שאלה לגבי כאב

מחדדת

כשמבקשים קצבה מגוף ממשלתי, צריך להיות מוכר לו.
התהליך של להיות מוכר לגוף מממן כולל את העובדה שהגוף הזה יכיר אותך ויחליט על פי אמות המידה שלו (שאפשר להתווכח איתן, להגיד שהן לא בסדר, שופטות, פולשניות... whatever) אם וכמה מגיע לך.

אי אפשר לקבל קצבה מבטל"א בלי שבטל"א ידע עליך דברים כמו איזו אבחנה יש לך, כמה פעמים אושפזת בגינה, האם היא נחשבת לאבחנה *לכל החיים* או משהו שיש לבדוק עוד שנה אם 'עבר לך'

אנשים לא אוהבים להיות במעמד הזה... ברור לגמרי למה.
מצד שני גוף מממן צריך כמה נקודות אחיזה כדי לבקר את עצמו ואת איך שהוא משחרר כספים.
גם בנק, אותו דבר. כשבאים לקחת הלוואה לומדים עליך את כל מה שצריך כדי לראות שאת עומדת בקריטריונים לקבל אותה.

כשזה בריאות הנפש או בריאות הגוף זה הרבה יותר מסובך לשני הצדדים אגב. קשה לכמת סבל.
 

אופירA

New member
מנהל
לי ממש לא משנה אם מה שנאמר לצורך הדיון

שקרי או סטיגמטי בנושא זה או בנושא אחר.
זה לא עניין של לקחת אישית. זה עניין של להגיד דברים נכונים, ולא משנה אם הם בצד הדיון או באמצעו.
ברור שאין לי שום בעיה עם קצבת הנכות שאני מקבלת מהמדינה, לה שילמתי דמי ביטוח לאומי שנים אבות (וגם אם לא הייתי משלמת אגורה שחוקה, היא מגיעה לי). את הקצבה קיבלתי בלי לשכב עם פקידי ביטוח לאומי לשם כך... בלשון המעטה.

אבל באותה מידה ברור לי שאין שום בעיה עם קצבת ילדים שאשה מקבלת, בתנאי שיש לה אכן ילדים...
וזה ממש לא משנה אם היא חד הורית כי היא רעה, או אם היא חד הורית כי היא טובה... יש לה ילדים היא זכאית לקצבה בדיוק כמו שאני זכאית לקצבה שלי.
ואם היא חד הורית ולא משנה מאיזו סיבה, היא זכאית להטבות של חד הוריות, שאם הן היו כל כך רציניות, היית רואה תופעות של רמייה בממדים הרבה יותר רחבים.
אז לא, הן לא מצדיקות לא להתחתן, ולא מצדיקות להביא ילדים. בכלל, משום מה רווחת בציבור הדעה המטומטמת שכדאי להביא ילדים כי מקבלים קצבת ילדים. אין שטות יותר משונה ממנה.
אז גם התימני הנ"ל לא הביא ילדים בשביל קצבאותיהם או בשביל הטבות אמהותיהם היחידניות... רק מבחינה כלכלית העסק לא משתלם בעליל!

אז המשפט שלח אותן לקבל כספים מהמדינה בכלל לא נכון, ובכל זאת את חוזרת עליו כנתון... וכל שאלותי איך בדיוק המדינה מימנה את העסק הזה לא נענו. כי זה פשוט לא נכון.

ומה שקושר את העניין הזה לעצם הדיון, הוא טענתי שהבעיה היתה כאן אחרת לגמרי, וכן בעיה של ניצול רגשי. כלכלית זה בוודאי לא מה שהיה כאן, כי זה לא משתלם בשום חשבון.
אל תשכחי שנשים יחידניות וילדים מורבעים לא רק מקבלים קצבאות, אלא גם אוכלים!!! לומדים בבית ספר!!! זקוקים לתרופות!!! ואפילו קונים חומרי ניקיון!!! וצעצועים, רחמנא ליצלן. וכל הכספים המוצאים עבור מצרכים אלו, כוללים 18% של מס שהגואל ונשותיו שילמו למדינתך ברוב התעלקותם. כל חישוב כלכלי יעיד שיש פה כלכלן גרוע במיוחד, בעל מפעל כושל באופן ראוי לציון...
לא, לא החישוב הכלכלי היה כאן הבעיה... הבעיה היתה הרצון לשלוט בנשים האלה, והעובדה שחלק לא קטן מהן לא רצה את זה, אבל לא יכול/ידע/הצליח להשתחרר.
 
למעלה