שאלה להורים שהם עצמם "אנשי אמצע"

[dina199]

האם את מרגישה נ"טית ?

 

[אמא חמסה]

יש דברים שאני לא מוכנה לפרט

בפורום פתוח.

 

[dina199]

זה היה בצחוק.

כמו שאמרתי רק ההרגשה קובעת . הניקוד בד"כ מתאים להגרשה , אבל לא תמיד.
הניחוש שלי (וזה כן ברצינות) שאת לא נ"טית, אבל לא אחליט אם את א"א או א"סית. מה שבטוח שלא אבקש ממך פרטים בפורום פתוח.

 

[שלומות0]

לי יצא 9

 

[dina199]

והאם את רמגישה שאת נ"טית ?

שוב, ללא שום דרישה להיכנס לפרטים.
רק מה ההרגשה : כן או לא ?

 

[dina199]

רמגישה = מרגישה

 

[שלומות0]

יש לי תכונות מאוד בולטות

הפוכות מאסי"יות, יחד עם זאת שאני נזכרת בילדות, לא הייתי מלכת הכיתה, ואין ספק שחברתית היה לי לא קל בכלל..

 

[dina199]

מלכת כיתה יש רק אחת

ועדיין רוב הילדים הם נ"טים

 

[אמא חמסה]

יותר מזה,

פעמים רבות, כשמדברים עם מלכת הכיתה או סתם עם ילדים, שנראים בולטים ומאוד חברותיים, אחרי שהם גדלו - מגלים שגם הם הרגישו שונים, משונים ובעיקר, בודדים.

 

[dina199]

למלכת הכיתה או לילדים בולטים אחרים

יש את 'התכונות הבולטות' . בטוח לא קשיי תקשורת, אבל דברים שאכן שונים מ'כמו כולם'.
'כמו כולם' - זה הרוב , הממוצע, בלי תכונות בולטות בשונותן .אז מי שיותר חזק מ'כמו כולם' (למשל מלכת הכיתה) היא שונה אבל מעמדת כח ואת זה מכבדים . ואילו למי שיש קשיים (למשל קשיים תקשורתיים כמו של א"סים או א"א) זה נחשב חולשות ואת הילדים האלה מנסים להפוך ל'כמו כולם'.

 

[אמא חמסה]

לא טענתי שלא.

בעצם, באתי לתמוך בעמדתך.

לא כל קושי חברתי הוא אוטיזם.

הבאתי דוגמה, שגם אם נשאל את מלכת הכיתה 20 שנה אחרי בית הספר יסתבר לפעמים, שגם היא הרגישה לעתים שהיא מחוץ לעניינים, שהיא חייבת לעשות דברים, שלא תמיד היא רוצה אותם כדי להיות מקובלת.

רואים את זה בראיונות עם אנשים מפורסמים, בין השאר, או סתם בשיחות עם נשים או גברים, שהיו פעם ה"מקובלים" בכיתה ובשכבה.
ולהפך, גם אנשים מאוד תקשורתיים לא היו פעם מלכי הכיתה.

 

[שלומות0]

כל נערה חולמת להיות מלכת כיתתה

מלכת הכיתה זה כבוד, להיות ההפך ממלכת הכיתה זה להיות הנערה הכי פחות מקובלת שזוכה לזלזול ולעג מחברי כיתתה,
וגם אם מלכת הכיתה שונה היא נמצאת בעמדת כוח ובעמדת יוקרה וכולם מעריצים אותה ומחינה נפשית זה עושה לה מאוד טוב!
שכתבתי של הייתי מלכת הכיתה התכוונתי שלא הייתי נחשבת לנערה בעלת יוקרה ועמדת כוח!

 

[dina199]

אני יודעת שלא

פשוט כתבתי שיש מי שלא 'כמו כולם' (לכל צד

) ויש את הרוב הממוצע 'כמו כולם'.
ממלכת כיתה (ודומים לה ) לא מבקשים כמו להיות 'כמו כולם ', דווקא מעריכים את הייחודיות (כי הם החזקים).
ואילו מכאלה שיש לה חרדה חברתית וכו' (ז"א לא 'כמו כולם' לכיוון החלש) דורשים להיות 'כמו כולם'.

ואני לא בדיוק מתרגשת מראיונות עם מפורסמים או 'מקובלים' לשעבר

. 'מחוץ לעניינים' שלהם שונה מאוד מ'חוץ לעניינים' שלי , למשל. מי שאין לו חרדה חברתית, לא יכול להבין 'מחוץ לעניינים' של החרד.

למשל קראתי אתמול ראיון עם מאיה בוסקילה. המסכנה מתבכיינת כמה לא נותנים לה להיות רזה , והיא במקרה רזה ככה סתם, בלי שום דיאטה וכמה שאסור להיות רזה (אני בעוונותיי שומעת כל הזמן כמה זה אסור להיות שמנה

)

 

[רואה 6 6]

אני דוקא חושבת

שמה שמבדיל בין מלכת כתה לרוב זה יכולת גבוהה של יצירת קבוצת תמיכה כלומר,חושים חברתיים ערים מאוד וכישרון שימוש בהם גבוה.
כמו אצל קופים: זכר אלפא הוא לאו דוקא החזק פיזית אלא יותר מי שאוסף סביבו תומכים.

 

[dina199]

וזה דורש כישורים תקשורתיים

חברתיים נ"טיים מוחלטים

 

[dina199]

להיות חזק במשהו זה לא מחייב

להיות חזק פיזית.
הקושי העיקרי של א"סים שמפריע להסתדר בעולם של נ"טים זה החולשה של הכישורים תקשורתיים/חברתיים הנראים לעין הנדרשים עבור תקשורת עם נ"טים.

 

[רואה 6 6]

נכון

אבל מובן שמלכת כתה לא דוחפת משקולות בהכרח,רק מה שמענין,עד כמה חשובה היכולת התקשורתית גם בקרב חברות פחות אינטיליגנטיות.
בכל מקרה,התופעה הזו של מלכת כתה מענינת מאוד בעיניי בהיבט התקשורתי.היות ויש רק מלכה אחת בכל כתה לרוב שווה מחקר בעיניי

.

ציטוט מסרט, "ואז,כשכולם יהיו מיוחדים אף אחד לא יהיה מיוחד".

 

[רנה73]

חברתי וחברותי

בעלי עושה הבחנה בין חברתי לחברותי (אבל אני פשוט לא מצליחה להיזכר כרגע מי הוא מי)

האחד - לאו דווקא לבבי וחם, לאו דווקא אוהב אנשים ממעמקי נפשו ומתעניין בהם כאנשים, כפרטים אינדווידואלים, אלא יותר רוצה להיות במרכז העניינים לצורך החלפת אינפורמציה שיכולה לשרת אותו בטווח הקרוב והרחוק. זה נשמע נורא, אני יודעת, אבל הכוונה היא למישהו שיהיה מאוד מעורה בכל מה שקורה, עם כמות גדולה של אנשים, הוא יהיה נחמד מאוד לכולם - לאו דווקא צבוע, באמת נחמד, אבל לא חם ולבבי - ויחליף אינפורמציה שחשובה לו עם כמות יחסית גדולה של אנשים. לרוב, הוא לא ייתן לך הרגשה של יצירת קשר קרוב עימך, גם אם האינטראקציה ביניכם תהיה על בסיס יומיומי. אבל כולם יחשבו שהוא מאוד נחמד.
זה דורש כמובן כישורים חברתיים מפותחים מאוד

השני - לא יהיה אולי חבר של כולם, אבל יש לו יכולות ליצור קשרים קרובים וחמים באמת עם כמות מסויימת של אנשים.

מלכת הכיתה שייכת לרוב לזן הראשון. אם כי בתוקף תפקידה כ"מושלת" היא יכולה להיות שייכת לזן הראשון, ועם אנשים קרובים לה - לזן השני.

 

[רנה73]

תודה לכל המשתפים

חלק מהתיאורים שלכם הזכיר לי דברים שכבר שכחתי:
היחס לבע"ח (כדי לזכור מי הוא מי במשפחה המורחבת והחברים של הוריי, שייכתי אותם לבע"ח שנמצאו אצלם בבית. מיותר לציין שבע"ח עניינו אותי הרבה הרבה יותר מאנשים).
האיטיות, ועוד....

אכן, השאלה היא בסופו של דבר איך אנחנו מרגישים כלפי הצדדים האלה אצלנו.
חלק מההרגשה שלנו היא תלויית אופי וחלקה נובעת גם מהיחס שאנחנו קבלנו כילדים קטנים.
אם האופי שלנו "מקבל" סמכות ומושפע ממה שאומרים עליו או רומזים לו, ואם אותה סמכות או סביבה משדרת לו שאלו הנקודות החלשות שלו, והן מעכבות אותו בחייו, נגדל להיות אנשים שרואים בהן לקויות וכמובן שהדבר האחרון שנרצה זה להעביר אותן לדור הבא.
ואז נולדת ילדה, ובדברים מסויימים היא שונה ממני, ואני מרגישה

, ובדברים אחרים אני פשוט רואה את עצמי - ברמה כזאת או אחרת - ובמקום להרגיש הזדהות והבנה שתוביל למשהו חיובי, אני מודה שיצא שהרגשתי מדי פעם הזדהות והבנה שהובילה אצלי מבפנים לרגשות כמו כעס וחוסר סבלנות.

לשמחתי הרגשות האלה עולים פחות ופחות, ככל שלמדתי לקבל את עצמי יותר בהשלמה ופחות בשיפוטיות, ככה נכנסת השלווה יותר ויותר ליחסים שלנו. וממקום חיובי קל יותר כמובן להתפתח ולהתקדם.
וגם זה משהו שהאבחון של הילדה, ובעקבותיו ההבנה שלי את עצמי טוב יותר, תרם לי

 

[arana1]