תשובה לא חשובה
אהלן שיר, קראתי את השירשור שלך עם מושל, וקצת בא לי להגיב. ראשית, אני מבין אותך ואת הגישה שממנה אתה בא. גם אני בחור ציני למהדרין, ותמיד בודק את הצד הריק של הכוס לפני שאני שותה. אבל במקרה הזה, של ארגון ערבי רוק מתקדם, יש לך כנראה כמה חוסרים בתחום המידע העובדתי. אז ככה: יש מעט מאוד משוגעים שם בחוץ שמוכנים לעבוד ולהשקיע ברוק מתקדם. המעטים הללו בדרך כלל מפסידים כסף, ולא זוכים בתגמול רציני. עיין ערך שאול גרוסברג - האיש נכווה עמוקות. יש עוד רבים כמותו, המשלמים מחיר אישי כבד ביותר כדי לקדם אמנות טובה. מפיקי ערבי פרוג כאלה, כמו אריק ופדרה ומושל, לא נוהגים בלימוזינות ולא קונים וילות בכפר שמריהו. הם עושים את זה מתוך אהבה, ומעט הכסף שיוצא להם מזה לא שווה את המאמץ (עדיף להיות מורה ליוגה, או סוכן ביטוח). מכיוון שמדובר באנשים שעושים את הכל מאהבה נטו, הם גם מאוד רגישים לביקורת. מה זה רגישים? רגישים כמו תינוק בן יומו. כל מילה צינית חותכת להם בוורידים. עיין ערך מידד זכריה, למשל - הרגישות שלו כל כך גבוהה עד שצריך לדבר אליו בצמר-גפן. לכן, אני ממליץ לך לנסות ולהביט על סיפור הפקת הערבים בזווית קצת אחרת. במקום למתוח ביקורת בצורה מעט חסרת-רגישות (ואני אדם חסר-רגישות בעצמי, כך שאני מבין על מה אתה מדבר), תנסה לקחת חלק בערב, לעזור בארגונו, ואז תבין פתאום עד כמה זה קשה ומתסכל. אם אתה רוצה הבנה עמוקה יותר של נושא הפרוג בפלשתינה, פשוט תדבר עם אנשים שעשו את זה בעבר ובהווה, ותראה עד כמה זה יכול להיות מדכא. לכן, אני ממליץ בכל לשון של בקשה: תנסה להביט על העניין מבפנים (מתוך הנעליים של המעורבים) ולא מבחוץ, כי כך תבין יותר לעומק את הקשיים ואת הקונפליקטים. כרגע, חסר לך מידע ואתה משלים אותו באמצעות הדמיון הפרטי שלך. ערבי הפרוג המופקים כאן בארץ הם צירוף של מזל ואהבה. אם מישהו ינסה לעשות עלינו כסף סתם כך בלי לתת תמורה, אני אהיה הראשון (מקסימום - השני) שיקום ויתנגד לכך. כרגע, אנחנו פשוט יורים לעצמנו ברגל בכל פעם שאנחנו קוטלים את המארגנים.