שאלה חשובה

[chen1237]

שאלה חשובה

לאחרונה יצא לי לחשוב על כך הרבה: מה היה קורה לילדיי אילו, חס וחלילה (!!!) משהו היה קורה לי ולבעלי? מי יגדל אותם?
חשבתי על כל האופציות שלי, והיה ברור לי, שלחמי וחמותי לעולם לא הייתי נותנת לגדל את ילדיי. ואז נזכרתי במשהו שמישהי אמרה באחד השרשורים האחרונים, לא זוכרת ניסוח מדויק, אבל הרעיון הכללי היה: האם חמותך נתפסת כנוראית כ"כ כי היא לא אימא שלך, ואימא שלך נתפסת כיותר לגיטימית מבחינת לשמור על הילד וכו'?
אז אני שואלת, האם הייתן מוכנות לשקול בצורה אובייקטיבית לתת לחמותכן (וחמכן) להיות אפטרופוס חוקי לילדכן? האם אנחנו באמת מסוגלות להפריד בין דמות ה"חמות האימתנית" (או במקרה שלי: "החם שתקוע בגרון") לבין האדם עצמו? האם יכול להיות שמאחורי איך שאנחנו תופסים את משפחת המוצא של בני זוגנו - הם אנשים שאם חס וחלילה, נצטרך שיגדלו את ילדינו - הם יוכלו לעשות עבודה טובה?
חוצמזה, האם דיברתן עם בני זוגכם על הדברים הללו? כי זה בוודאי לא משהו שקל לדבר עליו. ואם כן, מה היו השיקולים שלכן?

 

[chen1237]

והכי חשוב

שלא נצטרך לעולם להיווכח בסיטואציה כזאת. רק בריאות לכולנו

 

[p o o p i]

אוי ואבוי, זה יהיה נורא

חמותי היא אדם נוראי. מכל הבחינות.
האמת שלא מצאתי בה תכונה טובה אחת. היא אישה נוראית. רעה, אובססיבית, אוהבת לריב, בהמה, פרימיטיבית וגם לא חכמה....( משהו קטן וטוב לא מצאתי בה, בחיי. היא אפילו לא אוהבת בעלי חיים. אין אין אין דבר אחד חיובי באישה הזאת, וחיפשתי

)
זה יהיה נורא אם היא תגדל את הילדות שלי וזה מה שיקרה אם יקרה לי משהו(לי ולבעלי או רק לי כי גם ככה אם אני לא אהיה היא תשתלט על הכל).
אמא שלי בשלבים האחרונים של מחלת הסרטן וזה ברור שאמא שלי לא יכולה לגדל אותן.
כ"כ עצוב לי ש"התברכתי" כזאת חמות ואנחנו לא בקשר כי יש גבול לכמות הרוע וההשפלות שאני יכולה לספוג.
מקווה שאי אפשר לראות מה שקורה מהעולם הבא כי יהיה לי עצוב מאד....

 

[mykal]

אז ככה,

יש הזדמנות פז להשמיץ/להדאיג/לכעוס/להרחיק את החמות.
בואו ננצל את הבמה.

ולענין עצמו--אין לי ילדים קטנים, הם כולם יכולים לדאוג לעצמם.
אז אין לי הדאגה הזו.
לעומת זאת--אינני יודעת--אם לאמא יש אפשרות לגדל נכדים.
מה שפשוט וקל לעשות כהורה, בכלל לא מובן מאליו כשאת סבתא.
ואני אומרת זאת כמי שמטפלת די הרבה בנכדים, ואחד גדל כאן--כשאני כמעט המטפלת העיקרית.
זו אופציה בכלל לא פשוטה.

אגב, ישנה תכנית שמשודרת בעוץ 23 (טלביזיה חינוכית)
נקראת 'שיחת נפש עם יורם יובל'
והוא מדבר עם ידוענים.
הוא שוחח עם שופטת דליה דורנר, אחת השיחות המאלפות.
והיא ספרה על ילדותה--שבגיל 10 אביה נפטר ואמה לא יכלה לגדל
אותה ואת אחיה והעבירה אותם למוסד 'נוה הילד'.
סימן שגם זו אופציה.

ממקרי עיתונות--הרבה פעמים דודות לוקחות ומגדלות את היתומים.

ועוד משפט אחד--אחריך אם יש לך החלטה--תכתבי היום כי אח"כ לא ישאלו אותך.

באמת נקוה שלא נצטרך ושהחיים יהיו טובים ונעימים כולנו יחד כמשפחה.

 

[שיר לי שני]

חס ושלום שלא נדע

אבל בגלל ההיסטוריה שלי, כן, דיברנו על זה.
ויש לנו החלטה, אבל עדיין לא כתובה.
בכל מקרה, חמותי היא לא ההחלטה הזו.
היא שקועה מדי בעצמה, והיא עדיין קיבוצניקית, ואני לא רוצה שהן תגדלנה בקיבוץ (כחברות, זאת אומרת, כשגרים בשכירות זה סבבה).
הכי חשוב: אני חושבת שהידע שלה בגידול ילדים, ממש, כזה שקורה כשהם כל הזמן בסביבה ולא ארבע שעות ביום, מוגבל מדי. לא ממקום רע, פשוט משהו שמעולם לא עשתה. אז לא מתאים לי שהן תהיינה שפנות ניסיון.
מצד שני, אני לא בטוחה שאם אמא שלי ז"ל היתה בחיים היא היתה הבחירה. אני מעדיפה מישהו בגילנו, כדי שהן לא תעבורנה ידיים פעמיים...

 

[shoosh2607]

אני רוצה לענות מהצד השני

הצד שביקשו ממנו - ממני ביקשו שאני אקח את הילדים אם קורה משהו לשני ההורים. הסיבה שזו אני ולא הסבים זה בעיקר מפאת גילם (היחסים מצויינים בשני הצדדים) כי תסכימי איתי שעדיף מישהו צעיר יותר.

 

[chen1237]

כמובן שעדיף שזה יהיה מישהו צעיר

אבל לפעמים אין ברירה (שלא נדע), ואז מה שהכי עדיף זה שזאת תהיה משפחה שמגדלת אותם ולא אנשים זרים.
ודרך אגב 'מיקל', אני ממש לא פתחתי את השרשור הזה על מנת שנתחיל כולנו 'להתלכלך' על חמותנו - להפך, רציתי לבדוק האם במצב כזה - יש אפשרות להפריד בין מה שאנחנו חושבים על החמות (או בכלל על משפחת הבעל) לבין כך שיש סיכוי שהחמות אכן תהיה "אם מחליפה" טובה.
וזה שאני אמרתי שאין סיכוי בעולם שהייתי נותנת לחמיי לגדל את ילדיי, ועוד מגיבות אמרו זאת אחריי - זה לא בגלל שאנחנו מחפשות להשמיץ - אנחנו אומרות את דעתנו, וזה תמיד לגיטימי.

 

[shoosh2607]

לא תמיד עדיף שזו תהיה משפחה

יש לי חברה שהצליחה להסתכסך עם כל המשפחה שלה ברמה כזו שהיא בכלל לא מוכנה לשמוע על זה ( רק אחרי הרבה זמן היא הסכימה שאמא שלה בכלל תראה את הילדים וגם זה רק כשהיא נוכחת) והמשפחה של בעלה נחמדים אבל מבוגרים ולכן היא ביקשה מחברה טובה שלה שתיקח את הילדים במקרה ו...
מה שאני טוענת, זה שחשוב מי הבן אדם איתו את משאירה את הילדים ולא מה מערכת היחסים שלך איתו ( לפעמים זו נגזרת אבל לפעמים אלו סתם משקעים). למשל, חמותך שונאת אותך כי לקחת לה את הבן (לא שלך אישית אלא כדוגמא) ואתן לא מסתדרות אבל היא אישה חמה, אוהבת ואינטליגנטית ומתייחסת לילדים שלך מדהים אז כן אבל אם היא אישה רעה, טיפשה ומתנהגת מגעיל לילדים שלך (גם כשאת לא באיזור) אז לא.

 

[chen1237]

זו בדיוק ההפרדה שדיברתי עליה

וכשאמרתי שעדיף משפחה ולא אנשים זרים - לא התכוונתי במקים כאלה כמו שהצגת. אלא שאם לשני ההורים אין אחים למשל, אז עדיף שהחמים יהיו אפטרופוסים אפילו שהם מבוגרים, אלא אם כן מדובר בקשישים, כן?

 

[shoosh2607]

כן, אחרי ששלחתי את ההודעה

שמתי לב שלמעשה דיברתי על אותו דבר.
את שאלת אם אפשר לעשות את ההפרדה ואני חושבת שכן, שצריך להתייחס לאדם כאדם מול הילדים שלך ולא מולך.
ומה זה קשישים? איפה עובר הגבול? בגיל הכרונולוגי ואם כן אז מה הוא? הוא בהתנהלות של האדם עצמו (אני מכירה אנשים שני 60 שיותר פעילים מהרבה אחרים)?

 

[B l u e D e v i l]

והחברה הטובה אמורה לשאת בעול הכלכלי

של גידול ילדים שלא שלה? (את יודעת שכספי הירושה נסגרת עד לגיל 18 ובית משפט ממנה אם אין מראש אופוטרופוס עליהם כדי שלא ניתן יהיה לגעת באגורה אלא באישור מיוחד של האופוטרופוס אחרי מילןוי טפסים ואישורים והבהרות)

 

[shoosh2607]

תראי, לא נכנסתי לכל זה

אני מניחה שזה מעוגן איפשהו אבל בעקבות מה שכתבת יש לי שאלה -
אם האפוטרופוס לא יכול לגעת בכסף, אז גם סבא וסבתא לא יוכלו?
אם אני כותבת צוואה שבה כתוב שאת מקבלת את הילדים וגם את ביטוח החיים שלי וכן הלאה, לא תקבלי את הכסף?
נשמע מוזר... הרי זו מהות צוואה

 

[B l u e D e v i l]

רק באישור האופוטרופוס

בית המשפט מאפשר למשוך מהכסף לטיפול בילדים כמובן, אבל את צריכה לפנות בכל פעם לאופוטרופוס ולהציג את הסיבה.
אני לא יודעת אם אפשר לקבל מהחשבון "מזונות" - סכום קבוע שאמור לכסות את הצרכים העיקריים לכל הפחות, אבל באופן עקרוני על פי החוק היבש, כל פעם שאת רוצה משהו - קנית נעלים את מוסרת לאופוטרופוס את הקבלה הוא משחרר לך כסף, שילמת על ספרים לבית ספר.... וכן הלאה.

הענין הוא, שסבתא ודודים יהיו יותר גמישים במה שיוצא להם מהכיס והם לא ירוצו לבקש עליו החזר ואולי גם יותר סבלניים עד שיגיע הכסף. לכל הפחות אפשר לצפות את זה מהם. מחברים פחות. זה חתיכת כאב ראש לרוץ לאופוטרופוס הזה על כל דבר.
ואגב, כדאי מאוד למנות כזה דרך הצוואה כי אם בית המשפט ממנה מישהו מטעמו (שאז זה יותר קשה מאשר אם זה אחיך) גם משלמים לו כסף על זה מהעיזבון.

 

[shoosh2607]

או קי - אז לא עיזבון

אלא אני בצוואה שלי מורה שאת היורשת שלי ואז את מקבלת את כל הכסף וכמובן שאני צריכה מספיק לסמוך עליך שתשתמשי בו רק לצרכי הילדים.
מצד שני, אם לא הייתי סומכת עלייך לא הייתי משאירה לך את הילדים

 

[B l u e D e v i l]

באופן עקרוני

הדבר האולי הכי נכון לעשות, זה שאם יש לך ביטוח חיים המוטב שלך יהיה אותו אדם שאמור לקבל לידיו גם את הילדים (או לפחות אחד מהם כדי שהכסף יגיע גם אליו, בהתאם לגודל ביטוח החיים שיש לך.
בואי נאמר שאם יש לך ביטוח חיים של מליון שקלים וילד אחד בן 10, מי שיטפל בהם לא צריך מליון שקל ל8 שנים שבהם הוא יטפל בילד עד שהכסף ישוחרר לידי הילד.
ואם אין ביטוח חיים אז להוריש באמת סכום כסף או חלק מהבית וכו לאותו אדם. זה באמת הכי נכון.

 

[shoosh2607]

נכון - זו היתה כוונתי

הייתי מכניסה גם הערה צינית קלה אבל אתן לא מכירות אותי אז שלא יתפרש לא נכון

 

[B l u e D e v i l]

לכי על זה, שנצחק.

 

[shoosh2607]

תזכרי שביקשת...

לאלו שביקשו ממני יש לא מעט אז אם כבר אני צריכה לגדל להם את הילדים לפחות אני אהיה עשירה

מה שמזכיר לי סיפור - לפני הרבה שנים דיברתי עם מישהי שעבדה איתי על משכנתאות והיא אמרה שאם בן הזוג מת הביטוח מכסה את המשכנתא והיא מפסיקה. לא חשבתי הרבה ונפלט לי "וואו, איזה מגניב" ואז היא אמרה "כן, באמת מגניב, אני אלמנה והילדים שלי יתומים אבל אין משכנתא"
מזל שהיא הבינה ולא נעלבה

 

[B l u e D e v i l]

גם אני הגבתי ברוח הזו ואני חושבת שזה אכן

מגניב
שאם היא אלמה והילדים שלה יתומים, עול המשכנתא לא מוסיף לצרותיה.

 

[שיר לי שני]

אני לא הייתי חותמת

על זה שסבתא תהיה גמישה בכסף... יש כל מיני אנשים בעולם.