כן הארי
אתה צווחת ואתה ממשיך לצווח. אין לי בעיה להענות לכל אתגר מהסוג הזה. אומנם אין לי הרבה זמן אבל אם תתן לי דרך התקשרות למורה מ"ט בירושלים אני אקבע איתו מועד לצ'קינג ואלך אליו ואקפיד על ההוראות שלו בדיוק כמו שהקפדתי בזמנו על ההוראות של דני גליקר. אוקיי? עכשיו תן לי לספר לך סיפור על המ"ט ואני מקווה שדרכו אתה תבין גם מה ההבדל בין מ"ט לבין טכניקת מדיטציה אמיתית. אז כמו שאתה יודע, לפני הרבה הרבה שנים למדתי מ"ט אצל דני גליקר. זה לא שלמדתי וברחתי. נהפוך הייתי מגיע אז פעם בחודש למפגשים שדני היה מארגן ושומע ממנו את הסיפורים על כל המחקרים המדעיים האלו שלא השתנו מאז הרבה וגם הייתי מקשיב לכל העצות שדני גליקר חילק לפנסיונרים למינהם שהיו מגיעים אליו כנראה משעמום. זה בדרך כלל הסתכם במשהו בסגנון "אם כואב לכם הראש בזמן התרגול , תעצרו ותקחו כדור או שתעשו כל מה שאתם עושים בד"כ כשכואב לכם הראש." לא משהו מעורר השראה , אבל הייתי שם והקשבתי. מהר מאוד תפסתי שמ"ט היא בדיחה. היא לא מביאה לשום מקום מעניין והעולם מלא בטכניקות אחרות , אמיתיות שיכולות להעביר את האדם לכאלו מימדים חדשים שדני גליקר ויתר מורי המ"ט לא ראו ואפילו לא שמעו עליהם מעודם. עם כל זה, מצאתי למ"ט כמה שימושים מעניינים , שלא היו רוחניים בכלל, אבל בהחלט נראו לי בזמנו כיעילים ביותר. נניח לפני בחינות , אם הייתי עושה מ"ט בערך חצי שעה לפני שהבחינה ממש מתחילה. הציונים שלי היו קופצים בעשרים אחוז וגם הייתי מסיים את הבחינה ראשון. זה הדהים אותי, זה גם הדהים את הפקולטה. התחילו לקחת אותי ממש ברצינות , הפכתי לסטודנט מתבלט ומצטיין. אפילו חשבתי שאני ממש אידיוט שלא הלכתי ללמוד מ"ט עוד בתיכון כי אז.... כבר הייתי יכול להיות באמצע הדוקטוראט. ותבין, לא עשיתי מ"ט חוץ מזה , רק לפני בחינות. בנסיבות אחרות מ"ט נראתה לי ביזבוז זמן פאטתי ליד טכניקות רציניות יותר. יום אחד החלטתי לעשות ניסוי מדעי. אמרתי לעצמי שאם מ"ט יכולה להביא לכזו קפיצה בציונים שלי ,הרי טכניקה אמיתית בטח תביא אותי להישגים שהעולם טרם הכיר. אז לפני בחינה אחת , עשיתי טכניקה אמיתית. אני כבר לא זוכר איזו , נדמה לי שזו הייתה הויפאסנה של אושו. בכל אופן אחרי התרגול נכנסתי לכיתה ותשמע, הייתי בלב ההרמוניה הקוסמית, הציפורים צייצו בחוץ ,המאווררים שרו, הכיסאות היו נוחים ומפנקים ואפילו נולדה בי אהבה בלתי מוסברת לכמה סטודנטים שבד"כ לא סבלתי. הדבר האחרון שהיה בראש שלי זה המבחן. לא הבנתי למה אני צריך בכלל להתעסק בחישובים ובניתוח גראפים כשמסביבי העולם נפער בכל מדהימותו. וככה ריפרפתי בעדינות על השאלות , כתבתי למרצה כמה הוא נחמד וקיבלתי ארבעים בסוף. וראבאק. זה היה המקצוע שאני הכי אהבתי ונחשבתי בקי בו , בלי עזרת מדיטציות או כל דבר אחר. הידרולוגיה הנדסית , בדיוק , "אם נוכל לפתוח חלון ולנוע איתו על גבי הסופה" כדברי הפרופסור אורי קירש. ואז הבנתי מה ההבדל בין טכניקה אמיתית , למ"ט ועשיתי הבחירה שלי. ביום שאתה תבין , גם אתה תוכל לעשות את הבחירה הזאת. לא דקה אחת קודם. דרול