שאלה לי אליכם...

ימימה

New member
אצלנו אין לחץ

להפך - הילד משולב בעיקר במקצועות שקשה ללמד בכיתה ברמתו- מחשבים ופיזיקה (שהוא לומד במסגרת כיתת מצוינות) ואנגלית (שבה הוא לומד בהקבצה המתאימה). אבל למשל במתמטיקה רמת ההבנה שלו גבוהה, אבל הוא איטי בפעולות שלו, ומוסח מאד בקלות - ולכן בכיתה החליטו לא לשלב אותו בכיתה רגילה אף שלפי רמתו הוא יכול, כי ברור שבכיתה הקטנה הוא לומד יותר טוב ומותאם לו. כך שכל החלטה נעשית שם לגופו של ענין.
אני אגב, מכיון שבאנו בהתחלה משילוב, הייתי בעד שילוב וכמה שיותר - עם הזמן הבנתי שהוא מתקדם מעולה בחומר הלימודי גם כשהוא לומד בכיתה הקטנה, ושם הרבה יותר נוח לו ללמוד והוא יותר פנוי ללמידה, ולכן אין שום סיבה ללחוץ לכיוון שילוב. איזה סיבה יש לו לצאת לכיתה עם ילדים שהוא לא מכיר כמעט רק כדי ללמוד מתמטיקה, להלחץ ולהיות מוסח בגלל הקטע החברתי, כשברור שלא יצליח לפתח שם שום קשר חברתי, כשהוא יכול לקבל אותה רמה לימודית בכיתה, במקום מקבל ונעים?
 

dina199

New member
סימן שאצלכם כיתת תקשורת

עובדת בדיוק איך שהיא צריכה לעבוד.
 

ימימה

New member


 
בכל מקום זה עובד כך

אבל שזה מגיע לכיתות גבוהות יותר יש כן דרישה לעמוד בהישגים לימודיים גם אם לא יוצאים לשלוב,
ועל זה דברתי,
הבעיה עם כיתות התקשורת לא השילוב בכיתות גדולות{הרי לכן יש כיתות קטנות} וכלם עובדים בדיוק כמו שהיא תארה,
הבעיה בדרישה לעמוד בהישגים לימודיים , להיות פנויים ללמידה{ומה עם אלו בתפקודי הגבוה שלא פנויים ללמידה?}, לעמוד בדרישות שילוב מסוימות כמו להשתתף באירועים חברתיים,
להשתתף בטקסים של בית הספר להשתתף עד כמה שאפשר בחברה הנטי"ת באירועים שונים {ויש לחץ בכיוון}ולא דברתי בכלל על שילוב בכיתות רגילות זה לא העניין של כיתות התקשורת..

אני שואלת שאלה מדוע כיתת תקשורת בגיליים הגבוהים יותר לא יכולה להכיל נער או נערה שאינם פנויים ללמידה אבל בתפקוד גבוה? מדוע אין לזה מענה בכיתות התקשורת?
מה שתארה ימימה זה מצב שקיים בכל כיתות התקשורת ומה עם המקרים שלא פנויים ללמוד מתמטיקה גם בקבוצה קטנה? האם רק בית ספר לאוטיסטים צריך להיות פתרון{עם תפקודים נמוכים}!!!
 

dina199

New member
הלחץ להשתתף באירועים זה בכלל מפחיד.

זה בד"כ המון אנשים עם המון רעש .
אבל מה לא עושים בבית ספר כדי שהילד יהיה 'עם כולם כמו כולם'
 
הלחץ התחיל מכיתה א'

ולחץ חזק .. אין מצב שאין לחץ לכן הילדים נמצאים בכיתת חינוך מיוחד{תקשורתית}
אבל בבית ספר רגיל!!!! היו לי וויכוחים קשים כבר מכיתה א' בנושא של לחץ להשתתף בכל האירועים הרעשנים של בית הספר
ונאמר לי מפורשות שזה חלק משילוב , זה חלק מלקדם את הילד כבר מגיל צעיר להיות חלק מהנורמה חברתית, זו העבודה הכי חשובה של הכיתה הזו וזה נאמר לי על ידי אנשי צוות בית הספר, ולא רק לי..
זה אפילו מחלחל לבתי הספר לחינוך מיוחד המגמה להיות חלק מהנורמה של הנטי"ם ויש לחץ ומופעל לחץ על ההורים ועל הילדים, ומי שלא עומד בלחצים מקבל לחצים בצורה של
אנשי מקצוע מתחום הרפואה שדורשים שימוש בתרופות ..
זו האמת שחייבת להיאמר בהקשר של כיתות תקשורת בבתי ספר רגילים!!!!!
ומי שחושב שהמגמה היא להבין שהאס"י לא יכול להיות חלק מנורמת הנטי"ם טועה לא רק שזה עומד להשתנות זה אפילו מחמיר!!
 
וזה בדיוק העווית של המסגרות

כי ילד שלא מתאים לשילוב כפי שכיתת תקשורת דורשת ולא מדובר רק בהשתתפות בימי הולדת וכו'.. ונאלץ לעבור לבית ספר לחנוך מיוחד
ולא כל בתי הספר לחינוך מיוחד הם בסגנון של בית הספר שהבן שלך לומד, נוצר מצב של נפילה בן הכיסאות,
כיתת תקשורת אמורה הייתה במקור להיות בדיוק לתפקודים הגבוהים כמכילה גם ללא שילובים אינטנסיביים כפי שיש כיום!

יש כאן עיוות משמועתי ויש ילדים שאין להם בגלל העיוות הזה פתרונות!
 
זו לא הנקודה

גם הבת שלי היחידה בכיתה שלא שולבה בכיתות הרגילות כי לא התאימה אבל זה לא הרבה עזר על מנת להבין שזה לא מתאים ברמה הכללית
כי הכיתות בנויות לשילוב אינטנסיבי..
 

schlomitsmile

Member
מנהל
הנקודה היא שיש כלמיני כיתות, מוצלחות יותר ופחות...
אצלנו הילדים האלה לא נדחפו החוצה,
הם היו חלק אינטגרלי מכתת התקשורת.
הם התאימו לכתה והכתה התאימה להם,
ואף אחד לא חשב שבגלל שהם לא משולבים לימודית,
אין להם מקום אצלנו.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ה
היה בכתת תקשורת ביסודי, אח"כ חזר לשילוב יחידני ואח"כ עבר לחינוך ביתי.
אבל אני בטוחה שגם כשמדובר בחט"ב ותיכון,
הכל תלוי בנפשות הפועלות,
ולכן יש בודאי כתות גרועות, סבירות ומצויינות גם בחט"ב ותיכון.
כתה שלא מכילה ילד/ה שמתאימה לו/ה למידה בקבוצה קטנה,
אינה כתה מוצלחת בשום אופן.
 
אני חושבת שכיתת תקשורת צריכה להתאים לילדים

שבה.
לכן חשוב לדעתי שתהיה יחסית הומוגנית מבחינת אוכלוסיית הילדים שבה (ברור שאי אפשר שתהיה הומוגנית לגמרי-לכן למשל אם יש שני אנשי צוות בזמן נתון בכיתה הקטנה, אחד יהיה בכיתה הגדולה עם מי שמשולב-לפעמים המורה ולפעמים הסייעת, והשני יישאר בכיתה הקטנה עם מי שלא משולב).
יש ילדים שיכולים להצליח יפה בבגרות, ועם תמיכה והנחיה לקבל כלים שיאפשרו להם השתלבות בעולם העבודה וזוגיות-וזה יהיה עוול לא לתת להם את זה.
מצד שני יש ילדים שזה לגמרי לא שייך-ויהיה עוול לדחוף אותם לשם-הם צריכים משהו אחר לגמרי.
לכן צריך יותר מסוג כיתת תקשורת אחד.
אגב, מה שכתבתי כאן שבעיר שלנו יש בחטיבה/תיכון אפילו כיתת תקשורת למחוננים-זה מעניין.
גיליתי שהקבלה אליה היא בכלל לא בדרך הרגילה, אלה רק לילדים שהתקבלו מראש לבית הספר למחוננים.
בית הספר למחוננים כאן אמור לקבל את כל הילדים שעברו את מבחן המחוננים, גם אם יש להם ליקויי למידה קשים, וגם אם הם בספקטרום,
ואח"כ מחוייב גם לדאוג להם לסיוע מתאים (והוא דואג).
היות ויש לא מעט ילדים מחוננים עם אספרגר יש להם גם כיתת תקשורת.
הילדים קודם כל מתקבלים לבית הספר ורק אח"כ עוברים ועדת השמה-ואם אין מספיק ילדים לכיתה הם בכל מקרה יכולים ללמוד שם עם סייעת,
וזה לא בא על חשבון הילדים בכיתות התקשורת האחרות (שגם שם יש תפקודים שונים-וגם כאן משתדלים מאוד לפתוח כיתות לפי רמות תפקוד-גבוה/בינוני).
זה אפשרי כנראה כי אנחנו עיר גדולה, עם שילוב פרטני פחות מוצלח, וכיתות חינוך מיוחד משולבות (לא רק כיתות התקשורת כאן משולבות יש עוד סוגי כיתות).
אגב, שלא תביני לא נכון-לבנות גבוהות מאוד גם כאן יש פחות פתרונות מתאימים.
בנות גבוהות אבל פחות נמצאות כבת יחידה בכיתות תקשורת עם בנים.
 

TikvaBonneh

New member
כל ילד הוא עולם

ובכל זאת, אפשר למצוא קוים משותפים בין כמה ילדים. יש לי ארבעה ילדים, כל אחד מהם הוא עולם, אבל יש להם גם דברים שהם דומים בהם זה לזה, ולכן יש טעם לפעמים להסיק מהניסיון שלי עם ילד אחד לגבי אחיו.
לא תמיד, כמובן.
ולא יותר מידי.
צריך להתעניין מה עובד עבור ילדים אחרים, ולמה, ולבחור מתוך זה מה מתאים לילד.
הבחור שאת מכירה, יש סיבות שעבורו המסלול הזה נכון.
בהחלט יש ילדים שעבורם שילוב יחידני יותר נכון, אבל הם שונים באישיות שלהם מהילדים שלי.
 
אני חושבת שלא טוב כל שנה לשנות לילד מסגרות

גם לילד נט"י זה קשה..
אם מתעוררת בעיה יש מקום לשקול לשנות מסגרת..
חוץ מזה שאני מסכימה איתך שזה לא מדויק שיש נטייה להעביר לכיתת תקשורת דווקא לחטיבה, גם אני מכירה מקרים
הפוכים וגם אני מכירה מקרים ודי רבים שילד ששולב ביסודי המשיך בשילוב..
בכל המקרים מדובר בילדים שהקשיים שלהם היו קלים ולכן היה ניתן להמשיך לשלבם..
 
ברור שלא צריך לשנות כל שנה מסגרת.

זה שבודקים, לא אומר שמשנים.

אבל להיות עם אצבע על הדופק, כדי לראות אם טוב לילד או לא - לדעתי, זה חשוב.

לעתים בודקים ומחליטים להמשיך במסגרת, וזה בעצם הדבר הרצוי, שמגלים שטוב לילד ונעים לו במסגרת ואין שום צורך לשנות.
אבל עם זאת להיות קשובים ולראות אם זה לא כך - אז לא להרתע משינוי.
 

1דרור ב

New member
ההנחות שלך לטעמי

לא נכונות,או נכונות לכיתה המסוימת של הילד שלך,וזאת
אולי הבעיה העיקרית,לא הצליחו לייצר כיתות או מקום שבכל מקרה הילד יוצא ממנו עם חיוך.לדעתי הדבר הראשון שצריך לעשות זה לסגור את החינוך המיוחד לפטר
את כל אנשי המקצוע שיש בו ולהתחיל הכל מחדש.אני בחינוך הרגיל דווקא מאוד מרוצה שיש בכיתה מחנכת שאין
לה מושג באוטיזם זה יוצר פתרונות כלכך פשוטים ששום איש מקצוע לא מגיע אליהם.אותו דבר עם הסיוע אני מקפיד להתרחק מכאלו עם תואר ויומרה לידע ומעדיף תמיד את אלו שמביאים רצון יצירתיות לאהבה.לגבי החטיבה,אני אישית שולח את הילד לכיתת תקשורת כי כבר
קיבלתי בחילה מכל החינוך הזה,ולא נורא שבשש השנים הבאות הילד ינוח ו בעיקר ההורים שלו.
 

sharsin

New member
בחטיבה ובתיכון הכל משתנה ויותר קשה

לכן לפי דעתי וזה הכיוון שגם אני הולכת אליו הוא מעבר לכתה תקשורתית בחטיבה. בני בכיתה ה' כרגע וכבר בתחילת השנה התחילו הקשיים מבחינה חברתית, בכל השנים האלה היה מאוד מקובל ואהוב על כולם אבל ככל שהם מתבגרים (גיל ההתבגרות מתחיל בשלבים אלה) וקשה להם להתמודד עם הצקות דחיות ולא מפרש נכון התנהגות חברתית. כרגע קשה להעביר אותו לכיתה תקשורתית שכן בחטיבה יצטרך להחליף עוד פעם מורה ותלמידים חדשים ומקום חדש. הוא שורד כרגע אך אין ספק שבמעבר לחטיבה הוא יצטרך לעבור לכיתה תקשורתית וזה לא קשור לזה שהוא בתפקוד גבוה. אני פשוט לא רוצה ליסבול רגשית. גם ככה קשה לו וככל שעולים בכיתית זה הולך ונהייה יותר קשה. למה להעמיס על הילד יהיה לו טוב יותר עם ילדים כמוה ומחוץ למסגרת הבית ספרית יכול להשתלב עם ילדים רגילים בחוגים.
 

TikvaBonneh

New member
בגלל המבט לעתיד, התחלתי כבר מכיתה א

בכיתת תקשורת. רציתי שלבן שלי תהיה קבוצת חברים שהוא גדל איתם מאז ימי הגן, שהוא מרגיש איתם בטוח ויכול להיות הוא עצמו, ושלא תעלה שאלה של מעברים ומציאת כיתה מתאימה לקראת סוף היסודי.
ברור לי שבכיתות הנמוכות של היסודי הוא היה מצליח להשתלב שילוב יחידני, אבל לא ראיתי מה הטעם בכך.
כיום, בכיתה ב, הוא משחק בהפסקות בדרך כלל עם ילדים מהכיתה הגדולה, כך שהוא נהנה מכל העולמות.
 
למעלה