המצב הכלכלי בא"י
קודם כל שמדברים על מצב כלכלי תמיד מדובר על ענין יחסי. יחסית לאירופה, בנוגע ליהודים לעיתים במקום אחד המצב היה טוב יותר מאשר אחר. דבר שני: בנוגע לביצה והתרנגולות - תמיד בתחילת העליה יש מצב כלכלי טוב, ואז יש משבר כלכלי, ואז העליה מועטת, ואז שוב יש התאוששות כלכלית ושוב עליה. בתקופת עליה השלישית יש מצב כלכלי טוב בהתחלה: ארץ ישראל אומנם השתתפה במלחמה כחלק מאימפריה העותומאנית, אך לא נערכו בה קרבות ממושכים. לאחר שהתורכים סולקו ובאו הבריטים, החל שגשוג כלכלי, הבריטים החלו בבנית תשתיות שכל-כך היו חסרות בתקופה העותומאנית, ולכן החל שגשוג כלכלי. כסף החל לזרום ע"י משקיעים מחו"ל - במקום שמתחיל להיבנות, ושיש בו פוטניאל לעתיד מושך השקעות מהעולם: בריטיות, ושל העולם היהודי. בשנת 1923 א"י נכנסת למשבר כלכלי, דבר שמעיט את העליה השלישית. בשנת 1924 א"י יוצאת מהמשבר בזכות מדיניות הנציב הבריטי, כמו כן בפולין מוצאים חוקים הפוגעים קשה ביהודים מעמד הבינוני בפולין, ולכן מבחינתם לעלות לארץ (לארה"ב אי אפשר/קשה) זה נחשב לשבר את מצבם הכלכלי, כי מארץ אין חוקים נגדם מבחינה כלכלית ויש להם מקום להשקיע את כספם. עליתם גורמת לצמיחה כלכלית, כי הם מביאים הון, משקיעים בחקלאות, מסחר ותעשיה. ענף הבניה מתרחב (יש צורך להקים בתים לעולים הרבים). אך בשנת 1928 שוב נכנסת המשק בא"י למשבר, יש יותר בניה מאשר קוני דירות. הדבר מעיט את קצב העולים. לקראת 1929 המשבר נגמר. באוקטובר 1929 נכנס המשק האמריקאי למשבר, ואחריו כל אירופה, אך בא"י המשק כבר יצא מהמשבר. מכיוון שהמשק בא"י נבנה על ידי יהודים בעיקר ולא ע"י חברות ומפעלים בריטים, המשק בא"י לא מושפע מהמשבר באירופה, ולהיפך הוא דוחף יהודים להגר לא"י עם כסף ולהשקיע כאן.
