גם אני שמחה לפרט
לא רציתי להלאות אותך, לא בגלל שחשבתי שזו פחיתות כבןוד או שלא תבין מה שכתבתי.
ככה אתה מכיר אותי?
פשוט זה ארוך מאוד ולא ידעתי אם תהיה לך סבלנות לקרוא, לא רציתי להכביד עליך.
בעיני הציפיה שלך שהחברה תשתנה ולא תגרום לך נזקים אינה ראלית.
אני מנסה לשנות את החברה, בגלל זה לקחתי על עצמי תפקיד של מנהלת פורום אוטיזם, כדי להשפיע על דעות ותפיסות של כמה שיותר אנשים, אבל, לצערי, אנחנו רחוקים מזה, ואני לא בטוחה שנזכה לחיות ולראות את זה קורה.
אם אתה יודע שיגרמו לך נזקים מהניסיון ללמוד התנהגות מסוימת, אז ברור שלא כדאי לך ללמוד אותה. אנחנו מנסים למזער נזקים.
ועכשיו, לעשר השאלות שהבטחתי,
קח הרבה אויר.
1. חוק הרלוונטיות: האם לאחר שנסיים את הטיפול, הלקוח יפיק תועלת בסביבה הנוכחית בה הוא נמצא, ברגע שנסיים את הטיפול?
זה בניגוד לתועלת אפשרית בעתיד. למשל אתה, בסגנון החיים שלך, אינך זקוק לכישורי למידה בקבוצה. זה רק משהו שאולי ישמש אותך בעתיד. ולכן עדיף לך ללמוד משהו שיעזור לך כאן ועכשיו.
2. האם ההתנהגות הנלמדת היא תנאי מוקדם ללמידת כישור מורכב יותר, שהינו בעל תועלת?
למשל, נלמד אבחנה פונטית כי היא נדרשת ללימוד קריאה.
3. זו השאלה שכבר סיפרתי עליה:האם ההתנהגות הזו תתן ללקוח גישה לסביבה בה הוא יכול ללמוד דברים חשובים?
4. האם שינוי ההתנהגות יביא אחרים להתיחס אל הלקוח בצורה יותר נאותה ותומכת?
כאן אנחנו חלוקים. אתה מציע לשנות את כל האחרים כדי שיקבלו את הלקוח כמות שהוא. אני מרימה ידיים מול המשימה, ועוזרת לילד להשתנות
למשל, נניח שהלקוח הינו ילד קטן, תלוי בהוריו לחלוטין. לילד יש קושי שפתי, ואני יודעת שאם ההורים שלו יקדישו לו תשומת לב וישחקו איתו עשר דקות ביום משחק אוצר מילים, הילד יתגבר בסופו של דבר על הקושי השפתי, ויצליח להגיע ולהשאר ברמה שפתית של בני גילו.
וההורים, למגינת ליבי, במקום להקדיש את הזמן לשחק עם הילד, לוחצים עליו וכועסים עליו למה הוא לא רוחץ כלים ולא מסדר את המיטה.
אני מטפלת רק בילד, וההורים לא מעונינים לקבל ממני הדרכה, או לא עושים מה שאני אומרת להם.
הדרך היחידה שלי לעזור לילד היא ללמד אותו לרחוץ כלים ולסדר את המיטה, בציפיה שזה ישפר את יחס ההורים כלפיו.
5. האם ההתנהגות הנלמדת תחשוף את הילד לעולמות חדשים? למשל אם נלמד קריאה או זחילה.
6. האם כשנלמד את ההתנהגות הזו, תהיה השפעה נרחבת על התנהגויות אחרות, שלא לימדנו? למשל אם נלמד יוזמה, הלומד יתחיל לבצע המון התנהגויות חדשות הדורשות יוזמה.
7|הנה, כאן נדבר על נורמליזציה :האם ההתנהגות שאנחנו מלמדים תואמת גיל?
פעם נהגו ללמד נשים בנות 35 עם כישורים שפתיים של בנות עשר, לשחק בבובות.
בעיקרון הנורמליזציה, אנו מנסים לקדם שילוב בזרם המרכזי.
אם נלמד בן 17 ספורט ומוזיקה, הוא יוכל להיות באינטראקציה עם בני גילו יותר מאשר אם נלמד אותו לשחק במשאיות צעצוע.
8. האם ההתנהגות באמת מיצגת את המטרה האמיתית או את הבעיה האמיתית, או שהיא רק קשורה אליה?
למשל, בהרבה שינוי תכניות התנהגות עושים את הטעות הזו, ומדברים על הגברת התנהגות משימתית של התלמיד, כאשר התנהגות משימתית הינה לשבת בשקט בכיסא ולהסתכל על חומרי הלימוד, כשבעצם המטרה האמיתית הינה הלימוד עצמו, ודווקא אותה מפספסים.
9. האם אלו רק דיבורים, או שאלו מעשים?
כלומר, אם הילד בשיעור מתמטיקה אומר למורה: התרגילים האלו טפשיים, אני לא הולך לפתור אותם, זו בכלל לא התנהגות מענינת לטפל בה. נתיחס רק לשאלה אם הוא פותר תרגילי מתמטיקה בצורה נכונה, ולא מה הוא אומר עליהם...
10. אם המטרה איננה התנהגות, האם ההתנהגות שנלמד תעזור להשיג אותה?
במקרה כזה, בו המטרה של האדם איננה התנהגות, למשל לרדת במשקל או לקבל ציונים טובים, צריך לזהות באיזה התנהגויות מדובר.
ועכשיו, אחרי שבנינו פול של התנהגויות מטרה אפשריות ללימוד, נתחיל לתעדף.
הפעם יש רק תשע שאלות. אתה רוצה את תשע השאלות האלו, או שגם זה היה יותר מידי?
