שאלה לדיון:

זה מה שמצאתי...

הייתי רוצה מאוד לשתף אותכם\ן במבצעים אחרים, אבל זה מה יש... http://www.youtube.com/watch?v=wlEpW8jb28A
 

duduamar

New member
למה זה מפריע לך?

לכל אחד יש את השיקולים שלו, וכל אחד עושה מה שטוב לו ומה שמתאים לו. אני אישית לא אוהב ללמוד, אבל אני לומד כי התואר הזה יתן לי נקודת פתיחה טובה מאוד לחיים המקצועיים וזה צעד חשבו בדרך לביסוס קריירה מכובדת בתחום שבו אני רוצה לעסוק. לא חושב שיש משהו רע בשיקול שלי.. הכל סובייקטיבי ואישי. אין נכון ולא נכון.
 

duduamar

New member
ועוד הערה

אני לא יודע איך הולכים התארים במקומות אחרים, אבל במסלול שלי בטכניון (ובעצם בכל הטכניון) - בערך 70 אחוזים מהתואר מורכבים מקורסי חובה, כך שאין יותר מדי משחק - יש קורסים שחייבים לקחת... ולגבי קורסי הבחירה - אני מסכים שזו טעות לבחור אותם רק לפי הקושי. שיקול העניין באותו קורס בהחלט צריך להיות גורם חשוב בהחלט אילו קורסי בחירה לבחור.
 
את ממהרת לשפוט

קודם כל זה באמת תלוי איפה. בפקולטה לרוח אני יכולה להעיד שרוב רובם של האנשים שסביבי הגיעו בשביל להשכיל ולוקחים בד"כ את מה שמעניין אותם כי אחרי זה צריך לכתוב עבודות, ואין דבר יותר סיוטי מלכתוב עבודה על משהו שמשעמם אותך. אני מניחה שבפקלוטה למדעי החברה זה תקף יותר, אבל גם אז, את עושה הכללה יותר מדי גדולה. הרי לכולנו יש שיעורי חובה בנוסף לשיעורי הבחירה הרבים והמעמסה היא מפה עד הודעה חדשה... אז איך את יכולה לשפוט בן אדם שרוצה בסך הכל להקל על הלחץ, שרוצה את האפשרות להצליח במבחנים ובמקביל גם לקרוע את התחת ב-2 עבודות ובפר"ח?!? זה הכי לגיטימי שבעולם! דבר שלישי, אני לא בטוחה שבאמת קיימים קורסים כ"כ קלים... לי היה קורס אחד קל, יצאתי מהמבחן אחרי 20 דקות כי ידעתי הכל (למדתי קשה למבחן) וקיבלתי חרא של ציון! אז אני יכולה להגיד לך בלב שלם - אני באתי לאונ' כדי ללמוד ולהנות, בהתחלה בכלל לא חשבתי על ציונים ולא עלו בדעתי מחשבות על תואר שני כי התחלתי מוקדם והדברים האלה לא עניינו אותי. בחרתי מה שמעניין אותי נטו! *אבל* אני לא אקח קורס עם מרצה קטנוני וקמצן בציונים (ויש כאלה), ואני לא אקח קורס שהמרצה משעמם למוות ואני תמיד בודקת מי המרצה לפני שאני בוחרת קורס. אה וכן, גם יצא לי לוותר על קורס שממוצע הציונים בו בשנה הקודמת היה 59. למה אני צריכה ציון כזה בממוצע שלי? זה לא שהציונים שלי בשמיים ואני יכולה להרשות את זה לעצמי, וצריך אתה- 80 לפחות כדי לעשות תואר שני. אם את מסתפקת בתואר של 60 אבל עם הרבה עניין אז אשרייך, אבל מה תעשי אחרי התואר??? ובקשר לקורסים לא מאתגרים - תסלחי לי, אבל אני בשנה ב' וכבר צברתי ניסיון של 26 קורסים לא כולל אלו שהתחלתי הסמסטר. זה הרבה ידע, הרבה עניין וגם הרבה שעמום ובלה בלה...כי ככה זה! להגיד לך שכולם מאתגרים? ממש לא! חלקם מבחירה וחלקם לא - כי זה פשוט מה שיש וזה מה שהסתדר עם המערכת. וגם אלו שהיו מאתגרים זה לא שהיה לי באמת זמן לשבת ולקרוא את כל המאמרים או להשקיע את הנשמה בתרגילים, אז מה זה משנה?!? ולפחות איפה שאני לומדת - קשה מאד להצליח בלי להתאמץ. האמת? זה בלתי אפשרי, אני לא יודעת איך הגעת למסקנה הזאת.
 

iknow

New member
למה תמיד זה שתי עבודות ופר"ח?

לא כל הסטודנטים עובדים בשתי עבודות ופר"ח. למעשה, הרוב המוחלט לא.
 
תלוי איפה

מי שלא לומד במקצועות תובעניים כמו משפטים, הנדסה, מדעים, כלכלה... בד"כ מתמרן לו בין עבודות. פר"ח זה מאד פופולרי גם כתוספת הכנסה, לפחות בסביבה שלי. ובודדים האנשים שלא עובדים בכלל (שנה ב' ומעלה). וזה היה גם לצורך הדגמה של העומס, הרבה אנשים פעילים בעוד מקומות, יש להם עוד עיסוקים, מבחינתי ללכת לחדר כושר 3 פעמים בשבוע זו גם סיבה להקל על העומס בלימודים, לאו דווקא הכוונה היתה ללקרוס תחת עול הפרנוס.
 

aaa156

New member
כנסו - קומונה חדשה

ביטול מערכת החינוך
 

הזוייה

New member
יקירתי, ידע זה כוח

כל אחד לוקח את הלימודים לאספקטים שונים בחיים שלנו, בין יתר עיסוקיי אני גם מראיינת מועמדים למשרות בכירות ומשרות פחות בכירות, כל תעודה מבחינתי כשרה. יש אנשים שמנפנפים לך בתואר ובתעודה נוצצת, כשבפועל כל הידע שהם רכשו ולמדו כמו אוטומט וכמו כבשים פועות שהולכות אחרי איפה שיש עשב טרי. בבוחן המציאות, אין להם את האנושית, הנשמה, הרצון העז ליישם משהו שהם בתיאוריה למדו אותו. נכון שתעודה היא ערך מוסף להתקבל לעבודה, באופן אישי כבר קיבלתי עשרות מועמדים בלי תעודה, בגלל הקסם והאשראי האישי הלא מזויף שלהם. מספיק לשוחח איתם ולהבין ששום אונברסיטה לא תכפיל או תשלש את הידע שהם צברו במהלך החיים שלהם. יש לקויי למידה, ויש דיסלקטים. יש אנשים עם הפרעות קש ובעיות במיומנויות למידה. שלעולם לא יוכלו לרכוש תעודה, אבל יש בהם מחוננות, ועוצמה תבונית שגורמת לך להסתנוור. מלבד זאת את אותם בעלי תעודת מכללה, תעודת מקצוע, או נטולי תעודה, אהבתי את הרעיון שניתן לעצב אותם, ללמד ולהקנות להם כלים מתאים ששום ספר מחקר משנת טראפפו, או מקום המדינה, לא ממש תורם לעיסוק ולהגדרת התפקיד שאליו הם הציעו את מועמדתם. היום הם סמנכ"לים, מנהלים תפעוליים ואנשי העולם הגדול. אני יכולה להעיד על עצמי, שחזרתי ללמוד כבר שנה שנייה, אחרי שבע שנים של הפסקה מהלימודים הקודמים. עוד תעודה- לא ממש תתרום לקריירה שכבר קיימת אצלי. כאם חשוב לי נושא הקניית הידע, התאמת הגיל שלי לאנשים ברמה אקדמאית שאני מצליחה להגיע לשפה משותפת איתם, שלולא לא הייתי מרחיבה את הידע שלי, אני משערת שהייתי תקועה אי שם בידע של שנות התשעים, ובשפה אולי פשוטה ועממית יותר. ככל שאת מתבגרת, את בוחרת להכיל בחייך ידע. אם זה תורם להעצמה האישית שלך, לאתגר, להרגיש שאת בעלת סיפוק מהעשייה הלימודית שלך, הרווחת וגם הממונים שמעלייך או אלו שיעסיקו אותך רק ירוויחו מכך. מי שלומד מבחינתי הוא אדם שמעז, שחי, גם אם הוא לא הצליח. לא מבינה מה איכפת לך מה סוג הקורסים שאחרים לוקחים, יש באמירה שלך שחצנות שעלולה לסנוור אותך, הציונים הגבוהים והמאמץ שלך לא בטוח יקדם אותך הלאה. כל אחד מתאים את עצמו לרמה האישית שלו, לפחות הוא מנסה, להבדיל מאדם שאפילו לא ניסה להראות יכולת כלשהי ורצון כדי לעלות עוד שלב, עוד מדרגה ברמת ההשכלה והחיים שלו.
 

t0mer

New member
תיקראו את התגובה הזאת!

אחלה תגובה מסכים עם כל מילה
 

amazone

New member
פגשתי בספריה סטודנטית

שהתחילה לבכות על כל שמכריחים אותה ללמוד עם ערבית ראשי [מה שהיא רצתה מלכתחילה] לשון עברית כמשני ללא אפשרות אחרת לשילוב. היא מלכתחילה רצתה להיות מורה לערבית ולא אוהבת בכלל לשון וסובלת מהסמינריונים בתחום. יש סטודנטים שבאמת מעוניינים בתואר למטרה מסויימת ולכן לוקחים קורסים רלוונטים וכל השאר זה תופעות לוואי - מקביל לסטודנטים במדעה"ח שלוקחים את אותם הקורסים שמקבילים למבנה התואר של קרימינולוגיה ופסיכולוגיה. מכריחים את אותם הסטודנטים לקחת קורסים גם בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אבל התחום הזה לא נחשב בעיניהם מהות התואר שלהם
 
גרמת לי באמת לחשוב

נראה לי שאני ככה אבל רק קצת אבל זה לא נקודה זה באמת מתסכל שיש כאלה אנשים במיוחד איתך בכיתה שבוהים באוויר ומשתעממים- בשביל זה לא משקיעים להכנס לאונ'.....
 
למעלה