שאלה לגבי Carole King

After midnight

New member
עליה או שהשם הוא מחווה לקינג

כמה שאני יודע, היא כתבה גם שיר בשם "הו ניל!" כתשובה, אבל לא שמעתי את השיר הזה.
 

wawadhani

New member
אכן על קרול קינג

הם למדו ביחד וכנראה שהיה מאוהב בה... בשנת 1960 היא "החזירה" לו תשובה בשם (איך לא) Oh Neil... תמיד חשבתי שזה סתם שיר ציני שנכתב בצחוק, אבל התברר לי שהיא כתבה אותו כדי שאולי יהפוך ללהיט ויעזור לה להתקדם. זה לא קרה (למרות שלדעתי, הרעיון גם היה ליצור שיר ציני מצחיק)
 
שני הדברים אינם נכונים

אבל מילא. לדון על קרול קינג דרך "הו קרול" של ניל סדקה זה יותר ממעליב, גם אם סימפטומטי לישראלים.
 

wawadhani

New member
לא הבנתי, מה לא נכון?

בכל מקרה, זה נכון, אי אפשר לסכם דיון רציני על קרול קינג רק בהתבסס על השיר הו קרול. אבל זה שהשיר נכתב עליה, זה אין ספק... והשיר רק עלה בדיון...
 
ההערה לא כוונה אלייך

יתכן ש"הו קרול" נכתב בהשראת קרול קינג. זוהי וודאי האגדה, המסופרת כבר שנים רבות. ניל סדקה וקרול קינג הכירו זה את זו מעבודתם ב-Brill Building, שם כתבו שירים, פסנתר ליד פסנתר. שניהם עבדו עבור דון קירשנר. לפי מקור אחד, יתכן שנפגשו גם קודם לכן, בקולג'. סדקה טוען שהם יצאו ביחד, תקופה קצרה. בכל מקרה, כאשר השיר נכתב, סדקה וקינג לא היו זוג. המילים ל"הו קרול" נכתבו על ידי האוורד גרינפילד, שותפו-ליצירה של סדקה, שגם שיתף פעולה מאוחר יותר עם קרול קינג. "הו ניל" היה "שיר תשובה" - answer song - שכתבה קינג. שירי-תשובה היו פופולריים בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים (וגם בשנות השמונים והתשעים, בהיפ-הופ). קינג היתה אז כבר כותבת שירים מקצועית. כל השירים שכתבה, נכתבו על מנת שיהיו להיטים. על כך היתה פרנסתה - וגם פרנסתם של סדקה וגרינפילד.
 

wawadhani

New member
בוקר טוב - לפי מקור אחר

סדקה היה זה ש"שידך" בין דון קירשנר לקינג, אבל יש כ"כ הרבה סיפורים שקשה לדעת כבר מה העובדות ומה האגדות. עד כמה שאני יודעת, את התשובה כתבה קינג בשנת 60, אחרי שהקליטה כמה סינגלים שלא הצליחו, בסוף 1960 היא וגופין כתבו את השיר הראשון, מתוך הרבה, שהפך ללהיט (הכוונה כמובן ל Shirelles - Will you love me tomorrow). (אגב, אשמח אם תתקן/י) אותי אם אני טועה...) את זה ש"הו קרול" נכתב ע"י האוורד גרינפילד לא ידעתי. האמת שאף פעם לא ממש התעמקתי עד כדי כך בשיר הזה... אז נחמד לדעת. בכל מקרה, יותר מעניין אותי לדעת מה חשבת על ההשוואה שעשיתי בין התקופות של קרול קינג (ההשוואה להריסון). רציתי גם לדעת שכשאתם מדברים על התקופה שבה היא כתבה לאחרים לעומת קריירת הסולו שלה, איפה אתם כוללים את Tapestry?
 

After midnight

New member
את בסדר, את../images/Emo13.gif

בכל מקרה, באמת שהשיר ההוא של סדקה לא ממש חשוב (בטח לא בהקשר של הפורום הזה). בקשר להשוואה שעשית בין קרול קינג להריסון, אני לא מוצא את הדמיון, להריסון היה חופש מלא בביטלס, אומנם רוב השירים שלו לא נכנסו לאלבומי הלהקה (והתוצאה הייתה הפצצה של all things) אבל זה לא כאילו שהוא יצר שירים שיתאימו לביטלס או עידן את עצמו בשביל הלהקה, בגדול, גם בנושאי הכתיבה וגם בלחנים, הריסון עשה אותה מוסיקה (מי ששינה את הטקסטים שלו, ולא לטובה, היה דווקא לנון וגם זה רק קצת). קינג (וגופין) מאידך, שינתה לחלוטין את סגנון הכתיבה, השירים של קרירת הסולו שונים במהותם ממה שהיא יצרה כיוצרת בודדת, לא רק המעבר הזה, שציף דיברה עליו, מהכללי לאישי (שהוא טבעי כשאתה מפסיק לאחרים ולא רק חלק מאיזשהו גל ככלי, שאני לא בטוח שאני מסכים איתו בתקופה ההיא), אלא שינוי גם בסגנון המוסיקלי, בדגשים ולמרות שאולי זה לא נראה רלוונטי, או יותר מידיי אישי, גם ברמה של הלחנים והטקסטים (אם כי, כאמור, זה עניין של טעם). עוד משהו, הריסון כמו כל אחד שהוא חלק מהקמה של להקה, חלם להצליח עם הביטלס, קינג, לפחות זה הרושם שלי, חלמה מהתחלה להיות יוצרת בודדת, עבודה המעבר להצלחה בקרירת הסולו היה סוג של ניצחון, אני לא בטוח שזה היה המצב עבור הריסון, מה שכן, מאחר ושניהם אנשים מאוד מוכשרים, אין לי ספק שהיינו שומעים עליהם, אולי לא ברמת ההצלחה הזאת, אבל היינו שומעים, מוסיקאים וכותבים כמו קרול קינג וג'ורג' הריסון לא מגיעים לעולם כל יום, אני רוצה להאמין שכשזה קורה, בסוף הם גם עושים את דרכם אלינו.
 

wawadhani

New member
מסכימה עם רוב הדברים

אני מסכימה איתך שלכל אחד זה הגיע ממקום אחר. הריסון רצה להצליח עם הביטלס וקינג מההתחלה רצתה קריירת סולו. אבל... קשה להגיד באותו משפט שלהריסון היה חופש מלא בביטלס ומצד שני שרוב השירים שלו לא נכנסו לאלבומי הלהקה. אם היה לו חופש מלא, הוא היה מכניס את כל, או לפחות, רוב השירים שלו לאלבומי הביטלס. במקום זה לנון ומקרטני זרקו לו איזה עצם או שניים בכל אלבום. וזה לא שהוא היה פחות מוכשר משניהם (אולי אפילו יותר, אבל זה כבר וויכוח אחר...), פשוט היה חסר לו הכריזמה או האסרטיביות שהוא רכש בשלב מאוחר יותר. ולא רק לנון שינה מילים/לחנים בלהקה. מה שקרה ללנון עם Help, קרה להריסון עם While my guitar - מגרסה מלודית פשוטה ושקטה, זה הפך למשהו בומבסטי (ומדהים, אגב) אני מאמינה שגם קינג היתה צריכה להתגמש ולשנות מילים/לחנים כדי שיתאימו לאמן שמבצע אותם, מה שהיא לא היתה צריכה לעשות כשהיא כתבה והלחינה בשביל עצמה. למשל, את השיר It might as well rain until september היא כתבה במקור עבור Bobby Vee, בסוף היא החליטה "להשאיר" את השיר אצלה. אני לא יודעת מה הסיבה (אם מישהו יודע, אני אשמח לדעת), אבל יכול להיות שזה בגלל שהיא לא רצתה לשנות בו כלום (אגב, בגלל זה הגרסה היחידה שיש לשיר הזה, זאת גרסת דמו). בכל מקרה, נראה לי שעצם ההמתנה גם של קינג וגם של הריסון לבצע את החומרים שלהם בצורה חופשית הולידה דברים מדהימים (Tapestry & All things) וכולנו הרווחנו מזה.
 
אני מסכימה עם melancholy כאן

(או איך שהוא קורא לעצמו היום
). הן לעניין התקופות ביצירתה של קינג, והן לגבי ההשוואה עם האריסון. אם יהיה לי זמן גם ארחיב.
 

wawadhani

New member
אתה אחראי

לזה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=552&a=29177&c=3620&sc=0&ssc=0 (לא יודעת איך שמים פה לינק בצורה יפה...) אם כן ואם לא, זה ממש יפה. כל הכבוד לכותב!
 

After midnight

New member
לא לא זה הולדו

החזקנו אותו כאן תקופה דיי ארוכה רק בשביל שידעו שיש מקרים יותר קשים ממני
 

wawadhani

New member
כל המאמרים?

אם כן, המצב באמת קשה... בכלל אני המומה מרמת הידע כאן של כולם. המומה ומתפעלת!
 
למעלה