"חלש"
אז למה בכלל לתקצב את החינוך? הרי זה סתם מתאם חלש, והרי מי שהוריו משכילים ממילא יהיה משכיל, אה? אבל עזוב את זה, אני אשתדל באמת לענות לך במפורט. המתאם הגבוה הוא עם רמת ההשכלה של ההורים, רמת ההכנסה שלהם ומספר הילדים במשפחה. במונחים צבאיים, מדובר באלמנט שנקרא קב"א. קב,א יותר גבוה של ההורים גורר קב"א גבוה יותר של הילדים. נקודה. אם תעשה בדיקה ביש"ע, תראה שגם רמת ההשכלה של ההורים שם גבוהה מהממוצע הארצי ובהתאם גם רמת ילדיהם אתה בפירוש טועה. ועדת שושני הגדירה ב-2001 משתנים לפיהם יש להקצות תקציבים לתלמידים מתקשים, על פי קריטריונים שונים. נכון, קריטריון השכלת ההורים היה משמעותי לתוספת התקציב, אבל היווה פחות משליש מכלל מאפייני המשקל שהגישה הוועדה, ולמען האמת היה שווה ערך לזה של עולה חדש. החינוך הוא אמצעי לצמצום פערים, ולא להנצחתם. כך שבדיוק כמו שהמליצה הוועדה, דווקא ביישובים בהם ישנם בעלי השכלה נמוכה יש להשקיע הרבה יותר במערכת החינוך מאשר ביישובים המבוססים. ברור שאם היינו לוקחים כל ילד ממשפחת מצוקה מעריסתו ומצמידים אליו משפחה אומנת ושלושה מורים אז הרמה היתה עולה, אבל ברור שזה לא מעשי למה לא? ככה המליצה וועדת שושני, וככה גם ימליץ כל מומחה פדגוגי - רק אפלייה מתקנת והשקעה יתרה בחינוך אוכלוסיות חלשות תעניק הזדמנות לצמצום פערים. בפועל, נעשה ההיפך הגמור - מערכת החינוך הערבית מתוקצבת הרבה פחות. מונחים כלכליים, האוכלוסיה הערבית מקבלת יותר תמיכה פר גולגולת מכל מגזר אחר, כולל התנחלויות. התרומה הכלכלית של המגזר הזה למדינה הוא,פחות או יותר, 0 עגול. האם יש לך סימוכין לטענה הזו? הרי שלפי כל מדידה, המגזר הערבי מתוקצב הרבה פחות מן השאר. דוגמה, מתוך דו"ח של 'האגודה הערבית לזכויות אדם' מינואר השנה: "אפליה חמורה נגד האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה נחשפה בחודש מארס. אף שהערבים מהווים כמעט 20% מאוכלוסיית המדינה, קיבלו יישוביהם רק 3% מתקציב שנת 2005. משרד הפנים חילק מענקים בסכום כולל של 530 מיליון דולר ארה"ב, אולם דבר מכל זה לא הוקצה ליישובים הערביים. יישובים אלה לא קיבלו גם אף אחד מתקציבי ההקלה בחובות לרשויות מקומיות, שסכומם הכולל עמד על 150 מיליון דולר ארה"ב. רק 8 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב הפיתוח בסך 36 מיליון, הוקצו ליישובים ערביים. זאת ועוד, רק 17 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב של 1.6 מיליארד דולר ארה"ב לתוכניות שיכון, הועברו ליישובים ערביים, על-אף הכנתן של תוכניות לבניית שכונות חדשות בשמונה כפרים ערביים." וברצינות, אתה הראשון שאני מצליח לחשוב עליו בפורום (כולל הימנים שבו) שבאמת טען שאין אפלייה תקציבית. הבדיחה היא שהשקר הזה של ה"קיפוח" הפך להיות אמת מרוב שמדקלמים אותו השכם והערב. המגזר הערבי מועדף לטובה ולא לרעה לפי כל קריטריון. במגזר הערבי יש הרבה מאד כסף אבל הוא לא מופנה למקומות הנכונים- צא וראה את הטירות שמפארות את כפרי המשולש ואת ואדי ערה ושאל את עצמך כמה עולה לבנות בית כזה. אחר כך תבדוק כמה מיסים (השבחה, מס שבח, ארנונה) שילמו בעלי הטירות האלו לרשויות המקומיות ואז תחזור אלי עם המסקנות. אני בספק אם ביקרת באותם כפרים במשולש ובוואדי ערה, כי הכמות של מבנים בלתי חוקיים באיזור היא נמוכה. אבי דותן, מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים העריך את הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי-פלסטיני כולו (ולא רק במשולש) בכ-1000 מבנים בלתי חוקיים. האמת היא, שביחס של הבנייה הבלתי חוקית במגזר הזה (כ-900 אלף בני אדם) לבנייה הבלתי חוקית במגזר היהודי (16,000 מבנים), הבנייה הבלתי חוקית ביישובים היהודיים היא גדולה בהרבה יותר. אתה פשוט הכללת על ערביי המשולש תופעה רחבה יותר, של הבנייה בשטחים פתוחים - בנייה שנעשית בעיקר ע"י המגזר הבדואי בדרום הבונה בכפרים הבלתי מוכרים (ולפיכך גם בונה באופן לא חוקי) ומס' המבנים הבלתי חוקיים בו מגיע לכ-28,000 מבנים (כש"מבנה" מתייחס ל:"מבנה קשיח, צריף, אוהל, דיר/רפת ואחר"). האמת היא, שאם הייתי מתגורר בכפר בלתי מוכר גם אני לא הייתי טורח לשלם ארנונה, כי התמורה מן ה"עירייה" לא שווה את זה. ולסיכום בעניין, ציטוט מתוך מסמך רקע בנושא 'בניה בלתי-חוקית' שהוגש ב-2004: "ההיקף הרחב של תופעת הבניה הבלתי-חוקית בקרב המיעוטים נובע, בין היתר, משלושה תהליכים המכבידים באופן מיוחד על מיעוטים במדינת ישראל: 1.האוכלוסייה הערבית גדלה בחמישים השנים הראשונות למדינה פי שישה לערך, בעוד השטח המאפשר בניה למגורים נשאר בעיקרו כמעט ללא שינוי. כתוצאה מכך גדלה הצפיפות ביישובים הערביים במידה ניכרת, ומצוקת השטחים לבניה פגעה קשות באוכלוסייה ובעיקר בזוגות צעירים. 2.מכשול עיקרי בפני הבניה למגורים בתוך שטחי היישובים הערביים טמון בהיעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות אב. גם לאחר שהואצה הכנת התוכניות בשנות התשעים, עדיין היו כמחצית היישובים הערביים בסוף שנות ה-90 ללא תוכניות אב מאושרות המאפשרות את הרחבת השטח הבנוי. למעשה בתקופה שצוינה לעיל, לא הוקמו יישובים חדשים (להוציא את יישובי הבדואים) וקרקעות המינהל לא שוחררו בדרך כלל לבניה. 3.אין שיתוף נציגי מיעוטים בתהליכי קבלת החלטות - במקרים רבים לא הוקמו בישובים ערביים ועדות מקומיות, ותחת זאת שויכו היישובים לוועדות מרחביות המנוהלות בידי יהודים אשר לא גילו רגישות מספקת לצרכיה של האוכלוסייה הערבית. כמו כן קיים חוסר ייצוג אפקטיבי לנציגים מן המגזר הערבי בוועדות התכנון והבניה. לפי דוח ועדת אור בועדה הארצית ובוועדות המחוזיות לא שותפו נציגים ערבים כלל או שניתן להם ייצוג סמלי בלבד. בעקבות כך, נשמעת טענה במגזר הערבי כי חלק מן המתכננים אינם מבינים את צורכי הכפר או את המבנה החברתי והמנטלי השורר בו תהליך התכנון והבניה בכפר." זה בדיוק כמו אצל הפלסטינים מעבר לגדר - את סכומי העתק שהם מקבלים הם מפנים לרכישת נשק ולכיסי בעלי השררה בעוד שעמם ממשיך לחיות בביוב. הפלסטינים מעבר לגדר הם לא בתחום שליטתו של משרד החינוך, ואין לו מחוייבות כלפיהם. ערביי ישראל הינם אזרחים ישראלים שמחובתה של הממשלה הישראלית לדאוג לצמצום הפער הלימודי בינם לבין המגזר היהודי. מה שעשית לאורך ההודעה הקודמת היה לטעון שאין אפלייה תקציבית, היות ומצבם של ערביי ישראל נגרם מהשכלה נמוכה של הוריהם. ובכן, מדוע הוריהם הינם בלתי משכילים? האם זה בגלל הוריהם שלהם? והוריהם שלהם? אין גזר דין מוות על חינוך. איפכא מסתברא, החינוך הוא הוא האמצעי ליציאה ממעגל העוני, ולא העוני הוא התירוץ לאפלייה בחינוך. אם תלמיד מרהט צפוי להוציא ציון נמוך יותר מתלמיד בתלמה ילין, אולי כדאי לשקול להשקיע במערכת החינוך בעיירות הבדואיות במקום להמשיך במצב הקיים, בו הן מתוקצבות הרבה (הרבה) פחות.
אז למה בכלל לתקצב את החינוך? הרי זה סתם מתאם חלש, והרי מי שהוריו משכילים ממילא יהיה משכיל, אה? אבל עזוב את זה, אני אשתדל באמת לענות לך במפורט. המתאם הגבוה הוא עם רמת ההשכלה של ההורים, רמת ההכנסה שלהם ומספר הילדים במשפחה. במונחים צבאיים, מדובר באלמנט שנקרא קב"א. קב,א יותר גבוה של ההורים גורר קב"א גבוה יותר של הילדים. נקודה. אם תעשה בדיקה ביש"ע, תראה שגם רמת ההשכלה של ההורים שם גבוהה מהממוצע הארצי ובהתאם גם רמת ילדיהם אתה בפירוש טועה. ועדת שושני הגדירה ב-2001 משתנים לפיהם יש להקצות תקציבים לתלמידים מתקשים, על פי קריטריונים שונים. נכון, קריטריון השכלת ההורים היה משמעותי לתוספת התקציב, אבל היווה פחות משליש מכלל מאפייני המשקל שהגישה הוועדה, ולמען האמת היה שווה ערך לזה של עולה חדש. החינוך הוא אמצעי לצמצום פערים, ולא להנצחתם. כך שבדיוק כמו שהמליצה הוועדה, דווקא ביישובים בהם ישנם בעלי השכלה נמוכה יש להשקיע הרבה יותר במערכת החינוך מאשר ביישובים המבוססים. ברור שאם היינו לוקחים כל ילד ממשפחת מצוקה מעריסתו ומצמידים אליו משפחה אומנת ושלושה מורים אז הרמה היתה עולה, אבל ברור שזה לא מעשי למה לא? ככה המליצה וועדת שושני, וככה גם ימליץ כל מומחה פדגוגי - רק אפלייה מתקנת והשקעה יתרה בחינוך אוכלוסיות חלשות תעניק הזדמנות לצמצום פערים. בפועל, נעשה ההיפך הגמור - מערכת החינוך הערבית מתוקצבת הרבה פחות. מונחים כלכליים, האוכלוסיה הערבית מקבלת יותר תמיכה פר גולגולת מכל מגזר אחר, כולל התנחלויות. התרומה הכלכלית של המגזר הזה למדינה הוא,פחות או יותר, 0 עגול. האם יש לך סימוכין לטענה הזו? הרי שלפי כל מדידה, המגזר הערבי מתוקצב הרבה פחות מן השאר. דוגמה, מתוך דו"ח של 'האגודה הערבית לזכויות אדם' מינואר השנה: "אפליה חמורה נגד האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה נחשפה בחודש מארס. אף שהערבים מהווים כמעט 20% מאוכלוסיית המדינה, קיבלו יישוביהם רק 3% מתקציב שנת 2005. משרד הפנים חילק מענקים בסכום כולל של 530 מיליון דולר ארה"ב, אולם דבר מכל זה לא הוקצה ליישובים הערביים. יישובים אלה לא קיבלו גם אף אחד מתקציבי ההקלה בחובות לרשויות מקומיות, שסכומם הכולל עמד על 150 מיליון דולר ארה"ב. רק 8 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב הפיתוח בסך 36 מיליון, הוקצו ליישובים ערביים. זאת ועוד, רק 17 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב של 1.6 מיליארד דולר ארה"ב לתוכניות שיכון, הועברו ליישובים ערביים, על-אף הכנתן של תוכניות לבניית שכונות חדשות בשמונה כפרים ערביים." וברצינות, אתה הראשון שאני מצליח לחשוב עליו בפורום (כולל הימנים שבו) שבאמת טען שאין אפלייה תקציבית. הבדיחה היא שהשקר הזה של ה"קיפוח" הפך להיות אמת מרוב שמדקלמים אותו השכם והערב. המגזר הערבי מועדף לטובה ולא לרעה לפי כל קריטריון. במגזר הערבי יש הרבה מאד כסף אבל הוא לא מופנה למקומות הנכונים- צא וראה את הטירות שמפארות את כפרי המשולש ואת ואדי ערה ושאל את עצמך כמה עולה לבנות בית כזה. אחר כך תבדוק כמה מיסים (השבחה, מס שבח, ארנונה) שילמו בעלי הטירות האלו לרשויות המקומיות ואז תחזור אלי עם המסקנות. אני בספק אם ביקרת באותם כפרים במשולש ובוואדי ערה, כי הכמות של מבנים בלתי חוקיים באיזור היא נמוכה. אבי דותן, מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים העריך את הבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי-פלסטיני כולו (ולא רק במשולש) בכ-1000 מבנים בלתי חוקיים. האמת היא, שביחס של הבנייה הבלתי חוקית במגזר הזה (כ-900 אלף בני אדם) לבנייה הבלתי חוקית במגזר היהודי (16,000 מבנים), הבנייה הבלתי חוקית ביישובים היהודיים היא גדולה בהרבה יותר. אתה פשוט הכללת על ערביי המשולש תופעה רחבה יותר, של הבנייה בשטחים פתוחים - בנייה שנעשית בעיקר ע"י המגזר הבדואי בדרום הבונה בכפרים הבלתי מוכרים (ולפיכך גם בונה באופן לא חוקי) ומס' המבנים הבלתי חוקיים בו מגיע לכ-28,000 מבנים (כש"מבנה" מתייחס ל:"מבנה קשיח, צריף, אוהל, דיר/רפת ואחר"). האמת היא, שאם הייתי מתגורר בכפר בלתי מוכר גם אני לא הייתי טורח לשלם ארנונה, כי התמורה מן ה"עירייה" לא שווה את זה. ולסיכום בעניין, ציטוט מתוך מסמך רקע בנושא 'בניה בלתי-חוקית' שהוגש ב-2004: "ההיקף הרחב של תופעת הבניה הבלתי-חוקית בקרב המיעוטים נובע, בין היתר, משלושה תהליכים המכבידים באופן מיוחד על מיעוטים במדינת ישראל: 1.האוכלוסייה הערבית גדלה בחמישים השנים הראשונות למדינה פי שישה לערך, בעוד השטח המאפשר בניה למגורים נשאר בעיקרו כמעט ללא שינוי. כתוצאה מכך גדלה הצפיפות ביישובים הערביים במידה ניכרת, ומצוקת השטחים לבניה פגעה קשות באוכלוסייה ובעיקר בזוגות צעירים. 2.מכשול עיקרי בפני הבניה למגורים בתוך שטחי היישובים הערביים טמון בהיעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות אב. גם לאחר שהואצה הכנת התוכניות בשנות התשעים, עדיין היו כמחצית היישובים הערביים בסוף שנות ה-90 ללא תוכניות אב מאושרות המאפשרות את הרחבת השטח הבנוי. למעשה בתקופה שצוינה לעיל, לא הוקמו יישובים חדשים (להוציא את יישובי הבדואים) וקרקעות המינהל לא שוחררו בדרך כלל לבניה. 3.אין שיתוף נציגי מיעוטים בתהליכי קבלת החלטות - במקרים רבים לא הוקמו בישובים ערביים ועדות מקומיות, ותחת זאת שויכו היישובים לוועדות מרחביות המנוהלות בידי יהודים אשר לא גילו רגישות מספקת לצרכיה של האוכלוסייה הערבית. כמו כן קיים חוסר ייצוג אפקטיבי לנציגים מן המגזר הערבי בוועדות התכנון והבניה. לפי דוח ועדת אור בועדה הארצית ובוועדות המחוזיות לא שותפו נציגים ערבים כלל או שניתן להם ייצוג סמלי בלבד. בעקבות כך, נשמעת טענה במגזר הערבי כי חלק מן המתכננים אינם מבינים את צורכי הכפר או את המבנה החברתי והמנטלי השורר בו תהליך התכנון והבניה בכפר." זה בדיוק כמו אצל הפלסטינים מעבר לגדר - את סכומי העתק שהם מקבלים הם מפנים לרכישת נשק ולכיסי בעלי השררה בעוד שעמם ממשיך לחיות בביוב. הפלסטינים מעבר לגדר הם לא בתחום שליטתו של משרד החינוך, ואין לו מחוייבות כלפיהם. ערביי ישראל הינם אזרחים ישראלים שמחובתה של הממשלה הישראלית לדאוג לצמצום הפער הלימודי בינם לבין המגזר היהודי. מה שעשית לאורך ההודעה הקודמת היה לטעון שאין אפלייה תקציבית, היות ומצבם של ערביי ישראל נגרם מהשכלה נמוכה של הוריהם. ובכן, מדוע הוריהם הינם בלתי משכילים? האם זה בגלל הוריהם שלהם? והוריהם שלהם? אין גזר דין מוות על חינוך. איפכא מסתברא, החינוך הוא הוא האמצעי ליציאה ממעגל העוני, ולא העוני הוא התירוץ לאפלייה בחינוך. אם תלמיד מרהט צפוי להוציא ציון נמוך יותר מתלמיד בתלמה ילין, אולי כדאי לשקול להשקיע במערכת החינוך בעיירות הבדואיות במקום להמשיך במצב הקיים, בו הן מתוקצבות הרבה (הרבה) פחות.