יקירתי, ידע זה כוח
כל אחד לוקח את הלימודים לאספקטים שונים בחיים שלנו, בין יתר עיסוקיי אני גם מראיינת מועמדים למשרות בכירות ומשרות פחות בכירות, כל תעודה מבחינתי כשרה. יש אנשים שמנפנפים לך בתואר ובתעודה נוצצת, כשבפועל כל הידע שהם רכשו ולמדו כמו אוטומט וכמו כבשים פועות שהולכות אחרי איפה שיש עשב טרי. בבוחן המציאות, אין להם את האנושית, הנשמה, הרצון העז ליישם משהו שהם בתיאוריה למדו אותו. נכון שתעודה היא ערך מוסף להתקבל לעבודה, באופן אישי כבר קיבלתי עשרות מועמדים בלי תעודה, בגלל הקסם והאשראי האישי הלא מזויף שלהם. מספיק לשוחח איתם ולהבין ששום אונברסיטה לא תכפיל או תשלש את הידע שהם צברו במהלך החיים שלהם. יש לקויי למידה, ויש דיסלקטים. יש אנשים עם הפרעות קש ובעיות במיומנויות למידה. שלעולם לא יוכלו לרכוש תעודה, אבל יש בהם מחוננות, ועוצמה תבונית שגורמת לך להסתנוור. מלבד זאת את אותם בעלי תעודת מכללה, תעודת מקצוע, או נטולי תעודה, אהבתי את הרעיון שניתן לעצב אותם, ללמד ולהקנות להם כלים מתאים ששום ספר מחקר משנת טראפפו, או מקום המדינה, לא ממש תורם לעיסוק ולהגדרת התפקיד שאליו הם הציעו את מועמדתם. היום הם סמנכ"לים, מנהלים תפעוליים ואנשי העולם הגדול. אני יכולה להעיד על עצמי, שחזרתי ללמוד כבר שנה שנייה, אחרי שבע שנים של הפסקה מהלימודים הקודמים. עוד תעודה- לא ממש תתרום לקריירה שכבר קיימת אצלי. כאם חשוב לי נושא הקניית הידע, התאמת הגיל שלי לאנשים ברמה אקדמאית שאני מצליחה להגיע לשפה משותפת איתם, שלולא לא הייתי מרחיבה את הידע שלי, אני משערת שהייתי תקועה אי שם בידע של שנות התשעים, ובשפה אולי פשוטה ועממית יותר. ככל שאת מתבגרת, את בוחרת להכיל בחייך ידע. אם זה תורם להעצמה האישית שלך, לאתגר, להרגיש שאת בעלת סיפוק מהעשייה הלימודית שלך, הרווחת וגם הממונים שמעלייך או אלו שיעסיקו אותך רק ירוויחו מכך. מי שלומד מבחינתי הוא אדם שמעז, שחי, גם אם הוא לא הצליח. לא מבינה מה איכפת לך מה סוג הקורסים שאחרים לוקחים, יש באמירה שלך שחצנות שעלולה לסנוור אותך, הציונים הגבוהים והמאמץ שלך לא בטוח יקדם אותך הלאה. כל אחד מתאים את עצמו לרמה האישית שלו, לפחות הוא מנסה, להבדיל מאדם שאפילו לא ניסה להראות יכולת כלשהי ורצון כדי לעלות עוד שלב, עוד מדרגה ברמת ההשכלה והחיים שלו.
