אוקיי, לא נעים לי להגיד את זה אבל
הסיכוי שאני הייתי מחכה מעל ל... נניח- 3 חודשים? פלוס מינוס... נראה לי בלתי סביר. אולי בגיל ההתבגרות הדברים עבדו אחרת (היה לי חבר שחיכה לי 3 שנים). זה קצת לא נעים להגיד את זה, אבל היום קשה לי לראות את עצמי מנהלת מערכת יחסים *אמיתית* ללא סקס, ואני גם לא חושבת שהייתי מצליחה להתאהב ממש, ללא סקס. כלומר, משהו בקרבה הגופנית הזאת, באינטימיות הזו- הוא קריטי בעיני, הוא אחד המרכיבים שהיום אני לא מסוגלת ליצור בלעדיו אהבה אמיתית ועמוקה, מהסוג ש"מרעיד אותי". בנוסף, זוג שפתוח אחד עם השני, אוהב אחד את השני, מאמין אחד לשני- חייב בעיני להגיע למקום הזה, מכורך המציאות... ואם הזמן עובר ואני לא שם (כי הוא לא רוצה או כי אני לא רוצה מכל סיבה שבעולם), אז לטעמי משהו בקשר הזה פגום... או לא מתקדם באופן הנכון.