יקרים
השאלה בכותרתה אמנם פונה מפורשות לחברים, ואני איני מדייריו הקבועים של הפורום. ובכל זאת ארשה לעצמי להתפרץ (לדלת פתוחה?
), ואבקש את סליחתכם ואקווה שתראוני חבר (גם לאחר קריאת הדברים הבאים שאולי, ואולי לא, יישמעו קיצוניים או מנוגדים לאחת או שתיים מאבני הדרך עליהן חונכנו). בכניסה לחדר התעוררות רשום על הדלת, "אל תציל את העולם, תציל את עצמך". אם נשמע הנ"ל אגואיסטי, זה מן הסיבה הפשוטה שזה אכן כך
אין מתעורר אדם על ידי נחמדות לסביבה, גם לא אם ישחק את אמא תרזה. אדם מתעורר כאשר הסביבה אינה קיימת עוד, כאשר דבר אינו חשוב עוד מלבד הוא עצמו, אף לא משפחתו. הויתור הוא גורף, ויתור על כל העולם. המחיר הוא היקר ביותר שניתן לאדם לשלם, עד הגרוש האחרון. ואין כוונתו של השלט לומר, "קודם תציל את עצמך, אחר כך תציל את העולם". לא לא. בפנים החדר ישנו שלט נוסף, השלט האחרון שיראה אדם בשינתו, וכך מילותיו: "תציל את עצמך ותיווכח שאין ולא היה מעולם את מי להציל". אמנם נכון הוא שהעיסוק ב"עצמי" הוא בלבול, חוסר הבנה. עם זאת, המעבר בפרוזדור ההתעסקות העצמית הוא בלתי נמנע. מכיוון שהדרך אל האמת, היכן תעבור אם לא בתחומו של השקר? וכבר נאמר, החשיכה הגדולה ביותר היא ממש לפני עלות השחר. קרי שיאו של השקר ממתין בפתחה של האמת, שומר על שעריה. ושיאו של השקר, פירושו שיאו של העיסוק ב"עצמי".