term. Mathematics is essential both for following the definition and noting a crucial switch in strategy. First Tai-chi is represented as the zero point (origin) with Yin as the negative direction and Yang as the positive direction. After showing that the Yin/Yang forms are equivalent to the four quadrants of a rectangular coordinate plane, Hwa uses German mathematician Leibnitz’s binary system to show how Yin and Yang are used to construct the eight triads that serve as the basic functional units of Chinese reasoning. Permutations of the eight triads are combined into hexagrams. The result is equivalent to a continuum with sixty-two steps between what is called "true" and "false" in Western philosophy. The philosophical handbook describing the rules for interpreting the hexagrams is called the I Ching (the Book of Changes). The I Ching is the intellectual basis for Chinese reasoning and culture. There is no equivalent in the West. See Wilhelm (1960)(1951). Tai-chi is critical element for optimal application of the I Ching. How critical can be readily demonstrated in the art of tai-chi chuan where Yin and Yang represent two complementary opposites that always coexist. In his final, application chapter, Hwa cautions against a common mistake that many Westerners make is assuming a linear cause and effect relationship between Yin and Yang. In reality there is a circular relationship where Yin and Yang are in constant transition, one to the other. Under conditions where tai-chi chuan is directly connected to the Life/Death Game, failure to follow the rules that lead to optimal conformity to the tai-chi principal can have lethal consequences. The same applies to wei-chi analogues used in military strategies. See Boorman (1969), Dockens (1999b). Because of its circular transitions between opposites, its dependence on random permutation, and its association with Chinese culture, the Tai-chi concept has been taboo in Western religious and academic circles. Nevertheless, examples of similar patterns (called "synchrons" because they synchronize organisms and environments) abound in physical and biological sciences. DeValois & DeValois (1975) furnishes a perfect analogue for experimental psychologists. See Dockens (1996a) (1999b).​

המוסד, אגב, מתייחס ל'מוסד' של אסימוב, לתוהים.

 

[chataka]

קראתי.

בא נאמר ככה- גם אם מסתתר שם רעיון, הוא מסתתר ממש ממש טוב, ויש מצב שהוא הצליח לבלבל (מאוד) אפילו את המחבר. טקסט מייגע במיוחד, על נושא מעניין, אבל לא צריך להגזים.

 

[יובל נחמקין]

האם אלוהים בפרטים ...

אדם חכם, מעמיק ורגיש - אחת היא לו אם ילמד ארניס, טאי-צ'י או יתאמן על חיתוך עגבנייה כל היום... מעבר לרצון למצוא דרך שמתאימה לך אישית (וכאן נכנסים המרכיבים המאוד אינדבידואליים של מה ללמוד וממי ללמוד) - אחת הן כל הדרכים. לפחות אחד מהמורים שלך עמד עמידות מדיטטיביות 11 שנים וישב על ברכיו ב"סה-זה" 5 שנים נוספות כדי לגלות שעומק ופנימיות מוצאים ביטוי מבפנים החוצה ולא מבחוץ פנימה... לסביבה יש השפעה על ההתפתחות הרוחנית? כן, אבל הכי חשוב זה שתדע מי אתה ומה אתה רוצה (הרי גם אתה חלק מאותה סביבה)... הגדר לעצמך מטרות: מה אני רוצה להשיג בערבו של יום... בדרך זו תדע אם מה שאתה לומד ומי שמלמד אותך מספקים את צריכך האישיים... יאללה, אני הולך לשחות.

 

[nadavf9]

אוקיי ,אני אחשוב על זה .

 

[chataka]

עצה לנדב

אם אנני טועה את מה שאתה מחפש לא מוצאים בסופר, ולכן גישה של שופינג, ובטח windowshoping, לא תועיל לך. קיבלת עצה מצויינת מיובל לגבי איך לבחור א"ל שתהנה ללמוד כשתשחרר מההעדפות, רצונות, דעות, תוכניות וכל השאר ..שלך אולי תמצא רוחניות גם בשופינג. ככה אומרים. בהצלחה