שאלה חשובה

[B l u e D e v i l]

ז הכל ענין של ציפיה

חמותי, וגם סבתא שלי, הן 2 נשים שהקמצנות היא נר לרגליהן ברמה קיצונית עד כדי פסיכיות.
אם חלילה היתי צריכה לגדול אצל סבתא שלי אני לא רוצה לחשוב אילו חיים אומללים היו לי. אבל אם לא היתה ברירה אני לא חושבת שהינו נשלחים למוסדות (או שהבת שלי) רק כדי שהיא לא תצטרך להאכיל. נכון, לא יהיו דמי כיס או מחשב חדש. הנעליים יהיו מהשוק אבל יהיו.

 

[mykal]

חן, משפטי הפתיחה שלי

היו משפטים ציניים. (האייקונים שלי שובתים משום מה)
ומכיון שאת הגבת מידית--ולא השארת כשאלה פתוחה.
הרגשתי צורך להגיב כך, קחי את זה בקלות.

עוד אף אחת מבנותי ובני לא פנה אלי--בנושא זה.
ואני כולי תפילה שכל הורה יגדל את ילדיו.
בכלל לא יודעת מה אענה--כי בגילי, ובתנא מגורי--לא יודעת
אם הנתונים כאן הם אופטימליים לנכדים.
מה שהבטוח, שאני תמיד מגויסת בהרבה אהבה.

זה בסדר לבחור מי שנראה לכם.

 

[ayaht]

כרגע ה"ילדים" שלי הם עם פרווה וזנב.

אבל גם אם הם היו גורי אדם..

"חמותי" לא אופציה בגלל גיל ודמנציה.
אמא שלי, בשום פנים ואופן לא.
אני אוהבת אותה, היא אדם אחראי וטוב לב.
אבל!
אני לא רוצה שילדיי יגדלו כמו שאני גדלתי.
לא היה לי טוב, והיא לא מבינה ולא תבין את זה.

אין לי גם שום כוונה להשאיר אותה איתם לבד אפילו לדקה.
מהסיבה המאוד פשוטה שהיא לא מסוגלת לשבת לרגע מבלי לנסות לנהל ולכפות את רוצונה על אחרים.
אם היא החליטה שהיא רוצה שתאכל חסה, או תפסיק לעשן, או תסתפר, או תלבש חולצה אחרת, או שאל תעלה על הספה אם יש לך פרווה... היא פשוט לא תרפה.
ואין לי שום כוונה להרשות לה לעשות את זה. לא לגורים שלי, ולא לילדים אם אי פעם יהיו לי. פשוט לא.

 

[נומלה]

לא רק לדבר

צריך לכתוב צוואה מסודרת ושכל הענין יהיה ברור לכולם. ו...כן. עשינו את זה אבל העברנו את האחריות לדודים ולא להורינו בעיקר בגלל הגיל. זה בהחלט היה דיון לא פשוט לאף אחד אבל בעיני עדיף אלף מונים למצב שבו יקרה לנו משהו והענין הזה לא מוסדר.

 

[EcoT]

למרות שלא רוצים לדבר על זה אני מסכימה שזה

חשוב מי יודע מה יקרה.
אצלי במשפחה הסבים שלי גידלנו במשך כמה שנים את הנכדים שלהם, לא בגלל שההורים נפטרו אלא כי האמא לא היתה כשירה והאבא לא היה בתמונה.

בקשר לבן שלי שנינו מסכימים שאם משהו קורה אז אנחנו רוצים שאמא שלי תדאג לו, לא בגלל שחמותי לא יכולה לעשות עבודה טובה היא חמה ואוהבת ותדאג לו כאילו היה שלה אבל זה בגלל שאמא שלי יותר בראש לנו מבחינת סגנון חיים וגידול ילדים, שנינו (לא רק אני) מרגישים מאוד נוח עם אמא שלי ובן זוגה עם הערכים ודרך החיים שלהם ולכן זאת ההתאמה הכי גדולה. בנוסף הם גם צעירים יותר. האמת שלמרות שאם זה יקרה הנסיבות יהיו קשות לא נעים לי לתת לאמא שלי ילד בשנות הפנסיה שלה כי אני יודעת שהיא מתכננת כמה עשרות טרקים ברחבי העולם ולא בא לי לקלקל לה

האמת שהייתי מעדיפה מישהו צעיר יותר אבל גיסי לא נראה לי בא בחשבון אנחנו לא ממש בקשר איתם מעבר לשלום מידי פעם והאחים שלי צעירים מידי (אולי הם לא יהיו צעירים מידי עוד 5-6 שנים) אבל בתור האחות הגדולה קשה לי לראות אותם כבוגרים ומבוגרים

 

[B l u e D e v i l]

האם אני רוצה שחמותי תגדל את הילדה?

לא.
אמנם חמותי בהחלט אשת חינוך, וכל הילדים שלה מאוד מחונכים. אבל היא מאוד קשוחה ולא מאמינה ומאפשרת דברים שאני חושבת שצריך. אני לא חושבת שהיא מסוגלת לגדל ילד צעיר - למשל תינוק. אבל ככל שהילדה גדלה יותר אני מניחה שיהיה לה קל יותר ואם היא תצטרך היא תפיל גם את זה על הבנות שלה ולא תעשה את זה לבד. הן גדלו, הוא גדל... אני מניחה שגם הבת שלי תגדל שם. (אבל שוב, לא כמו שהיתי רוצה)

אנחנו קבלנו החלטה תאורטית, שאם קורה משהו לשנינו (וזה כמובן לא יקרה ביחד) המשפחה של האחרון 'ששרד' תגדל את הילדה כי היא תהיה קשורה יותר למשפחה הזו. (הוא אמר את זה.מתוך הבנה שאם יקרה לו משהו לא יהיה לילדה קשר רציני עם המשפחה שלו,ומתוך הצהרות כוונות שגם לו אין כוונה לשמור על קשר בין המשפחה שלי והילדה במידה ויקרה משהו לי)

אני די בטוחה שאמא שלי לא תוכל לגדל אותה בכל מקרה במצבה הנוכחי (לפני כמה שנים היתי בוחרת בה בלי להסס). אז כמו שאומרים - שלא נזדקק.
אני יכולה לומר לך שאבא שלי הוא האפוטרופוס מבחינה כלכלית בצד שלי. הוא אמור לדאוג לנושא הכספים שהיא תקבל מביטוח החיים שלי, רכוש וכן הלאה כי הוא מסוגל להניע דברים בניגוד לאמא שלי (מה שלא הפריע לה להעלב עד עמקי נשמתה כשהיא שמעה את זה)

 

[chen1237]

אני בהחלט לא הייתי רוצה שחמיי

יגדלו את ילדיי (בטח לא הייתן מנחשות את זה לעולם

), לפני גישת החינוך הקשוחה שלהן, שלא מאפשרת לילד לנשום, יש שם דברים שהרבה יותר חסרים לי כמו: חום וחיבה, וטיפול הולם (תזונה וכו').
להוריי לא הייתי נותנת אותם מפני שהם מבוגרים מדי, אע"פ שאבא שלי חוזר לקפץ ולהשתולל כמו בן 10 בכל פעם שהוא רואה את הנכדים שלו, אבל עדיין הוא לא יכול לעשות את זה ב'שוטף'.
האופציות שלי, הן אחי או אחיותיי - וזו בחירה מאוד קשה - אבל היא קשה מסיבה טובה דווקא - אני יודעת שכולם כ"כ אוהבים את ילדיי, מטפלים ודואגים להם - אז קשה לבחור מהסיבה הזו. מבחינת אורח החיים שלנו - כולנו חיים בסגנון מאוד דומה, ורובנו חיים באותו אזור, ומבחינת הקשר שלהם עם ילדיי - הם דואגים להם כמו לילדיהם שלהם. וילדיי מאוד קרובים לאחיינים שלי, עם רובם הם מתראים כל יום, אז הם כמו אחים (המילים הראשונות שבני למד לומר, אחרי 'טרקטור' ו'כבאית' כמובן, הם את השמות של בני הדודים שלו). אני יודעת שאצל כל אחד מאחיי - הילדים שלי יוכלו לקבל דברים שונים, כל אחד עם היתרונות שלו. זו תהיה החלטה קשה מאוד.

 

[הדסהש1]

אני מאחלת לכולנו חיים ארוכים

לשמחתי בנותי כבר נשואות עם ילדים ואנו מבוגרים
גם הצד השני .לא רוצה לחשב על דבר שכזה.
הכל צריך לעגן דרך עו"ד.נקווה שלא נעמד בפני בעיה שכזאת.
אבל חס וחלילה יהיה ה מצב אחר כל נמשפחה המורחבת
תעזור בלי עוררין.

 

[B l u e D e v i l]

מ2 הצדדים שלנו

אין אחים נשואים.
והאמת שקשה לי לחשוב על לתת את הילדה לאחי כשיתחתן כי בעצם מי שיגדל תהיה אישתו. אז זה מאוד תלוי בה, ביכולות שלה, בקשר שיהיה לנו, בחיבה שלה לילדים ולשלי בפרט.
כרגע זוגתו (זו שאני מהמרת שבקיץ הבא יתחתנו) מאוד צעירה מכדי להפיל עליה גידול של ילדה קטנה. אבל אולי בהמשך

 

[shoosh2607]

ולאחות לא נשואה לא היית נותנת?

בהנחה שהיא מסכימה כמובן

 

[B l u e D e v i l]

תלוי בגיל ובמהות

לי יש אחיות מאוד צעירות (הגדולה בגיל של בת הזוג של אחי) סטודנטיות.
מהצד השני 3 צעירות מאתנו, הן לא מסודרות. אין להן דירה (גרות עם אמא או שוכרות יחידות דיור) הן לומדות ועובדות במקביל.
כל אלו אינן בעמדה לגדל ילד.

הגדולה מהצד שלו היא לא אחת שהיתי נותנת להן לגדל אפילו דג.

 

[B l u e D e v i l]

לגדולה

גם אין קשר עם הילדה מלבד מפגש אחת לחודש לערך וערבי חג שהיא נמצאת באיזור וזה התור של הבת שלי עם אבא שלה. וגם כשהן נפגשות אני לא בטוחה כמה אינטרקציה יש שם.

 

[shoosh2607]

אז זה בעיקר תלוי במהות

ובקשר עם הילדה.
תקחי אותי למשל - אני לא רוצה ילדים אבל האחיינים שלי קרובים אלי מאד ואני מניחה שאני אהיה הברירה הראשונה במקרה כזה.
ואכן, אני אסכים (אני חושבת) לקחת אותם

 

[B l u e D e v i l]

גם במקרה שלי

שאני כבר חד הורית, לא היתי רוצה שיחשבו שרק בגלל זה אני פחות טובה לגדל את האחיינים שלי (בהנחה שהיו לי)
זה תלוי באופי, תלוי האם יש כבר ילדים (שאז גם יש מדד לסוג ההורות שמאמינים בו), יכולת פיזית/נפשית/כלכלית, חיבור עם הילד ועם ההורים ... הרבה פרמטרים. אני לא שוללת אחים רווקים/גרושים/אלמנים רק מעצם זה.
יחד עם זאת, קחי בחשבון שאם את רוצה להיכנס לזוגיות בעתיד, נוכחותו של ילד תפריע ותקשה.

 

[shoosh2607]

אני מקווה

שלא נגיע לזה

כלומר שאני אמצא זוגיות מהר אבל שאף אחד לא ימות (לפחות לא עד שהילד יהיה יותר גדול)....
את חושבת שעצם זה שיש לך ילדה משלך (כל אחת - לאו דווקא את) מקשה על זוגיות חדשה? גם אם יש לו גם ילדים משלו?
או שזה יקשה רק כי הילד לא שלי?

 

[B l u e D e v i l]

זה גורם

לגברים להסתייג.
כשיש לך ילד את הרבה פחות ספונטנית. היכולת שלך לרדת לסוף שבוע באילת או לנסוע לצימר בצפון שונה מאשר כשאת ללא ילדים.
הזמינות שלך לדייטים, היכולת הכלכלית שלך, האחריות שלך, האפשרות שלך לארח אצלך בבית.. יש הרבה פרמטרים למה ילד מקשה על מציאת זוגיות.
בגלל זה וכנראה גם בגלל תחושות שאני לא אצליח כנראה להבין, גברים מעדיפים רוקות נטולות ילדים. גם גרושים, אבל בעיקר רווקים.
דווקא העובדה שהילד לא שלך אולי תקל במקצת על הדרך שהגבר מהצד השני יתפוס אותך (נתקלתי בכמה גברים שאמרו לי שכל גרושה שרוטה קשה והם לא נכנסים למערכות יחסים עם גרושות מראש), אבל זו השערה בלבד.

 

[הדסהש1]

גם גברים גרושים הם שרוטים!!!!!!!!!!!

לביתי יש 2 ילדים היא חד הורית היה לה בן זוג
גרוש עם 3 ילדים שגרושתו שנישאה שנית אבל
מיררה לו את החיים עד עצם היום הזה.והקשר
לא צלח מסיבות אלה ואחרות .יש לבדוק את הנושא משני צידי המטבע.

 

[B l u e D e v i l]

מאוד.אבל נשים מוכנות להתפשר הרבה יותר מגברים

 

[ayaht]

ובגלל זה הן סובלות.

 

[ayaht]

גבר גרוש זה ממש לא מציאה גדולה. להיפך.

הוא כבר בא עם הוכחה חד משמעית שהוא בלתי נסבל.
מתוסכל.
מחשב כל שקל שהגרושה שלו הוציאה כי "זה מהכיס שלו". בטח, מ 1150 ש"ח מזונות היא קנתה פרארי

ו... עכשיו הוא רוצה לחגוג.
בנוסף יש לו את הילדים הקודמים, שברור שהם לפנייך. אז... את בערך במקום שלישי אחרי אמא שלו, הילדים, וכל חתיכה כוסית שעוברת ברחוב.

שמחה לומר שחיי היו עד היום מצויינים, ומעולם לא התאהבתי בגבר גרוש.
כל מה שאני מספרת זה מהיכרות עם גברים גרושים בעבודה ומהקיטורים שלהם.
וכמובן מאבא שלי.