שאלה לגבי מלח

[odeia]

אני חושבת שהמלח זה יותר תופעה

מאשר בעיה, ובאמת מצבה הבריאותי הוא בסדר גמור לאחרונה.

 

[דוד כפרי]

../images/Emo13.gif אז המשיכי להשגיח, ואם תתעורר

בעיה - אל תשכחי לספר למטפל שיש לה תאווה למלח.

 

[odeia]

תודה רבה דוד.

 

[עירית פרידמן]

מלח בראיה הומאופתית

שלום המלח מצוי בעולם בכמויות עצומות (ים) והוא גם תרופה הומאופתית רחבה מאד. הוא מורכב משני אלמנטים נתרן וכלור. מלח כתרופה הומאופתית עוסק במבנה ובקיום של דברים וגם במהות של קשר. המלח מייצג את הקשר הבסיסי ביותר- קשר לאם ויכול להיות קשור לאבדן של קשר ראשוני. (לא חייב להיות אבדן טוטאלי - יכול להיות גם איום של אבדן). הוא יכול להתאים לאנשים שמפחדים מקשר, שיש להם מעט חברים, שקשה להם למצוא בת זוג. המלח הוא גם חומר משמר - הרבה פעמים "אנשי המלח" הם אנשים ששומרים את עצמם או אינפורמציה, כאלה שלא שוכחים. בייחוד הם זוכרים אבדן וצער. המלח הוא חומר סופח, הוא לא משחרר - "אנשי המלח" הם בד"כ אנשים בישנים וסגורים. אז כפי שאמרתי זו תרופה רחבה ונפוצה ומה שהבאתי כאן זה על קצה קצהו של המזלג. אנשים שזו התרופה שלהם בד"כ מאד אוהבים מלח ושמים מלח עוד לפני שטועמים. אינני יודעת מה עבר על הילדה בלידה אבל בהחלט יכול להיות שהיתה שם איזושהיא חוית ניתוק-אבדן. זה משהוא שבודקים בתשאול הראשוני (שואלים את האם). אם יש למישהוא שאלות ספציפיות אשמח להרחיב. בברכה עירית פרידמן

 

[freearth10]

../images/Emo51.gifעירית

מאוד מתחבר לי ותודה על ההארה. מאיה

 

[odeia]

עירית, תודה על התשובה,

כמו שכתבתי למאיה, לא היה ניתוק בלידה אבל היתה פרידה לכמה שעות כל יום, לזמן קצר בגיל 3 חודשים, כנאלצתי ללכת לעבוד. אז בעצם הטיפול בילדה צריך להיות טיפול במלח? אשמח לשמוע עוד על העניין. תודה מראש.

 

[אור ושיר]

מלח

בהמשך לתשובתך המעניינת רציתי לברר, גם בתי בת ה - 4 אוהבת מאוד לאכול מלח. היא מסוגלת לשפוך כמות של מלח בצלחת ולאכול אותו גם בלי כלום, במיוחד אם היא נפגשת עם המלחיה. הדבר לא קורה לעיתים תכופות מאחר ואני מקפידה איתה לגבי עניין זה (הבנתי שבגלל הנתרן מלח לא בריא לצרוך בכמויות גדולות). בהמשך לשירשורים הקודמים, בתי לא עברה טראומה בלידה (בכל המקרה כך נראה לי) מאחר והלידה לא היתה קשה ולא היו סיבוכים. אך בתי נחשבת מבחינת התפתחותה קטנה בהרבה מן הממוצע (מתחת לכל עקומות המשקל של טיפת חלב) ואיננה אוהבת בדרך כלל לאכול. פרט לכך היא ילדה אנרגטית, מלאת שימחת חיים ומתפתחת יפה מאוד מבחינה קוגנטיבית, רגשית וחברתית. לאחר כל הסיפור, שאלתי היא האם ישנו קשר בין גודלה (הזעיר) לבין תאוותה למלח, והאם אני עושה נכון בכך שאני מגבילה אותה בכמויות או שאני צריכה לתת לה לאכול מלח ולהאמין שגופה משלים מכך את שהוא זקוק לו? אודה מאוד על תשובה מאחר ושאלה זו מלווה אותי זה כבר זמן רב!

 

[freearth10]

מלח דל נתרן

לדעתי אכילת המלח היא צורך בשבילה. איזה צורך זה - את זה כדאי לבדוק. הייתי עוברת קודם כל למלח דל נתרן ובודקת את הסיבה לזה שהיא לא אוהבת לאכול. דרך אגב האם היא שותה הרבה בעקבות אכילת המלח? האם היא מתגרדת הרבה או משלשלת?

 

[אור ושיר]

מלח דל נתרן

בהמשך לתשובתך, נראה לי שהיא לא אוהבת לאכול מאחר ופעולת האכילה משעממת אותה, ניסיתי הרבה שיטות, גיוונים, צבעים ואף פעילויות רק בכדי שהיא תאכל, ללא הצלחה, רק בגן כפי שטוענת הגננת היא אוכלת טוב, כנראה בגלל חברת הילדים (בבית ניסיתי הרבה להכין לה ארוחות ערב עם חברים כדי שתאכל, החברים אכלו נהדר, היא הרבה פחות). בנושא שתיית המים, היא גם לא מרבה לשתות, אני צריכה לתזכר אותה ולעמוד על כך שתשתה. לא היא לא מתגרדת ולא משלשלת. בנוסף היה מעניין אותי לדעת מדוע נתרן לא בריא ועדיף שאקנה מלח דל נתרן? תודה על התגובה!

 

[freearth10]

אכילה - אחת הפעולות הבסיסיות ביותר

אכילה - זה אחד הצרכים הכי בסיסיים שלנו. גוף לא יכול לתפקד כמו שצריך אם הוא לא מוזן היטב. לכן חשובה האכילה וילד שלא אוכל טוב - יש לו איזושהי בעיה- אותה צריך לברר. אני לא מומחית לתזונה וחברי כאן בטח יוכלו לעזור יותר ממני. עד כמה שאני יודעת הנתרן גורם להצטברות נוזלים ומי שצורך מלח בכמויות כל כך גדולות אולי באמת עדיף לנטרל קצת את הנתרן מהמלח.