שאלה לגבי בתי עלמין

[ההיא משם22]

אני בוכה עכשיו ../images/Emo7.gif

 

[כנפיים לבנות]

זה בסדר...

הייתי בת שנה וחצי... עוד מעט אני בת 21... אין ספק שזה סוג אחר לגמרי של אובדן והתמודדות... הכי מעצבן אותי שלפעמים יש לאנשים תגובות כמו: "אוי מסכנה... אבל זה עדיף ככה לא? יותר קל..." וזה מעלה לי את הסעיף!! ממש בורות בעייני לומר דבר כזה.. עוד שאלות....?

 

[ההיא משם22]

אממממממממממ....

אין לי שאלות כרגע... קבלי חיבוק ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

 

[כנפיים לבנות]

תודה לך.... ../images/Emo140.gif

 

[צבינגית]

מכירה את התגובה הזו;

שיותר קל ככה. מפגרים! שום דבר לא קל. לא כשהיא נמצאת ואחר-כך איננה, ולא משנה מה הגיל. למה בכלל זה אמור להיות לי יותר קל?

 

[עודליל]

צבינגית אם את זוכרת כתבתי

לפני כמה חודשים קצת אחרי שאמא שלי נפטרה כתבתי שאני לא מבינה מה יש לי לחפש באבן הזו. (לא זוכרת ניסוח אבל משהו בסיגנון). הרגשתי די מנותקת הרי אמא שלי ממש לא הייתה אבן,אלא הרבה יותר מזה. והמצבה היתה נראת לי קרה ומנוכרת. לאחרונה למרות שלא יוצא לי ללכת הרבה לבית קברות (ועכשיו עם ההריון כולם דואגים להלחיץ אותי שאסור ללכת, לא שאני שומעת להם..) אבל כשאני מגיעה לשם אני ממש מרשה לעצמי להתפרק, ולבכות. זה המקום היחידי כמעט שעוזר לי להתפרק לגמרי ולאסוף את עצמי מחדש. ואז לאגור כוחות לעוד כמה שבועות.