שאלה לחברים

שובטמה

New member
תגובה לבבדאי......

מהניסיון שלי כל כניסה וחדירה יותר ויותר פנימה עם כל האמץ הנדרש לכך מקרבת את האדם לאשר. פנימה זה האשר .. להתבונן כמה שיותר פנימה מחברת אותנו לשקט הפנימי .. מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
 

מריונט

New member
יקרים

השאלה בכותרתה אמנם פונה מפורשות לחברים, ואני איני מדייריו הקבועים של הפורום. ובכל זאת ארשה לעצמי להתפרץ (לדלת פתוחה?
), ואבקש את סליחתכם ואקווה שתראוני חבר (גם לאחר קריאת הדברים הבאים שאולי, ואולי לא, יישמעו קיצוניים או מנוגדים לאחת או שתיים מאבני הדרך עליהן חונכנו). בכניסה לחדר התעוררות רשום על הדלת, "אל תציל את העולם, תציל את עצמך". אם נשמע הנ"ל אגואיסטי, זה מן הסיבה הפשוטה שזה אכן כך
אין מתעורר אדם על ידי נחמדות לסביבה, גם לא אם ישחק את אמא תרזה. אדם מתעורר כאשר הסביבה אינה קיימת עוד, כאשר דבר אינו חשוב עוד מלבד הוא עצמו, אף לא משפחתו. הויתור הוא גורף, ויתור על כל העולם. המחיר הוא היקר ביותר שניתן לאדם לשלם, עד הגרוש האחרון. ואין כוונתו של השלט לומר, "קודם תציל את עצמך, אחר כך תציל את העולם". לא לא. בפנים החדר ישנו שלט נוסף, השלט האחרון שיראה אדם בשינתו, וכך מילותיו: "תציל את עצמך ותיווכח שאין ולא היה מעולם את מי להציל". אמנם נכון הוא שהעיסוק ב"עצמי" הוא בלבול, חוסר הבנה. עם זאת, המעבר בפרוזדור ההתעסקות העצמית הוא בלתי נמנע. מכיוון שהדרך אל האמת, היכן תעבור אם לא בתחומו של השקר? וכבר נאמר, החשיכה הגדולה ביותר היא ממש לפני עלות השחר. קרי שיאו של השקר ממתין בפתחה של האמת, שומר על שעריה. ושיאו של השקר, פירושו שיאו של העיסוק ב"עצמי".
 

אינקה

New member
נשמע כמו תנוחת יוגה קיצונית

כן, שלב ההתעסקות בעצמי הוא כנראה שלב בלתי נמנע. כנראה שחייבים לחפור היטב בתוך הרפש כדי להגיע לאיזו שכבה יציבה שמתחת. אבל בעוד אנו מתמזמזים בהפסקת התה טרם צלילה, האין הרעמים והברקים מזכירים לנו שגם זהו שלב חולף? האם רק אני שומע קריאת השכמה להוציא את האף מהישבן, לשחרר עצמות ולהתחיל לחיות? או שאולי זה רק אני וכולם כאן משוחררים כדבעי? ;)
 

בארס

New member
יותר מכך

צא, חיה והשמע את קולך...הטאו רוצה לחזור לשלוט בעולם. :)
 

שובטמה

New member
תגובה למריונט......

נהדר. איך עושים את זה ? מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.
 

barak001

New member
../images/Emo13.gif

אם יש משהו באמת חשוב בחיים, זה הבנה של החיים עצמם. כל התעסקות אחרת בעולם התופעות, מאולצת, יכולה למנוע ממך ייסורי מצפון או דאגה על היותך מרוכז בעצמך, אבל זאת בדיוק הפעולה של האגו שרוצה למנוע מעצמו סבל. ואם ההתעסקות האחרת מגיעה מאותו מקום טהור ואמיתי, זה גם סוג של התפתחות רוחנית, "דרך הלב".
 
למעלה