למה אתה חושב שהיא הגרועה ביותר?
יש מספר סיבות שבגללן אני תומך דווקא במונרכיה: א. הסמליות בה. אני מעריך סמליות באופן אישי, ואני גם מודע לכוח העצום והמהפנט שלה על ההמונים. במאה הקודמת גם הנאצים והקומוניסטים הבינו את הערך האדיר של סמליות, והשתמשו בה בחוכמה. למעשה, אני אעז לומר שכל העליה המטאורית של היטלר לשלטון היתה בזכות השימוש הנבון שלו בסמליות. ההבדל בין הסמליות של המשטרים הטוטליטריים לסמליות של המונרכיה זה שהסמליות של המונרכיה היא חלק מאופי המשטר עצמו, בעוד שהסמליות של הנאציזם והקומוניזם נפרדת מהאופי הדיקטטורי של המשטרים. היום מרבית הנאציונל-סוציאליסטים בארה"ב ובאירופה הם בכלל דמוקרטים. גם מרבית הקומוניסטים היום תומכים בדמוקרטיה, וזאת למרות שהם עומדים מאחורי אותם סמלים. במונרכיה, לעומת זאת, הסמליות תמיד קשורה בשלטון עצמו וזה מעצים ומייצב את כוחו. ב. ירושה\מורשת. יש גם מונרכיות שלא מבוססת על ההליך של ירושה אלא המונרך נבחר בצורה אחרת. במלזיה, לדוגמה, בוחרים את המלך בבחירות דמוקרטיות. גם באימפריה הרומית הקדושה הקיסר נבחר על-ידי השליטים של המדינות החברות באימפריה. אבל בדרך-כלל מקובל לזהות את המונרכיה עם הרעיון של ירושת השלטון, ואני חושב שהיא מתגלמת בצורה הנאה ביותר דרך הרעיון הזה. מה הם היתרונות של ירושה? הירושה מבטיחה הליך יציב וברור של חילופי השלטון. הצאצא הבכור הוא יורש העצר והשליט הבא. עד כדי כך פשוט. הדבר הזה נודע כבר מהרגע שהוא נולד, ולכן זה משרה ביטחון וודאות, בכך שיודעים בדיוק את המסלול שאליו הולכת המדינה ולא משאירים את העניין לגורל. היציבות הזו חשובה במיוחד במשטר שהוא ריכוזי. ירושה גם יוצרת את הרעיון שלשליט יש "זכות" לשלטון, כלומר גם מניע אידיאולוגי ומוסרי, בניגוד לצורות מעבר הפכפכות יותר שבהן זה טבעי יותר לפקפק באופי השליט. הירושה גם מבטיחה מורשת, וזה מתקשר לרעיון הסמליות. זה קל להתגאות בשושלת בעלת עבר ארוך ומפואר. הירושה יוצרת את הרעיון הזה של המשכיות והישגיות. תחשוב על האימפריה העות'מאנית עם שושלת עות'מאן ששלטה באימפריה מהיוולדה ועד סיומה, במשך 600 שנה. כך גם שושלת הבסבורג ששלטה באוסטריה מרגע היוולדה ועד התבוסה במלחמת העולם הראשונה. זו מורשת אדירה - שתהיה שושלת שכל-כך מזוהה עם עצם קיום המדינה ועם ההיסטוריה שלה. אפילו בארה"ב קיים מושג כזה של מורשת, אלא שהוא מתמקד בבית הלבן ובתפקיד של הנשיא. בישראל אין בכלל דבר כזה. אף-אחד לא מסוגל להתגאות במורשת של השלטון שלנו כי היא לא קיימת, אין שום תחושה של המשכיות והתקדמות. אנחנו לא יכולים להפוך את הדמוקרטיה שלנו למורשת בגלל שהיא לא מהותית ומשמעותית אצלנו כפי שהיא בארה"ב. יכול להיות לאומה רק מרכז אחד, והמרכז שלנו כבר נקבע על-ידי הציונות. אנחנו לא יכולים להפוך את הדמוקרטיה למרכז אלא אם כן נסלק את הזהות היהודית. לכן, במידה ואנחנו מחליטים להשאיר את הזהות היהודית כמרכז, וזה מה שאני מעוניין בו ומאמין שגם מרבית האנשים בארץ, אנחנו צריכים לאמץ את צורת השלטון שנוכל להתגאות במורשת שלה ושלא באה על חשבון הזהות היהודית - מונרכיה. עוד סיבה שבגללה אני תומך בירושה זה שאני מאמין שאופי השלטון נקבע במידה רבה מהדרך שבה הושג. דיקטטורה שבה השלטון הושג בכוח ובמהפכה אלימה, בדרך-כלל תתנהל גם לאחר השגת השלטון באותו אופן, כלומר דיכוי בלתי פוסק של יריבים פוליטיים ובעצם התייחסות אל העם והמדינה כאל אויב שצריך לרסן אותו. שלטון שהושג דרך בחירות דמוקרטיות, כלומר שלטון שהגיע לכוחו על בסיס הגחמות של דעת קהל ועל המימון של אנשי עסקים, יתנהל באותו אופן לאחר שהושג - בצורה הפכפכה, חסרת כיוון, נתונה לגחמות ומושחתת. לעומת זאת, שלטון שמועבר בירושה ושהוא יציב וארוך ונדמה שיש לו "זכות" לקיומו, הן בעיני עצמו והן בעיני העם, מרגע שהושג גם יתנהל בדרך הרבה יותר יציבה, שפחות חוששת לעצם קיומו ויותר פונה החוצה, לעבר העניינים החשובים של המדינה. ג. סיבה שקשורה ספציפית לישראל. המלוכה היא חלק מהמסורת היהודית (דוד המלך וכו'). זו גם מצווה ביהדות למנות מלך, ולכן זה יתקבל בצורה טובה יותר בציבור הדתי מדיקטטורה. היציבות של המונרכיה לא יכולה להיות מוטלת בספק - היא היתה קיימת משחר הציוויליזציה ותור הזהב שלה המשיך עד לסוף מלחמת העולם הראשונה -יותר מ-5,000 שנה. עד היום היא קיימת, אם כי בצורות נחותות ובזויות יותר. היא הראתה גמישות בכך שהתאימה את עצמה לכל תקופה (העת העתיקה, ימי הביניים, הרנסאנס, עידן הנאורות, התקופה הויקטוריאנית...) ולכל אזור ותרבות בעולם. לדעתי זה מבחן המציאות הטוב ביותר.
