בנעליים האלה ממש
נראה כאילו מישהי נכנסה לכאן במקומי וכתבה את כל מה שאני עוברת עכשיו... לכל יפי הנפש שטוענים שהם ילדותיים וקטנוניים ומוציאים את האישה לעשות בייביסיטר עם הילדה יש לי הרבה מה לחדש לכם. קןדם כל - כל הכבוד על האומץ. לעזוב את בעלך לאמא שלך עם ילדה בת שנתיים כשאת לא עובדת ואין לך כלום כי בעלך מחזיק בכסף שטוען שאין לו, זה דורש המון ביצים ולא מקושקשות כמו שלי שאני העזתי סוף סוף לעשות את זה אחרי כל כך הרבה צ'אנסים חסרי הצלחה ורוויי התעללויות. עשית את הצעד הראשון. עכשיו, תחזרי לעו"ד שלך ותבקשי ממנו שיכין תביעת מזונות מיד! אין לו ממה לשלם? את בית המשפט זה לא יעניין. שיעבוד בשלוש עבודות מצדך. הוא חייב לדאוג כלכלית לבת שלכם! ביטוח לאומי ייקח ממנו את הכסף ואם הוא יעבוד בעתיד יצטברו לו חובות שתוכלי לגבות ממנו באמצעות ההוצאה לפועל שיוציאו נגדו גם פקודות מאסר אם צריך. אין דבר יותר מזעזע מאבא שמתנער מאחריות לילדיו. מה זה משנה מה יש למשפחה שלה?פשוט בושה.אני מכירה "גבר" שיש לו כסף לסיגריות ולבילויים אבל אין לו כסף לילדים שלו. קוראים לו האקס שלי ואני עכשיו מתפתלת בין להיות הרעה ולא לתת לו את הילדים, לבין לוותר ולא להדרדר לרמה שלו (מחכה למה שהשופט יחליט ועד אז לא נותן שקל ובנוסף לוקח מהילדים דברים מהבית) לא ציינת אם הוא רואה את הבת שלכם. זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש איך אני אמורה לתת לו להינות מהילדים שאני מגדלת כי יש לו "זכויות" בתור אבא אבל אני צריכה לחכות בסבלנות עד שהוא יואיל בטובו להכיר גם בחובות שלו. זה מתיש... זה מתסכל... לחזור לבית של אמא עם שני ילדים. אין דבר יתר משפיל מזה.ואני עובדת לכל הממהרים להגיב ב"צאי לעבוד"! עובדת ומתפרנסת בכבוד. אבל זה לא מספיק להחזקת דירה ממוצעת, גן ומטפלת ולא לדבר על אוכל וטיטולים. ואיפה אני בכל הסיפור הזה? נגמרת בין הניסוחים המשפטיים, מאבדת את עצמי לרגעים משמעותיים מדי והולכת אל הבאמת לא נודע. אבל הולכת בשקט... בשלווה.. ולכל הלא חוגגים את יום האהבה אני רק אאחל שתזכו לאהוב את עצמכם ולהרים את עצמכם חזרה למעלה. ושתחייכו. תחייכו מהלב
