שלום לכולם,
מעבירה את השאלה לכאן, אחרי שהופיעה בפורום כותבי תזה ודוקטורט.
אני חוקרת מתחום ההתנהגות הארגונית ונתקלתי בשאלה הנוגעת לאחת הטענות שלי במחקר:
לכל אדם יש מלאי של איכויות אישיות ומקצועיות הקשורות לעבודה שלו ויש להן השפעה על הביצועים שלו. דוגמה לאחת האיכויות היא תחושת ביטחון עצמי ומסוגלות/ ערך עצמי בקשר לעבודה.
הטענה שלי היא שכאשר עובד חסר/שיש לו מעט מהאיכויות האלה, הוא יכול לפצות עליהן בעזרת התנהגויות מסוימות. למשל: עובד עם תחושת ביטחון ומסוגלות נמוכות, יכול לטפח התנהגות שיתופית (שיתוף פעולה עם אחרים למשל) ובכך להגיע לביצועים טובים יותר.
חוקרת מתחום הפסיכולוגיה העירה שמנקודת המבט של הפסיכולוגיה זו טענה בלתי אפשרית, מכיוון שלא מדובר בשני משתנים שאינם תלויים זה בזה, ולא יכול להיות שכשחסר משהו בצד אחד אז צד שני מלא. אם לאדם יש דעות שליליות בקשר לעצמו אז בהכרח הוא לא יפתח כישורים חברתיים. היא נתנה כדוגמה את המחקרים על דיכאון. כלומר, כשצד אחד ריק- גם הצד השני יהיה ריק, וכשצד אחד מלא- גם הצד השני יהיה מלא.
אני מבקשת לשמוע דעות נוספות של חוקרים מתחום הפסיכולוגיה.
בנוסף, כשאני מדברת על איכויות אישיות, אני מדברת על מצב state לאותו רגע בעבודה. האם יתכן והיא מבלבלת בין מצב לבין תכונה trait ומכאן נובעת ההערה שלה?
האם בכלל אפשר להשליך ממצאים מהגישה השלילית על הגישה החיובית? אני יודעת שיש ספרות שדנה בנושא הזה. מה עמדתה של הפסיכולוגיה של היום בעניין זה? כלומר, מה הגישה השלטת?
אני יודעת שיש איכויות אישיות שהן מוגדרות גם כ state (מצב) וגם כ trait (תכונה)- האם יש לכך משמעות?
אשמח לכל דעה, רעיון, תובנה...כל עזרה תתקבל בברכה
מעבירה את השאלה לכאן, אחרי שהופיעה בפורום כותבי תזה ודוקטורט.
אני חוקרת מתחום ההתנהגות הארגונית ונתקלתי בשאלה הנוגעת לאחת הטענות שלי במחקר:
לכל אדם יש מלאי של איכויות אישיות ומקצועיות הקשורות לעבודה שלו ויש להן השפעה על הביצועים שלו. דוגמה לאחת האיכויות היא תחושת ביטחון עצמי ומסוגלות/ ערך עצמי בקשר לעבודה.
הטענה שלי היא שכאשר עובד חסר/שיש לו מעט מהאיכויות האלה, הוא יכול לפצות עליהן בעזרת התנהגויות מסוימות. למשל: עובד עם תחושת ביטחון ומסוגלות נמוכות, יכול לטפח התנהגות שיתופית (שיתוף פעולה עם אחרים למשל) ובכך להגיע לביצועים טובים יותר.
חוקרת מתחום הפסיכולוגיה העירה שמנקודת המבט של הפסיכולוגיה זו טענה בלתי אפשרית, מכיוון שלא מדובר בשני משתנים שאינם תלויים זה בזה, ולא יכול להיות שכשחסר משהו בצד אחד אז צד שני מלא. אם לאדם יש דעות שליליות בקשר לעצמו אז בהכרח הוא לא יפתח כישורים חברתיים. היא נתנה כדוגמה את המחקרים על דיכאון. כלומר, כשצד אחד ריק- גם הצד השני יהיה ריק, וכשצד אחד מלא- גם הצד השני יהיה מלא.
אני מבקשת לשמוע דעות נוספות של חוקרים מתחום הפסיכולוגיה.
בנוסף, כשאני מדברת על איכויות אישיות, אני מדברת על מצב state לאותו רגע בעבודה. האם יתכן והיא מבלבלת בין מצב לבין תכונה trait ומכאן נובעת ההערה שלה?
האם בכלל אפשר להשליך ממצאים מהגישה השלילית על הגישה החיובית? אני יודעת שיש ספרות שדנה בנושא הזה. מה עמדתה של הפסיכולוגיה של היום בעניין זה? כלומר, מה הגישה השלטת?
אני יודעת שיש איכויות אישיות שהן מוגדרות גם כ state (מצב) וגם כ trait (תכונה)- האם יש לכך משמעות?
אשמח לכל דעה, רעיון, תובנה...כל עזרה תתקבל בברכה