שאלה לדיון

[0sveta0]

שאלה לדיון

האם ניתן להשוות בין ספר של קלאסיקה נגיד "החטא ועונשו" לספר של בן סופר בן ימנו, ולאו דווקא מפורסם, שמאוד נהנים מהקריאה בו. או נגיד לא להשוות כי כל ספר לגופו, ויש הרבה ז´אנרים, אולם מה שקורה זה שיש את ספרות האליטה שנמצאת במדף העליון, וכל הספרים האחרים נמצאים במדפים יותר תחתונים מבחינת מעמד. השאלה שלי אם אתה נהנה מקריאה של ספר מהמדף התחתון, כמו מהספר של המדף העליון- האם שווים הם?

 

[Crazy_Bitch]

איש... באמת

לא מסווגים ספרים לפי מדפים עליונים ותחתונים... סווג את הספרים שאתה אוהב יותר ופחות. אתה יכול להנות מספר שאף אחד לא מכיר ויכול לשנוא את אחת הקלסיקות הגדולות- הכל תלוי בראש שלך. הקלסיקות הן קלסיקות בגלל שהרבה קראו אותן והן "שרדו" עד היום. לפחות ככה אני חושבת...

 

[ביאנה]

../images/Emo151.gifאני מסכימה עם קרייזי

ספר לא נחשב ספר טוב או רע כי מישהו אמר לך שהוא ספר טוב או רע אלא אם אהבת אותו או לא לכן צריך לתת הזדמנות גם לספרים ב"מדפים התחתונים" כי אולי דווקא אותם תאהבי ביאנה

 

[ציפי ג]

השאלה מאיזו בחינה

קראתי את יומנה של בריג´יט ג´ונס, ונהניתי מאוד. ברמת ההנאה היא בהחלט שוות ערך לספרים קלאסים, כמו למשל ג´ין אייר. השאלה היא מה ההלשכות של הספר הזה על הקורא מעבר להנאה הרגעית. ובכך ג´ין אייר מתעלה, בעיני, על בריג´יט ג´ונס. האחד השאיר את חותמו עלי לאורך שנים, וקראתיו פעמים מספר, ואת השני אפילו פעם שניה אני לא יכולה לקרוא. ישנם ספרים שמפיקים מהם מוסר השכל. ספרים אלו מתעלים על ספר שהעניק לך הנאה רגעית. ישנם ספרים ששינו את פני המאה. ביחס לעולם כולו הם בודאי בעלי משמעות נכבדת יותר מאשר ספר שנהנים ממנו ושוכחים אותו. מקווה שהסברתי את עצמי היטב.

 

[ביאנה]

העניין הוא

שמקובל לחשוב שבגלל שספר הוא קלסיקה, כלומר הוא כבר הרבה זמן ב"שטח" אז שווה לרוא אותו אבל אם אנחנו נתקלים בספר של סופר עכשווי ולא ידוע אז לא שווה לקרוא לדעתי זו לא גישה נכונה, צריך לתת הזדמנות לכל סופר, ואם קראנו לדוגמא את התקציר ואהבנו אז שווה לנסות לקרוא גם אם הסופר אלמוני את צודקת בקשר לג´יין אייר- ספר מדהים ומקסים מכל הבחינות אבל אין קשר ליומנה של בריג´דט ג´ונס- אלא שני סיפורים שונים לגמרי גם אני קראתי את ג´יין אייר הרבה פעמים- וזה באמת ספר ששוה לקרוא הרבה אבל אל תשכחי שגם סטיבן קינג המדהים הוא סופר עכשווי וגם דוד גרוסמן ועוד רבים וטובים אחרים ביאנה

 

[ציפי ג]

אל תביני אותי לא נכון

אני לא מקטלגת את הספרים לפי שנת הוצאתם, רק התיחסתי לדימוי שלו. אני חושבת שספר חשוב הוא חשוב בין אם הוא הוצא השנה, ובין אם בשנה הקודמת.

 

[0sveta0]

ועל זאת הייתה השאלה...

מה יותר חשוב- ההנאה הרגעית העצמית, או ההשלכה על העולם כולו? ויתרה מזו, ישנם ספרים של סופרים מתחילים, עכשויים, שהשאירו עלי רושם באותה מידה כמו ספרים נחשבים, למשל להדליק את הבנות- שזו אוטופיה לדעתי, איך העולם הפמניסטי היה יכול להיות, וכן גם אני אהבתי את יומנה של בריג´ט ג´ונס, והיו עוד הרבה ספרים הדומים לו, ולשאלה שמטרידה אותי לאחרונה, האם יש להוריד ספרים קלאסיים מהפודיום שלהם בא במידה כמו שהורידו בזמנו את מונה ליזה בתחילת המאה ממעמדה ?(מרסל דושאן עם יצירתו L.H.O.O.Q

 

[een ogenblik]

יש דרגות ביניים

בין הנאה ריגעית להשפעה עולמית. ספר תמיד נימדד על פי ההנאה שהוא מסב לקורא היחיד. ספר שלא מסב הנאה כלשהי אינו טוב, אך אותו הספר יכול להיות טוב עבור אחרים. כאשר לספר יש השפעה עולמית הכוונה שהספר השפיע על הרבה מאד אנשים בודדים, ואז יש סבירות גבוהה יותר שישפיע גם עליך, אבל אין וודאות כזאת.

 

[אנונימאוס]

חשוב לזכור

שספרים לעיתים נחשבים ל´קלאסיקות´ רק מכיוון שהם נכתבו בתקופה מסוימת ומהווים מהין קפסולת זמן להלך הרוח של התקופה. ספרים כמו ´פרשנויותיו של קיסר על המערכות בגאליה´ לא נקראים בשביל הנאת הפרט, אלא בשביל עצם ההצצה אל ההיסטוריה ואל מוחו של אחד מגדולי המצביאים.

 

[ביאנה]

מה שחשוב זה

אך ורק ההנאה הרגעית של הקורא כי אם קורא לא נהנה הוא לא ימשיך לקרוא לפחות אני לא קוראת ספרים שאני לא נהנית מהם אין שום סיבה לקרוא ספר שלא נהנים ממנו רק בגלל שהוא כתוב על ידי איזשהו קיסר רומי ביאנה

 

[אנונימאוס]

זה כבר עניין של טעם.

אני למשל, נהנה לקרוא ספרים כאלו.

 

[אנונימאוס]

תוספת -

בגלל העובדה שהסופר היה מי שהוא היה, ולא בהכרח בגלל כישרון ספרותי יוצא מן הכלל.

 

[een ogenblik]

האם הפסקנו לדבר על סיפורת?

"פרשנויותיו של קיסר על המערכות בגאליה" אינו נשמע ספר סיפורת, התקופה ומלחמה אינה מעניינות אותי, לכן אין לי מושג, ולו הקלוש ביותר, על איזה ספר מדובר. כאשר אני קוראת ספר עיון איני מחפשת הנאה שאני מחפשת בספר סיפורת, אך אני מחפשת הנאה. כאשר קוראים ספר "בשביל עצם הצצה אל ההסטוריה ואל מוחו של אחד מגדולי המצביאים" הרי שואבים ממנו הנאה, והנאה פרטית לגמרי. כאשר קוראים ספר רק כדי לקרוא קלסיקה - יכול להיות שזו הנאה מסוג מסויים שאינו ברור לי. סיפורת טובה עבור כל קורא בצורה אחרת לחלוטין. כאשר סיפורת הופכת לקלאסיקה אז הדבר מצביע על כך שהרבה אנשים נהנו מספר זה, ויש סבירות טובה לכך שהספר יהיה טוב. זה הכל.

 

[ביאנה]

לסיכום../images/Emo26.gif

"אמרו את זה קודם לפני, זה לא משנה..."- על טעם ועל ריח אין מה להתווכח

אחד יקרא קלסיקות אחד יקרא את פרשנויותיו של קיסר על המערכות בגאליה ואחד יקרא את ספריו של איזה למוני צעיר שאולי יום אחד, אולי אפילו אחרי מותו כולם יגידו- ואוו הוא ממש מוכשר וגם הוא ירשם ברשימה המוזהבת של הקלסיקות

אדרבא, קראו את כל הספרים בעולם מכל הסוגים, הריחות, הצבעים והמינים

העיקר שתהנו, אנשים תהנו. תהנו מהחיים, ושתהיה לכולנו שנה טובה ומאושרת

ביאנה

 

[ביאנה]

למוני=אלמוני../images/Emo3.gif

 

[אנונימאוס]

../images/Emo45.gif וזאת הפואנטה.

 

[moben]

שווים מאוד

תאמיני לעצמך, ולקריאה שלך ולדיעה שלך ולא להיסטוריה של הספרות ולאלה שקבעו שזה ספרות גבוהה או ספרות קלאסית. ספרות קלאסית היא טובה אם את נהנית ממנה. אם לא, אז מה זה חשוב איך מכנים אותה?

 

[0sveta0]

או קיי

ת´אמת אני נהנת גם מזה וגם מזה, אני קוראת עכשיו החטא ועונשו, ולמרות שהיה קצת קשה להכנס לזה בהתחלה, זה די מעניין. אבל היו הרבה מאוד ספרים שנהנתי מהם יותר, נגיד בלי מסר זה או אחר בין השורות, למשל הספרים של סטיבן קינג, עם כי בסדרה האחרונה חשבתי על מטאפורות לגבי העולם שלנו, אולם בחטא ועונשו זה מבלתי נמנע לחפש את המשמעויות הנסתרות