שאלה חשובה
לאחרונה יצא לי לחשוב על כך הרבה: מה היה קורה לילדיי אילו, חס וחלילה (!!!) משהו היה קורה לי ולבעלי? מי יגדל אותם?
חשבתי על כל האופציות שלי, והיה ברור לי, שלחמי וחמותי לעולם לא הייתי נותנת לגדל את ילדיי. ואז נזכרתי במשהו שמישהי אמרה באחד השרשורים האחרונים, לא זוכרת ניסוח מדויק, אבל הרעיון הכללי היה: האם חמותך נתפסת כנוראית כ"כ כי היא לא אימא שלך, ואימא שלך נתפסת כיותר לגיטימית מבחינת לשמור על הילד וכו'?
אז אני שואלת, האם הייתן מוכנות לשקול בצורה אובייקטיבית לתת לחמותכן (וחמכן) להיות אפטרופוס חוקי לילדכן? האם אנחנו באמת מסוגלות להפריד בין דמות ה"חמות האימתנית" (או במקרה שלי: "החם שתקוע בגרון") לבין האדם עצמו? האם יכול להיות שמאחורי איך שאנחנו תופסים את משפחת המוצא של בני זוגנו - הם אנשים שאם חס וחלילה, נצטרך שיגדלו את ילדינו - הם יוכלו לעשות עבודה טובה?
חוצמזה, האם דיברתן עם בני זוגכם על הדברים הללו? כי זה בוודאי לא משהו שקל לדבר עליו. ואם כן, מה היו השיקולים שלכן?
לאחרונה יצא לי לחשוב על כך הרבה: מה היה קורה לילדיי אילו, חס וחלילה (!!!) משהו היה קורה לי ולבעלי? מי יגדל אותם?
חשבתי על כל האופציות שלי, והיה ברור לי, שלחמי וחמותי לעולם לא הייתי נותנת לגדל את ילדיי. ואז נזכרתי במשהו שמישהי אמרה באחד השרשורים האחרונים, לא זוכרת ניסוח מדויק, אבל הרעיון הכללי היה: האם חמותך נתפסת כנוראית כ"כ כי היא לא אימא שלך, ואימא שלך נתפסת כיותר לגיטימית מבחינת לשמור על הילד וכו'?
אז אני שואלת, האם הייתן מוכנות לשקול בצורה אובייקטיבית לתת לחמותכן (וחמכן) להיות אפטרופוס חוקי לילדכן? האם אנחנו באמת מסוגלות להפריד בין דמות ה"חמות האימתנית" (או במקרה שלי: "החם שתקוע בגרון") לבין האדם עצמו? האם יכול להיות שמאחורי איך שאנחנו תופסים את משפחת המוצא של בני זוגנו - הם אנשים שאם חס וחלילה, נצטרך שיגדלו את ילדינו - הם יוכלו לעשות עבודה טובה?
חוצמזה, האם דיברתן עם בני זוגכם על הדברים הללו? כי זה בוודאי לא משהו שקל לדבר עליו. ואם כן, מה היו השיקולים שלכן?